פגרת החורף בגרמניה התחילה, וכחלק מסדרת ״מיהו הטוב ביותר בגרמניה?״, אבחר לכל עמדה את שלושת השחקנים הטובים ביותר בכל עמדה של הסיבוב הראשון בבונדסליגה, בעונת 2016/17. היום, אבחר את שלושת החלוצים הטובים ביותר, ואת זה שלא נכנס.
לכל כתבות "נבחרי הסיבוב בבונדסליגה" נבחרים שחקנים ששותפו מעל ל-1000 דקות.
לא נכנס לפודיום: צ'אבי אלונסו (באיירן מינכן)
צ'אבי אלונסו הוא קשרה האחורי של באיירן מינכן. הקבוצה הבווארית מובילה את הליגה בפער קטן בן 3 נקודות מהמקום השני, ולהודות צריך לספרדי המוכשר. הוא נכנס למעגלי הקבוצה בשנת 2014, בה נקנה מאלופת אירופה, ריאל מדריד, בה שיחק במשך 5 שנים. הוא הגיע כדי להוביל את הקישר האחורי, ואז, שנה לאחר מכן (2015), הגיע ארתורו וידאל מיובנטוס, שבאותה שנה (2014) הגיעה לגמר ליגת האלופות, ומעמדו של אלונסו התערער. למרות כל הדיבורים על הקרדיט הנמוך שהקשר הספרדי יקבל ממאמנו, הוא המשיך לקבל את הדקות והוא המשיך לספק את הסחורה.
השנה, כשהוא הקשר האחורי המוביל של הקבוצה, אלונסו, בכל 1074 דקותיו העונה, איבד בסך הכל 11 כדורים (פחות מאיבוד כדור אחד למשחק, מדהים). אולי הוא לא המוסר הגדול ביותר של הקבוצה, וגם לא החוטף או הסוחף, אבל מה שהוא נותן לבאיירן מינכן, אף אחד לא יתן. היא כבשה הכי הרבה שערים (38) וספגה הכי מעט (9), וכנראה שהבווארים נמצאים בדרך לאליפות חמישית רצופה, בעיקר בזכות היציבות שלו. נתון מעניין: הוא בעט 11 בעיטות העונה, כולן מחוץ לרחבה, 3 מהן נכנסו (27% הבקעה).
טופ 3
במקום השלישי: אמיל פורסברג (ר.ב לייפציג)
השחקן הכי משפיע השנה ברד-בול (ספק ראזנבולספורט) לייפציג הוא אמיל פורסברג. קשרה של הקבוצה ממזרח גרמניה היה אחראי על 13 מ-31 שערי קבוצתו (42%, וואו) כשכבש 5 שערים ובישל 8, זאת הוא עשה כשהוא רק בן 25. השחקן השבדי המהיר נמצא בקבוצה כבר החל מהעונה שעברה, אותה ליווה בליגה בשנייה בדרך לעלייה היסטורית לבונדסליגה. כמו זלאטן, גם הוא נמצא לו משחק אי שם במאלמו, ממנה הוא הובא בסוף עונת 2014.
הוא לא ידוע ביכולות הפיזיות שלו, להפך, הוא לא עולה מעבר ל-180 סנטימטרים, ובסטטיסטיקת הכדורגל זה נראה באחוזים שלו מקרבות האוויר (29% הצלחה). הוא גם לא מוסר גדול, ולא שחקן בעל טכניקת דריבל יוצאת דופן, אבל הוא נותן שערים, וזה, בסופו של דבר, הכי חשוב ללייפציג. השוורים, שכפי שהזכרתי כבר, עלו השנה (בפעם הראשונה שלהם בהיסטוריה) לבונדסליגה מהליגה השנייה, ונמצאים במפתיע מאוד במקום ה-2, רק 3 נקודות מהמוליכה והאלופה מהכהנת, באיירן מינכן. אם אתם עוקבים אחרי הליגה האנגלית, אז עליכם להבין שפורסברג הוא הקאנטה של לסטר (בעונת האליפות). בלעדיו הקבוצה היא פשוט לא אותו הדבר. בארבעת המשחקים האחרונים של לייפציג, פורסברג היה שותף רק בשער אחד של הקבוצה, ואף קיבל כרטיס אדום. בתקופה זו השוורים האדומים הפסידו פעמיים.
במקום השני: יוליאן וויגל (בורוסיה דורטמונד)
יוליאן וויגל הוא אחת מנקודות האור היחידות בבורוסיה דורטמונד העונה. מחצית עונה עברה, והם נמצאים רק במקום השישי בליגה, אבל אין ספק שקשרה האחורי הצעיר של הקבוצה לא מספק את הסחורה. הוא מוסר מסירות קצרות בדיוק של 93.7% (בין הטובים בליגה), ולא שתגידו שהוא לא מוסר הרבה. הוא מוביל הכדור העיקרי בשוורצגלבן, ומתוך 1080 מסירות (קצרות) שהוא מסר העונה, רק 62 מהן הלכו לכיוון הלא נכון. בנוסף, הוא אמנם לא מתעסק ב"לדרבל" שחקנים, אבל כשהוא עושה זאת, הוא מצליח ב-78.5% מהמקרים. הוא גם מאבד רק 19 כדורים, כי אם נשווה זאת לשחקן שנבחר למקום הראשון ברשימה, זה נתון מרשים בהחלט.
הוא גם שחקן פיזי שזוכה ברוב הקרבות האוויריים שבהם הוא משתתף, ואין פלא שבקיץ כל עיתוני הספורט בעולם התמלאו בפרסומים שונים שבהם הוא קיבל הצעות ומעוניין לעבור לקבוצות אחרות. אולי הוא יפגין מחווה יפה וישאר במועדון הצהוב-שחור, למרות כל הקשיים שניצבים בפניו. כל הקריירה שלו לפניו, הוא רק בן 21, והוא כבר בין הקשרים האחוריים הטובים ביותר בבונדסליגה ובקרוב גם באירופה. רק שימשיך ככה.
במקום הראשון: טיאגו אלקנטארה (באיירן מינכן)
טיאגו אלקנטארה פשוט פורח בשנים האחרונות. ביחד עם צ'אבי אלונסו וארתורו וידאל, הם מובילים את הקישור הטוב בגרמניה, ולדעתי, אלקנטארה הוא ה"אשם" העיקרי בכך. הוא עצמו היה מעורב ב-6 משערי קבוצתו העונה (3 שערים ו-3 בישולים), ואיך אפשר בלי איזה נתון סטטיסטי פיקנטי? הוא אחד ממוסרי הכדורים הארוכים הטובים באירופה, כי הוא עושה זאת ביעילות של 80.5% (מדהים). במפתיע, הוא מתקל באחוזים ששואפים ל 90%, ואת זה לא הייתם מצפים ממישהו שגובהו הוא רק 172 סנטימטים. כמובן, הוא גם מוסר מסירות קצרות נהדר (91.5% דיוק). הוא גם יירט 66 כדורים, עוד נתון לפנתיאון.
לא סתם באיירן מינכן כבשה הכי הרבה בליגה (38) וספגה הכי מעט (9). הכל מתחיל מעבודת ההגנה הנהדרת של הקישור הכלל ושל טיאגו בפרט, ממשיך במשחק המסירות המדהים שלו, ומסתיים בשער (שכנראה הוא גם מעורב בו באופן ישיר). הוא קשר נהדר, שלא מאכזב באף משחק, ושפשוט תענוג לצפות בקבוצה משחקת (ואת זה אני אומר כאוהד השוורצגלבן). אם באיירן תלך עד הסוף בליגת האלופות (מה שכנראה לא יקרה) וגם בבונדסליגה, אין ספק שהספרדי תמיד יוביל אותה. הוא תמיד שם כשצריך אותו.
