פפה נתפס בעיני רבים כדמות פרובלמטית. מצד אחד, הוא אחד הבלמים הטובים בעולם כעשור, שחקן שמביא תארים הן בקבוצות בהן שיחק והן במדי הנבחרת. מצד שני, הוא פיתח לעצמו מוניטין של שחקן אלים, שמאבד את הראש לעתים קרובות מדי. כעת, כשהוא בשלהי הקריירה וחוגג יום הולדת 34, זה הזמן להתבונן באופן מעמיק על הקריירה של מספר 3 בלבן. כתבתו של נתיב כפרי
קפלר לבארן לימה פריירה, המוכר יותר בשם פפה, נולד במסאיו, עיר נמל במזרח ברזיל המכילה כמעט מליון תושבים, ב-26 בפברואר 1983. באותם ימים מראדונה שיחק במדי ברצלונה, מישל פלאטיני שיחק במדי יובנטוס ובסיום העונה המבורג הניפה את גביע אירופה בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה (נגד יובה של פלאטיני). אם כן, מדובר בעידן אחר בכדורגל העולמי. גם פפה, שגדל והתחנך מוקדם יותר מרוב הכדורגלנים שמשחקים כיום, הוא סוג של שריד מתקופה שחלפה מהעולם. משהו בצורת המשחק שלו קדום יותר, שורשי יותר. ואם לא להתעמק יותר מדי בתורת הנפש, גם פרימיטיבי יותר.
פפה היה ונשאר שחקן יצרי. יש בו תשוקה שלעולם אינה באה על סיפוקה. יש בכך כמובן משהו מהגנים הדרום האמריקאיים, ואם נתעמק בכך, גם כריסטיאנו רונאלדו שהוא "בן ארצו" של פפה מכיל את אותן תשוקות לטיניות. אצל פפה בא הדבר לידי ביטי בחוסר היכולת לקבל הפסד. אולי מנקודת מבט זו, הסטיגמה על הפראות שלו מקבלת נופך שונה וחדש.
את דרכו החל פפה בקבוצה המקומית הקטנה קורינטיאנס אלאגואנו. בגיל 18 הוא עבר לקבוצת מריטימו הפורטוגלית, שאולי באופן סימבולי נמצאת בעיר מדיירה, עיר הולדתו של חברו הטוב לנבחרת ולריאל מדריד כריסטיאנו רונאלדו. בעונת 2001-02 בילה פפה בקבוצת המילואים, אך עבר לשחק בקבוצה הבוגרת ב-2002-03, כשחקן הרכב. בשתי עונות מלאות במדי הקבוצה, פפה הרשים, גם כבלם וגם כקשר אחורי. אחרי שהקבוצה סיימה את עונת 2003-04 במקום ה-6 המכובד (מקום מצוין לקבוצה הצנועה, שסיימה את העונה הקודמת למשל במקום ה-13 בלבד בליגה הפורטוגלית), נרכש פפה תמורת מיליון אירו, שלושה שחקנים ו-20 אחוזים ממכירה עתידית. עסק טוב למריטימו!
בפורטו החל פפה את עונת 2004-05 כמחליף, ומספר הופעותיו בפרימיירה ליגה ירד מ-30 ל-15 בלבד. אבל בשתי העונות הבאות הפך פפה לשחקן הרכב משמעותי, והיה חשוב לזכייה ב-2 אליפויות רצופות עבור פורטו, כולל הדאבל בעונת 2005-06. כוכבו של פפה עלה, ובמקביל החלו לקונן בו רגשות לאומיים. על ההחלטה לא לשחק במדי נבחרת ברזיל הבוגרת, סיפר אביו. הוא ציין כי פפה קיבל ב-2006 טלפון מהמאמן דאז דונגה שרצה לזמן את הבלם בן ה-23 לשחק בנבחרת ברזיל, אלא שפפה סירב. הבלם שלא שיחק בנבחרות הצעירות של ברזיל הצהיר כי הוא רוצה לשחק במדי נבחרת פורטוגל. ב-21 בנובמבר 2007, עשה פפה את הופעת הבכורה בנבחרת במשחק מוקדמות יורו 2008. הוא חיכה זמן רב לאזרחות כדי להגשים את חלומו. ביורו 2008, פפה שיחק את כל משחקי הנבחרת.
ב-10 ביולי 2007, פתחה ריאל מדריד את הכיס כדי להביא את הבלם הפורטוגלי המוכשר מפורטו אל הבירה הספרדית. פפה לא היה זול, ונשמעה לא מעט ביקורת על תג המחיר של 30 מיליון אירו שהבלאנקוס שילמו עליו. פפה הגיע לריאל שהייתה בתקופת מעבר, משרידיו האחרונים של עידן הגלאקטיקוס הידוע לשמצה הפכה ריאל לאלופה גאה. בשנים הקודמות, ריאל התקשתה ללא פיגורות של ממש בהגנה. הניסיונות שלה למצב את מרכז ההגנה אחרי הכישלונות הצורמים ב-2004 וב-2005 לא צלחו. רק ב-2006 רכשה ריאל בלם בעל שם עולמי, את אלוף העולם הטרי פאביו קנבארו, ובעולם הגנתי בו הייצה הוא מגן שמאלי/ בלם וראמוס מגן ימני, היה פפה תוספת משמעותית לסגל המתחדש של הבלאנקוס. פפה היה חלק מהשינוי הזה, והפך לשחקן רוטציה חשוב. ריאל זכתה באליפות בפער על פני ברצלונה, ועל אף אכזבה בליגת האלופות, פפה נחשב בסיום העונה לרכש חשוב.
הישארו מעודכנים
במהלך עונת 2008-09, היה פפה עדיין שחקן רוטציה. מצלדר הועדף על פניו לצידו של קנבארו, ועל אפודת ההרכב התחרה גם עם גראי, ובהמשך הצטרף כבלם גם ראול אלביול. ריאל נכשלה בעונה זו כישלון חרוץ מבחינה הגנתית, כשהשיא הגיע בקלאסיקו ביתי בו הפסידה 6-2 ליריבה הגדולה ברצלונה, שזכתה בטרבל. ריאל עמדה לעבור תקופת התחדשות נוספת, ופפה עתיד להיות בה חלק פעיל. במקביל, קרתה תקרית שהפכה תדמיתו של פפה לזו של שחקן אלים. במהלך משחק ליגה נגד חטאפה, פגע פפה בחבייר קאסקרו וראה את הכרטיס האדום. פפה לא הסתפק בעבירה, והמשיך להכות את השחקן כשהוא מוטל אל הדשא. הוא בעט בו ואחר כך חבט את ראשו לקרקע. אך כל אלה לא מנעו ממנו להפוך לשחקן חשוב בהגנת הבלאנקוס ובנבחרת פורטוגל.
בעונה הבאה פפה החל לשחק בהרכב, אך במהלך משחק ליגה בחודש דצמבר נחת רע על הרגל, וקרע את הרצועה בברך. פציעה זו סיימה לו את העונה ומנעה ממנו לשחק במונדיאל. בעונה הבאה תחת מוריניו שב פפה להיות שחקן חשוב, והפך לבלם הראשון לצידו של בן ארצו המאמצת ריקארדו קרבאליו. במהלך העונה, פפה הוסט לראשונה במדי הבלאנקוס לעמדה שהייתה מוכרת לו בעבר, עמדת הקשר האחורי, ואילו המגן הימני סרחיו ראמוס החל אט אט לשוב אל תפקידו המקורי כבלם. המטרה – לעשות את מירב המאמצים כדי לעצור את ברצלונה בכלל ואת ליאו מסי בפרט.
פפה האריך את חוזהו בריאל, ועזר לקבוצה לשבור את המנחוס באירופה ולהגיע עד לחצי גמר ליגת האלופות. אלא ששוב פפה חזר לסורו מול היריבה העיקשת ברצלונה, ובחצי הגמר ספג כרטיס אדום אחרי עבירה לא ספורטיבית על דייגו אלבס. החיסרון המספרי היה חלק מהסיבות להדחה של ריאל על ידי יריבתה הגדולה. בעונה הבאה דרך פפה על ידו של ליאו מסי בקלאסיקו נוסף, אך היווה חלק מקבוצה מאוזנת וחזקה שזכתה באליפות של 100 נקודות תחת הנהגתו של מוריניו.
פפה ממשיך להיות שחקן חשוב ומשמעותי בריאל. על אף הימצאותם של שחקן הבית נאצ'ו, שנמצא מספר שנים בסגל, ויחד איתו הבלם הצעיר והמוכשר רפאל וראן, פפה הוא נכס חשוב בהגנת מדריד. התדמית הבעייתית התנערה ממנו בשנים האחרונות, והוא הפסיק לספוג אדומים שטותיים ולבצע עבירות מטופשות וחסרות אחריות. מה שמנע ממנו להיות באנקר בהגנת הבלאמקוס הן פציעותיו הרבות. פפה היה פצוע בכל עונה בה הוא שיחק בריאל, ובסופו של יום רפאל וראן נתפס כמחליף הבלתי נמנע שלו. העונה היה פפה פצוע כבר 3 פעמים, בהן החמיץ 80 ימים מהעונה, שאנו עדיין בעיצומה. תוך שכך, החלו לצוץ שמועות על מעבר אפשרי לסין עבור הבלם החוגג היום 34, אבל לאחרונה חלה נסיגה ביכולת של וראן, שאיננו יציב. לפתע חוזרת קרנו של פפה לזרוח שוב, ויתכן מאוד שהמחלוקת בינו לבין הקבוצה על הארכת חוזה (על פי הפרסומים, פפה רצה חוזה לשנתיים ובריאל התעקשו לתת לו שנה בלבד) תסתיים בסיכום מחודש על הישארותו בסיום העונה. מה שבטוח, העונה ריאל זקוקה לו כדי לנסות ולזכות העונה באליפות השלישית שלו בסך הכל ב-9 עונות בקבוצה.
פפה הוא דמות מורכבת. מחד, הוא שחקן שמאבד את הראש בקלות, ומאידך הוא בלם מצוין ופרסונה בהגנה. חלק מהיכולת הפחות טובה שמאפיינת לעתים את הבלם נובעת מלקויות טכניות, ולעתים המיקום שלו קטאסטרופלי. כשפפה מאבד את הכדור, היצר הפראי שלו מתעורר לחיים, ממש כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. או אז, הוא מסוגל לעשות הכל כדי למנוע מהיריב את הסיפוק שבכיבוש או הניצחון נגד קבוצתו. בבסיסה, זוהי תכונה חיובית, ולכן אוהדי ריאל אוהבים את הרוצח השקט מפורטוגל ונאמנים לו. בנוסף, פפה מסוגל להיות בלם ברמה הגבוהה ביותר. בגמר היורו האחרון נבחר פפה לשחקן הטוב ביותר על המגרש, כשסייע לנבחרתו לא לספוג שער ולנצח את צרפת מול אוהדיה המקומיים 1-0 בהארכה. זהו התואר הראשון של נבחרת פורטוגל לדורותיה, ופפה הבוגר, האחראי והיציב היה מיגדלור לרגליה של אלופת אירופה.
אם כן, עתידו של פפה כרגע לוטה בערפל. אבל האור הקורן מהבלם הפורטוגלי-ברזילאי מאיר עבורו את קצה המנהרה. היכן שלא ישחק בעונה הבאה, יישאר פפה אותה דמות צבעונית, מסקרנת ומלאת חיים שהתרגלנו לראות.
פפה הוא גם איש משפחה מסור. חי במדריד עם אישתו אנה סופיה מוריירה ועם שתי בנותיו, אמילי ואנג'לי.
תאריו בקבוצותיו השונות ובמדי הנבחרת:
- 2 אליפויות פורטוגל
- גביע פורטוגלי
- גביע ביניבשתי
- 2 סופר קאפ פורטוגלי
- 2 אליפויות ספרד
- 2 גביעי המלך
- 2 גביע העולם לקבוצות
- 2 סופר קאפ אירופי
- 2 סופר קאפ ספרדי
- 2 ליגת האלופות
- אליפות אירופה במדי פורטוגל
