זהו הוא סיפורו של ג'סטין פשאנו, החלוץ המחונן שהגיע ממשפחת אומנה לתהילה ספורטיבית, והפך לשחקן השחור הראשון באנגליה ששווה מיליון ליש"ט. לאחר שנים בהן לא מימש את הפוטנציאל, עקב חיבתו לבילויים ולחיי יוקרה, בנוסף לפציעה טורדנית, ג'סטין חשף לעולם את היותו הומוסקסואל, בראיון לצהובון בריטי ששילם כסף טוב בשביל הידיעה הבלעדית. חייו של הבחור המוטרד והשנוי במחלוקת לא היו קלים, והסתיימו בהתאבדות טרגית לאחר שהואשם ככל הנראה הלא עוול בכפו, בתקיפה מינית של נער בן 17. מאז ג'סטין הפך לסמל של הקהילה הגאה ושל המאבק בהומופוביה, אך גם לנורת אזהרה חיה ונושמת לשחקנים גאים, ולראיה מאז אף שחקן מקצועני לא יצא מהארון
עוד לפני שהפך לכדורגלן הראשון שיוצא מארון המיניות, חייו של ג'סטין פשאנו היו סוערים במיוחד. החלוץ הצעיר המרשים אהב את החיים הטובים, את הבגדים, הכסף המועדונים ואת יחסי המין הבלתי מחייבים עם נשים וגם עם גברים. הוא היה בחור חזק, גבוה ויפה, שעבר חיים לא קלים בכלל. בזכות יכולותיו האתלטיות ג'סטין הצליח לזכות בתהילה, ובכסף, הרבה מאוד כסף. הוא היה כדורגלן אנגלי שחור, בתקופה לא קלה בכלל להיות כזה, אך היה נראה שאוהדים גזענים לא מפריעים לו, העיקר שבעיתון מדייקים בכתיבת שמו.
צריך להודות שהחשיפה הסנסציונית של ג'סטין פשאנו לא הייתה מונעת רק ממקומות טהורים. הסאן, צהובון חולה אייטמים בומבסטיים ידוע, שילם לו סכום נכבד, על מנת שיבסס שמועות שכבר היו קיימות לגבי העדפותיו המיניות. אבל אי אפשר לומר בפה מלא שהכול היה עניין של כסף. ג'סטין היה מודע להשלכות, מול חבריו לחדר ההלבשה, התקשורת, המאמנים, האוהדים ובעיקר משפחתו, אך הגיע הזמן להיות מי שהוא, ולמה לא לעשות איזה יום תשלום חביב, שיעזור לממן את סגנון החיים הראוותני, שמיום ליום הלך ונהיה מעל יכולותיו הכלכליות.
עקב היותו מי שהוא והעובדה שחיי במדינה שבה עד שנות ה-70 הומוסקסואליות נחשבה לעבירה פלילית, חייו הוסיפו להיות לא פשוטים, והסתיימו בצורה הטרגית ביותר. צורה שמעבירה את המסר הנורא ביותר, אך גם זה המציאותי. גם בימים אלה, של פתיחות מינית וקבלה חברתית של השונה, נראה שכדאי לכדורגלן פעיל בעל נטיות הומוסקסואליות, להישאר בתוך הארון. היו מקרים גדולים וידועים של ספורטאים שהכריזו בפומבי על משיכתם לבני או בנות מינם, אך זה עדיין טיפות באוקיינוס, ובכדורגל המצב חמור אף יותר.
מאז ג'סטין, יצא מהארון כדורגלן אחד בלבד, שחקן נורווגי מהליגה השלישית המקומית. על אף היות העולם מתקדם בקצב מרשים לעבר קבלת השונה בהקשר המיניות, אולם הספורט כהרגלו בקודש, נשאר עשרה צעדים מאחור. כבר עכשיו יש מאמצים לשפר, ורק ימים יגידו האם המשחק של העם, יקבלו לתוכו גם את אוכלוסיה הגאה. עד אז חשוב להמשיך לספר על ג'סטין פשנו, זה הוא סיפור חייו ומותו:
הישארו מעודכנים
ג'סטינוס סוני פשנו, נולד היום לפני 56 שנים בלונדון, להורים מהגרי עבודה מאפריקה. אביו של ג'סטין חזר לניגריה ונטש אותו את אמו ואת אחיו ג'ון שנולד שנה אחריו, כשהילדים היו בגיל הרך. האם שהגיעה במקור מגיאנה, עבדה כאחות באחד מבתי החולים בבירה, וכבר היו לה שני ילדים ממערכת יחסים קודמת, לא יכלה לפרנס את ילדיה כלכלית, וכתוצאה מכך ג'סטין וג'ון עברו לחזקת שירותי הרווחה. לאחר תקופה בבית לילדים שהוצאו ממשפחותיהם, נמצאה לשני האחים שהיו אז בלתי נפרדים, פתרון שישאיר אותם ביחד. השניים עברו לביתם של שני הורי אומנה חביבים מכפר במזרח אנגליה. בביתם החדש השניים גדלו והתעצבו כגברים. השניים פרחו לנערים חסונים ומרשימים, ובעיקר אתלטים מצוינים.
ג'סטין הרשים במיוחד בכמעט כל ספורט בו בחר לקחת חלק, במיוחד בכדורגל, ובזירת האגרוף. ג'סטין שקל לנסות ולפתוח בקריירת אגרוף, אך אז הגיע הזימון למבחנים לקבוצת נוריץ' סיטי, אליהם ניגש והרשים את הצוות המקצועי, שהחליט להחתימו. שנה לאחר מכן, שהוא עוד לא בן 18, ערך ג'סטין את הופעת הבכורה שלו במדי "הקנריות" מול ווסט ברומיץ' אלביון. התקופה במועדון ממזרח אנגליה הייתה נהדרת מבחינתו של ג'סטין, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת חיי החברה. ג'סטין הפך לסלבריטי הגדול של העיר, חילק חתימות, נסע במכוניות יפות, ונכנס לכל מועדון שרצה. במועדונים הללו החלה להתעצב זהותו המינית, ובמהרה גם החל לפקוד ברים ומועדונים שמיועדים לפיק אפ של הקהילה הגאה.
הקהל באצטדיון קארו רואד היה מאוהב בחלוץ שחום העור, החזק והגבוה, אך גם הטכני עם הכדור. במהלך התקופה בנוריץ', ג'סטין הפך לחלק חשוב מנבחרת אנגליה עד גיל 21, שאת מדיה לבש 11 פעמים והבקיע 5 שערים. גם במדים הצהובים של קבוצתו היה לחלוץ חוש משובח לשערים, וב-103 הופעות במדי נוריץ' סיטי, ג'סטין הבקיע 40 שערים.
אחד מאותם 40 שערים, הפנה את תשומת הלב של עולם הכדורגל האנגלי באופן מלא לג'סטין פשנו. ליברפול הגדולה של גרהאם סונס, קני דלגליש וריי קלמנס בשער, הגיעה לקארו רואד על מנת לשחק נגד נוריץ' הצנועה. במצב של של 3-2 לקבוצה ממרסיסייד, הכדור הגיע לג'סטין פשנו עם הגב לשער מחוץ לרחבה. ג'סטין הקפיץ באלגנטיות, הסתובב ושחרר בעיטת יעף מהאוויר שנעצרה בתוך השער, ליד הקורה השמאלית. כוכבו של ג'סטין החל לזרוח לאחר שהשער נבחר לשער השנה של ה-BBC, ומי שהתרשם מביצועיו היה המנג'ר האגדי של נוטינגהאם פורסט, בריאן קלאף. מספרים על פגישה שהייתה אמורה להיערך בין השניים לצד נציגים מהקבוצות, אך במהרה המנג'ר האקצנטרי והכוכב בהתהוות המוחצן, התחמקו מהם וחתמו על חוזה שסיכמו ביניהם. ג'סטין הפך לשחקן השחור הראשון בכדורגל הבריטי שתג המחיר שלו עומד על מיליון ליש"ט, לאחר שהנהלת נוטינגהאם שילמה את הסכום האסטרונומי דאז, למקבילתה מנוריץ'.
למרות ההתקדמות למועדון בעל שאיפות לתארים, כמו גם השדרוג בשכר, ספק ומישהו חשב גם בזמנו שזו הבחירה הנכונה מבחינת החלוץ הצעיר. המעבר בין הקבוצה החביבה והצנועה שבה היה אליל, לקבוצה גדולה אותה מאמן מנג'ר תובעני בעל לשון מושחזת ואכזרית לא הועילה לביטחון של ג'סטין שהיה רגיל שכל העולם מונח לרגליו. גם בעיר שידועה בעיקר מסיפורי רובין הוד, ג'סטין שמר על סגנון חיים ראוותני, ויצא למועדונים, ביניהם המועדון היחיד בעיר שהיה מיועד לגייז. קלאף גילה זאת ולא אהב את זה בכלל, ואף החל להתגרות בשחקן שלו לזרוק כלפיו הערות הומופוביות פוגעניות.
השער המופלא של ג'סטין פשאנו מול ליברפול, שנבחר לשער השנה של ה-BBC:
הדיסונסס שהיה החיים של ג'סטין פשאנו המשיך. במהלך התקופה שלו בפורסט, בעזרת סוכן הרכב שלו, ג'סטין גילה את ישו. החלוץ הצעיר והראוותן, שהשמועות על סגנון חייו והעדפותיו המיניות, לא בדיוק תאמו להגדרה של "נוצרי טוב", החל לקבל אליו את המושיע, ולהשתתף באופן קבוע במפגשי תפילות ובתפילות יום ראשון בכנסייה מקומית. מי שהכי התקשה להכיל את האישיות המפוצצת של ג'סטין, היה אחיו ג'ון, שהפך בעצמו לכדורגלן מצליח שאף רשם שתי הופעות במדי הנבחרת הלאומית הבוגרת, חוויה שג'סטין מעולם לא הגשים.
השניים הלכו והתרחקו בזמן שג'סטין המשיך בשלו, בעוד בריאן קלאף שלא קיבל לא את השמועות לגבי מיניותו של השחקן, וגם לא את היותו נוצרי שנולד מחדש. המנג'ר האגדי של הפורסט הורה לאסור על המורה הרוחני של ג'סטין להגיע עמו אימונים כפי שנהג לפני כן, בנוסף להמשך העלבונות ההומופובים כלפיו. מערכת היחסים של השניים עלתה על שרטון בלתי הפיך, לאחר קרב מילולי ביניהם בחדר ההלבשה, לעיני כל השחקנים, במהלכו לפי הביוגרפיה של קלאף, המנג'ר האשים את השחקן בצורה ציורית לגבי הבילוי הקבוע שלו במועדון הגייז, בעוד ג'סטין החזיר בקללה עסיסית כלפיי המנג'ר החשוך שלו. קלאף הגדיל ועשה ולא נתן "למתרומם" להתאמן לצד חבריו לקבוצה, ולאחר מכן שלח אותו בהשאלה לסאות'המפטון, שהובילה למכירת החלוץ שהבקיע שלושה שערים בלבד ב-32 משחקים במדים האדומים של הפורסט, ליריבה העירונית נוטס קאונטי שנאלצה לשלם על שירותיו 125 אלף ליש"ט בלבד.
תחת הרבה פחות לחץ במגפייז הצנועים בהרבה מיריבתם העירונית, ג'סטין חזר להבקיע ולהיראות לא רע בכלל על המגרש, אך אז הגיעה פציעה טורדנית בברך שליוותה את ההמשך העגום לקריירה של ג'סטין. ג'סטין הפגין אובססיביות לגבי חזרה מהירה למגרשים, ושילם לפי דיווחים מאות אלפי ליש"ט על ניתוחים שונים ומשונים בארה"ב. הקופה החלה להתרוקן, אך ג'סטין לא התכוון לוותר על הלוקסוס של החיים הטובים. לעתים קרובות השחקן שהיה שווה בעבר מיליון ליש"ט, היה מבקש סכומי עתק מחברים, קולגות ובני משפחה בלי כוונה להחזיר. אחיו ג'ון מספר שהוא שימש כספונסר העיקרי של אחיו, עד שהקש שבר את גב הגמל.
הקריירה של ג'סטין נכנסה לדמדומים, ולאחר תקופה קצרה בברייטון, הסן פרנסיסקו של הממלכה בהקשר של קבלת הקהילה הגאה, ג'סטין עבר לארה"ב במטרה ללמד כדורגל באדמה בתולה שבה הכל אפשרי. ג'סטין אף חזר לשחק במדי קבוצות שונות ברחבי ארה"ב, ולחיות את חייו בלי צורך לתת יותר מידי דין וחשבון. ואז הגיע הראיון ל-סאן. הדיווחים סותרים, לגבי הסכום שהצהובון הסכים לשלם לכך שהכדורגלן הראשון שיוצא מהארון יעשה זאת בראיון אצלם ובאופן בלעדי. יש הטוענים שמדובר ב-80 אלף ליש"ט, יש שאמרו שמדובר ב-200 אלף ליש"ט. בכל מקרה ב-22 לאוקטובר 1990 הסאן פרסם את הכותרת: "כדורגלן מיליון הליש"ט מודה: אני הומו".
ג'סטין סיפר בראיון שהיה לו מפגש מיני עם חבר פרלמנט, טענה שככל הנראה הייתה שקרית. לאורך זמן הצהובון המשיך לשלם לג'סטין על כל מיני סיפורים הזויים על מפגשים מיניים שלו עם חברי פרלמנט, כוכבי טלוויזיה ומוזיקאים. סיפורים שהצהיר עליהם בדיעבד כשקריים ובמטרה לארגן לעצמו יום תשלום קליל. עוד לפני זה מערכת היחסים המתוחה בינו לבין אחיו שהפך לחלק מהותי מקבוצת ווימבלדון, הפכה לסכסוך של ממש. ג'ון סיפר ב-2015 שהוא שילם לאחיו 75 אלף ליש"ט על מנת שלא יבצע את הראיון, לאחר שזה התוודה בפניו על נטיותיו המיניות. לאחר הראיון ג'ון גינה בפומבי את אחיו הגדול. ג'ון היה גם אחיו אך הוא גם היה קולגה למגרש, והיה ברור שלרוב כדורגלני אנגליה יהיה קושי גדול לשחק לצד הומוסקסואל.
ולא רק הוא, ג'סטין שחזר למולדתו לקדנציות קצרות במיוחד במנצ'סטר סיטי ובווסטהאם, ומשם התדרדר לליגות נמוכות, שם ספג הקנטות והערות קשות מהאוהדים. צריך לזכור שהתקופה הייתה מעט אחרי עידן מרגרט תאצ'ר, והכדורגל שבאופן טבעי שייך למעמד הפועלים, שאלו היו בעיקר גברים לבנים כועסים, נטולי עניין במושגים כמו סובלנות כלפי השונה מהם. ולכן כשראו כדורגלן שחור והומוסקסואל מוצהר, היה להם קשה להישאר אדישים. ג'סטין הגיב אליהם בהתרסה, נענע את הישבן אל מולם, וכאשר זרקו לו בננות באקט גזעני מבחיל, הוא פשוט היה אוכל אותן.
בסופו של דבר הניתוק ממשפחתו, וההצקות היומיומיות שספג הכריעו וג'סטין חזר לאמריקה. לאחר ששיחק במספר קבוצות בארה"ב ובקנדה, ג'סטין קיבל משרת אימון במרילנד. במהלך מסיבה פרועה למדי בביתו ג'סטין פגש בחור בן 17 בשם דיג'יי, שלמחרת התלונן במשטרה שג'סטין התקיף אותו מינית. הקטין האמריקאי טען שכאשר היה מחוסר הכרה כתוצאה משתיית יתר, ג'סטין ביצע בו את זממו. ג'סטין טען בדיעבד שהמעשה היה בהסכמה, ושהבחור חיפש לסחוט אותו, ולאחר שסירב אמר שילך למשטרה. אך במדינת מרילנד, ג'סטין לא האמין שיקבל משפט הוגן עקב היותו הומוסקסואל, ולכן הוא בחר לברוח בחזרה למולדתו.
לאחר שהתחבא כמה ימים במנזר מחוץ ללונדון, ג'סטין חזר לבירת המדינה, מצא לעצמו מחסן נטוש ותלה את עצמו ב-2 למאי 1998. ג'סטין השאיר מכתב בו הוא מביע חרטה על הסבל שגרם למשפחתו, ובנוסף הבהיר שיחסי המין עם הנער היו בהסכמה. המכתב הסתיים בתקווה : " אני רק מקווה שישו שאני אוהב יקבל אותי כמו שאני, ואז סוף סוף אהיה חופשי". חשוב מאוד לציין שלאחר מותו המשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות. ג'ון פשאנו נעצב מאוד לשמוע על מותו של אחיו הגדול, אך בראיון שהעניק ב-2012 הצהיר שהוא אינו מאמין שג'סטין היה הומוסקסואל, אלא רק רודף פרסום אובססיבי.
ג'סטין פשאנו הפך לגיבור טרגי של הקהילה הגאה, המנסה לפרוץ גבולות גם בתחום הספורטיבי. ג'סטין היה קודם כל אדם. אישיות בעייתית, כישרון מבוזבז, שעשה הכל על מנת לשמור על אורך חייו היוקרתי. אך הוא גם היה קרבן של התקופה והנסיבות שהובילו אותו להיכן שהגיע. בנוסף להיותו דמות חשובה במאבק נגד הומופוביה, חייו ומותו של ג'סטין יכולים גם לשמש כנורת אזהרה מהבהבת למשמעות של להפוך לספורטאי שלא מיישר קו עם הנורמה המיושנת. ברור לכל שכדורגלן שיבחר לצאת מהארון, יצטרך אומץ לב נדיר, ועובדה שמאז אותו ראיון של ג'סטין ב-1990, אף שחקן כדורגל מקצועני לא יצא מהארון. היום ג'סטין פשאנו היה אמור להיות בן 56.
