הפרק החמישי בסדרת הכתבות של נתיב כפרי
כדי להצליח במשהו, אנו צריכים להרגיש כי אנו מסוגלים לעשות זאת. כל כך הרבה מימרות נכתבו על הנושא לאורך השנים: "כדי להצליח בדבר, עלינו להאמין כי הוא אפשרי", אמר הסופר היווני, ניקוס קזנצאקיס; "השמיים הם הגבול", היא עוד אימרה מוכרת. ומי בכלל יכול לשכוח את דברי הנצח של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שאמר: "אם תרצו, אין זו אגדה". גם בספורט, התחושה שמשהו אפשרי היא בסיס חשוב ביצירת מוטיבציה ספורטיבית. שחקנים זקוקים לאמונה בעצמם, לתחושה שהם מסוגלים להציב לעצמם אתגר ולעמוד בו.
זה מתחיל בגיל צעיר. האמונה החדורה באופן טבעי בתינוק גורמת לו לנסות. הוא חסר עכבות. הוא ידרוש מבלי לפחד וינסה כל דבר כאילו היה זה הכי טבעי בעולם. כך אנו מאמינים שאנו מסוגלים ללכת עוד לפני שאנו עושים זאת. וכשאנו לבסוף מצליחים, תחושת הסיפוק היא אדירה ואין שני לה. הסיבה? מספר הניסיונות הרב שבו נכשלנו. וכאן מגיעה לידי ביטוי המוטיבציה העצמית.
כריסטיאנו רונאלדו פעם אמר: "האהבה שלכם מחזקת אותי; השנאה שלכם גורמת לי להיות בלתי ניתן לעצירה". הטענה שכריסטיאנו רונאלדו הוא "תוצר של עבודה קשה" מקטינה אמנם את הפרסונה הספורטיבית האדירה של אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה. אבל מה שאפשר ללמוד מכך, היא שהאדרת המוטיבציה ותחושת המסוגלות היא כלי חזק מאוד בידי ספורטאים, מאמנים ופסיכולוגים כדי לשפר הישגיות בספורט.
בערב שבו ניצב כריסטיאנו רונאלדו מול אתגר הרמונטדה, הוא אמר: "צפו לערב קסום בברנבאו". האמירה הזו התייחסה לצורך של הבלאנקוס להבקיע שלושה שערים במשחק הגומלין ברבע גמר ליגת האלופות נגד וולפסבורג, אחרי שהגרמנים ניצחו 2-0 חד וחלק בגרמניה. האמירה הזו יצרה ציפיות, יצרה אתגר, וכגודל השחקן כך גודל האמונה. באותו ערב, הבקיע כריסטיאנו רונאלדו שלושער והעלה את ריאל מדריד לחצי גמר ליגת האלופות. בסופו של דבר, האמירה הזו ייצרה גם מציאות, בשל הגברת תחושת המסוגלות.
דוגמה מעניינת נוספת קשורה גם כן לכריסטיאנו, הפעם במדי פורטוגל. לפני פתיחת טורניר יורו 2016, התראיין הפנומן וציין כי הוא רוצה לזכות בתואר עם הנבחרת. האמירה הזו לא הייתה מופרכת, אך נשמעה חסרת ביסוס. לפני הטורניר, ציפו מנבחרות כמו גרמניה, ספרד, איטליה, צרפת ואפילו בלגיה להפגין נוכחות ולסחוף את הטורניר. כל השמות שציינו היו נבחרות שנחשבו עדיפות על פני הסלסאו. אבל כריסטיאנו לא עמד לבדו באמונה ותחושת המסוגלות. "אנו מאמינים שכריסטיאנו רונאלדו יוביל אותנו לגמר", אמר חברו של הפנומן לנבחרת נאני. זה היה עוד ב-23 ביוני, בשלב מוקדם מאוד של הטורניר. בלם הנבחרת הצטרף לנאני ואמר: "אנו מאמינים בכריסטיאנו, ואיתו אנו יכולים לזכות ביורו". ואכן, הבלתי יאומן קרה. כנגד הסיכויים, פורטוגל הגיעה לגמר, ושם בלי כריסטיאנו הפצוע היא ניצחה מגול לא צפוי בכלל של אדר.
הישארו מעודכנים
בעונה שעברה, היה זה מאמן ברצלונה לואיס אנריקה, שעמד תחת לחץ עצום. המאמן הספרדי היה תחת הכוונת עוד בדצמבר 2015, כשהקבוצה שלו לא תפקדה מספיק טוב, והייתה נראית לא מחוברת. את העונה הזו הוא סיים עם טרבל בכיס. אבל אחרי הפסד בקלאסיקו הביתי בעונה שעברה, ברצלונה שהייתה כבר עם יתרון של 12 נקודות על פני ריאל מדריד קיבלה פיק ברכיים והחלה להפסיד משחק אחר משחק. ובכל פעם, לואיס אנריקה חזר על מנטרה קבועה ומהדהדת: "אנחנו לא שכחנו לשחק כדורגל. קורה שמפסידים אבל הכל עדיין ברגליים שלנו, הכל תלוי בנו. אם ננצח מספיק משחקים עד סוף העונה, נהיה אלופים". בתחילה לא היה נראה כי דבריו מסייעים לקבוצתו, אך הוא חזר עליהן שוב ושוב. כשהפער צומצם כבר לידי נקודה בלבד מריאל, ברצלונה החלה לנצח. הטריו הטוב בעולם, מסי סוארס וניימאר החלו להבקיע בצרורות, וסיימו את העונה עם דאבל.
יש תרגיל בפסיכולוגיה השואל – לאיזו גומת גולף תעדיפו לכוון: לזו שמוקפת בגומות גדולות ממנה, או זו שמוקפת בגומות קטנות יותר? התשובה – בגומה השנייה, כי היא נראית גדולה יותר, אף על פי ששתיהן באותו הגודל! בניסוי שנערך בשנת 2012, התגלה כי מספיק שתדמיינו כי הגומה גדולה יותר, והסיכוי שתקלעו יהיה גבוה ב-10%. ועשרה אחוזים בביצוע, הם עשרה אחוזים אשר מבדילים בספורט מקצועני בין הצלחה לכישלון. הסיבה שקל יותר להטביע בגומה שנראית גדולה יותר היא שאנו חושבים שזו משימה שנהיה מסוגלים לבצע ביתר קלות. זוהי תחושת המסוגלות העצמית. לכן ספורטאי אשר מרגיש מסוגל להתמודד עם מטרה שניצבת מולו, ישקיע יותר בהשגתה גם מול מכשולים אפשריים. ומכאן, ככל שהוא יאמין יותר בעצמו, הוא ישיג תוצאות טובות יותר על המגרש.
במשחק של הבלאוגראנה נגד פריס סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות בשבוע שעבר, ברצלונה הייתה חסרה את אותה אמונה עצמית. משהו נסדק בדימוי הפנימי שלה, ואין ספק שמדובר בעיקר בחוסר תחושת מסוגלות, כי הטריו הקדמי הוא אותו טריו, והקבוצה לא השתנתה בהרבה מזו שלקחה את הדאבל בעונה שעברה. לעומתה, הצרפתים נראו מלאי מוטיבציה וחדורי מטרה. דווקא השחקנים של פריס שחוו כבר מספר אכזבות נגד אותה ברצלונה בשנים האחרונות היו חדים יותר, מדויקים בהרבה ולחמו על כל כדור בהגנה ובהתקפה. בסופו של יום, הקבוצה "שרצתה יותר", ניצחה.
קשה לשים את האצבע על הכישלון המהדהד הזה של ברצלונה, אותה תבוסה מוחלטת 4-0, שנראית בלתי ניתנת להפיכה. מעולם קבוצה לא חזרה מפיגור 4 שערים בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות. הדבר היחיד שעולה לראש הוא שלושת הגמרים הרצופים בהם ליאו מסי הפסיד עם נבחרתו. דווקא מסי היה השחקן הכי חלש נגד סן ז'רמן, ואולי משהו בו כבה בקיץ אחרי אותו פנדל מוחמץ בגמר הקופה אמריקה, משהו שהוא צריך לחפש מחדש. גם כעת, מסי מוביל את טבלת הכובשים בספרד, וברצלונה היא עדיין אחת מקבוצות ההתקפה הטובות ביבשת. מה שלואיס אנריקה צריך לעשות הוא לפתח מחדש את תחושת המסוגלות של הקבוצה שלו. להזכיר להם שהגומה גדולה מכפי שהיא נראית מרחוק. עד אז, היזהרו לכם מפריס סן ז'רמן, היא עוד עשויה להבקיע בחבטה אחת אל בין אוזניו הגדולות של גביע אירופה.
