אחרי עוד עונה מוצלחת בקבוצה הכי צפונית בארץ, כל הסימנים הראו על מעבר לאחת הקבוצות הגדולות בישראל. ואז הגיע ההודעה המפתיעה על המעבר לשוויץ. לקבוצה קטנה בשם לוגאנו. קבוצת תחתית עם עבר נשכח. כל מה שהוא ראה לפניו זה הגשמת החלום האירופי, ויהי מה! מזרחי פרץ לתודעה שלנו בשנת 2011, כאשר באותה עונה ערך הופעת בכורה בליגה ואפילו בליגה האירופית. מזרחי עבר לשוויץ לאחר 108 משחקים ו24 שערים בליגה. ההתחלה הייתה קשה, שחקן צעיר, יוצא לראשונה לאירופה, לא מציג את היכולת שמאפיינת אותו. אבל איך אומרים? כל ההתחלות קשות. אופיר לא שחקן שמוותר ולאט לאט התחיל לקבל יותר קרדיט. עם הרבה אופטימיות ועבודה קשה שמאחוריו ובמיוחד עוד לפניו, מזרחי ניצל את הפגרה בשוויץ להגיע לארץ, לבקר משפחה וחברים וכמובן לשמור על כושר לקראת חזרת הליגה. נפגשתי איתו לשיחה קצרה ממש לפני שהוא מסיים לארוז וחוזר לקור השוויצרי, לדבר על המעבר, ההווה, העתיד וכמובן גם קצת על איזי שירצקי
קודם כל אני רוצה להגיד תודה שבאת, אז איך בלוגאנו? איך העיר? שקטה כמו קרית שמונה?
"העיר מדהימה, קצת יותר סואנת (צוחק)."
עברתם לשוויץ ממש אחרי החתונה, איך אתה, איך אביה קיבלתם את המעבר?
הישארו מעודכנים
"הכל קרה מאוד מהר, תוך כדי החתונה וההכנות הסוכן לוחש לי – הולכות להיות הצעות בימים הקרובים, תהיה מוכן. אתה מגיע וכבר אחרי שלושה שבועות יש משחק, עדיין באדים, לא ההכנה האידיאלית שלי שאני עושה לפני כל עונה. אבל חס וחלילה זה לא התירוץ שלי כן? אני בחיים לא אחפש תירוצים. פשוט המעבר היה מאוד מאוד מהיר."
עונה ראשונה שלך באירופה, בע"ה יהיו לך עוד הרבה כאלו, מה חסר לך בעיקר, למה אתה מתגעגע מהארץ?
"חסר לי מאוד מאוד מאוד החדר הלבשה. אני באתי ממקום בקרית שמונה שהוא מאוד מאוד חם, אני אומר שק"ש זה המקום הכי טוב מבחינת החדר הלבשה, הרגשה של בית. תמיד הצחוקים, האחרי האימונים כולם ביחד ושמה זה נורא אחרת, בשוויץ בן אדם בא, הולך, עושה עבודה, חוזר. באים להחתים כרטיס. תנסה אתה להביא אותם אליך, לא פשוט. אז יהיו לך את השניים שלושה שתתקשר איתם, תצא איתם בלילות. אבל זה לא יהיה אותו דבר."
יש מישהו שבאמת הצלחת להתחבר אליו בתור חבר?
"חבר אמת? זה לא. חבר שאני יכול ללכת איתו לארוחת ערב כן, אבל יש לי את אשתי שזה מספיק." (מחייך)
המשפחה מן הסתם לא לידכם, הם עוזרים באיזשהי צורה? הם באים לבקר?
"המשפחה של אשתי, הם כמו ההורים שלי קודם כל. הגיעו בחודש הראשון לשם והיו איתנו כל החודש, דאגו איתנו לכל המעבר, כל העניינים כל הסידורים וכל הנסיעות שזה עזר בהמון."
הצלחתם כבר להסתגל לדרך חיים? לתרבות השונה?
"התרבות שונה שם, תראה זה תרבות אחרת לגמרי. קשה להגיד שהצלחנו להתרגל, אבל אנחנו לומדים, לומדים." את השפה? "השפה בעיקר זה אחד המכשולים הרציניים. מדברים רק איטלקית, אין אנגלית בשום מקום."
אתה עוד עוקב אחרי קרית שמונה? רואה מרחוק?
"תמיד! יש לי שם חברים שמעבר לכדורגל. המון חברים מחוץ למגרש, חברים שהיו איתי במסיבת רווקים שלי. אני מאוד שמח קודם כל בהצלחה שלהם, בהצלחה של המועדון בכלל, שמח שהוא מצליח."
למרות ההצלחות, היו להם כמה תקופות העונה שאיזי בוא נגיד, הרגישו שהוא איבד את זה
"לעולם, לא משנה איזה כתבים שיגידו, טוקבקיסטים שיכתבו, אי אפשר להגיד מילה רעה אחת על איזי, זאת הדעה שלי. לא בגלל שהוא היה הבוס שלי. מה שהוא נתן לעיר זה מעבר לכדורגל, מה שהוא עשה לכדורגל, שבן אדם בא, לקח את הקבוצה מליגה רביעית או חמישית ולקח אותם לאליפות, גביע ושלב הבתים באירופית, צריך להגיד אמן. שמע, גם הגיל אצלו עושה את העבודה, את השיקול. הוא חושב כבר יותר אם לפרוש, זה קשה זה לא פשוט. ובמיוחד שהמועדון לא ממש הצליח, אבל הנה עכשיו אני שמח שהם מצליחים."
אתה חושב שמה שהוא אמר, שהוא ישקיע פחות כסף בקבוצה, ריאלי? עם כל ההשקעה שלו וכל האהבה שלו באמת לעיר בשנים האחרונות?
"קודם כל אני חושב שכן, הוא לקח אליפות עם תקציב של 17 מיליון, עכשיו אני מניח שהתקציב שם 25 מיליון, אז אם הוא יוריד 5 מיליון, לא יקרה שום דבר לק"ש ותאמין לי שזה לא מה שיעשה ויוריד אותם. זרים? אני חושב שמה שהוא אמר – זכותו. אני גם חושב שהמועדון שם משתוקק לצביון מקומי וזה אולי יכול לעשות ההפך, יותר טוב."
מה אתה באמת חושב על הסוגיה הזאת? בארץ, כמו ההתנגדות של איזי ועוד כמה אנשים פה בקבוצות מסויימות, ההשתלבות של הזרים בארץ ובכלל
"אני טוען שאם אתה יכול להביא זר שישדרג את המועדון, שבאמת ישדרג. אבל אם לא, אל תביא ותפגע בשחקנים אחרים. ואני באופן אישי חושב שצריך להוריד את החוק, במיוחד שהעלו אותו עכשיו. יש 5 בהרכב ואחד על הספסל? שיהיה 3 שבהרכב ואחד בצד."
אתה בלוגאנו בעצם בתור שחקן מושאל, אתה מתכנן לחזור לארץ? או שהמטרה שלך היא להישאר שם? או אפילו להתקדם לקבוצה אחרת בשוויץ או באירופה בכלל
"הגשמת חלום באופן אישי שלי, שיצאתי לאירופה. אני חווה את זה, אני יודע מה זה, זה לא פשוט ולא קל אבל בכדורגל למדתי שאמנם אני צעיר, אבל אתה לא יכול לשלול שום דבר. אם אצטרך לחזור לארץ אז אחזור לארץ. בסופו של דבר קריירה של כדורגלן היא קצרה, 10 שנים בערך, לפעמים אתה צריך לחיות את הרגע, את המשפחה, את הילדים, את כל מה שתרצה לעשות בחיים."
איך הרמה בשוויץ? התנאים מסביב, המתקנים? אמרת שזה כמו להחתים כרטיס, באת לאימון, משחק, הלכת לישון
"קודם כל אם תלך שמה למועדונים בליגה השנייה אתה תמצא שם חמישה מגרשי אימון, תמצא את כל התנאים- פיזיותרפיה, בית חולים בשנייה, כל בדיקה שאתה צריך. בדברים האלה יש לנו עוד המון המון מה להשתפר. צוות רפואי מורכב מחמישה, שישה אנשים. עד לרמת הפרטים הקטנים, תבין שעושים לך את החולצות במועדון! לא מזמינים ממקום חיצוני, יש לך שם את כל הסטים, מה שאתה צריך, בשנייה. מענה להכל"
הגעת לקבוצה די קטנה בשוויץ, הם עלו ליגה אחרי 13 שנה, שרדו במחזור אחרון. אתה חושב שזה המקום שלך לעשות את הפריצה, או רואה את זה יותר כתחנת מעבר?
"מאוד קיוויתי וציפיתי לפני המעבר שזו תהיה העונה שלי, זו באמת קבוצה קטנה, שבקושי שרדה בליגה, וראיתי את הרמה בליגה, הרמה מצויינת, זו לא רמה שאני לא יכול לעמוד בה, אני יכול לשחק שם ולהצליח. תוך כדי העונה היו הרבה בעיות, החמצתי כמה מצבים, זה דינאמי, הכל יכול להשתנות. אם הייתי עכשיו עם ההחמצות והמצב הקודם היינו מדברים אחרת עכשיו."
עשית משהו מיוחד כדי להתגבר על התקופה הפחות מוצלחת?
"כן, למשל עכשיו כולם יצאו לחופשה שמה ואני חזרתי לארץ כדי להתאמן. היו לי כרטיסים לתאילנד ואני ביטלתי אותם וחזרתי לפה ועבדתי עם ערן שדו המאמן כושר, יחד עם ערן זהבי, עשינו חמישה, שישה אימונים. תוך כדי עבדתי בחדר כושר. יש לנו שחקנים שמחרתיים חוזרים לאימונים ועדיין נופשים במקסיקו, אתה מבין? אני מניח שעשיתי, להגיד לך אם זה יבוא? זה עניין של מזל. עבודה קשה ומזל."
בחרת לצאת לקבוצה קטנה כי ידעת שיהיה לך איפה לשחק, שחקנים כמו טאלב טוואטחה יצאו בפעם הראשונה ופתאום חטף שוק, לא נכנס לקצב, לעניינים, אתה חושב שהוא עשה טעות?
"אני בחיים לא אגיד על שחקן שיצא לחו"ל שהוא עשה טעות. טאלב צעיר, הוא שחקן מאוד מוכשר, עבר איתי קמפיין בצעירה. הרבה שנים רצה לצאת ושהגיעה ההצעה מאיינטרכט פרנקפורט, שהיא קבוצה מצויינת בליגה הגרמנית, למה לא לצאת? שכר טוב, מעבר לזה שהוא יכול להשתדרג, אז אתה יודע מה? אתה צודק, יוצאים ומקבלים את הכאפה שם, כולם! חיים שונים, תרבות שונה, כדורגל שונה, עבודה קשה זה לא אותו דבר. פה הכדורגל מקצועי אבל הוא על גדר ה… אני לא אשתמש במילה הזאת אבל יש לנו עוד המון המון מה ללמוד מהם, המון המון המון."
בוא נחזור קצת אחורה, שהיית ילד התחלת בהפועל חיפה ועזבת בגלל מחסור בדקות ואז עשית את הפריצה בנשר
"זה לא היה מחסור בדקות, סיפרתי את זה כבר בעבר. שהייתי ילד הייתי כל עונה נותן גולים תמיד, תמיד קפטן, עד נערים ב' בערך. בשלב הזה הייתי בגובה 1.40 מ' בערך, נמוך. היו לי כאבים בברכיים ובדיוק שתי קבוצות עשו איחוד. ואני מגיע, ומתוך 6 אימונים מתאמן רק בשתיים בגלל הכאבים בברכיים. ואז הגיע המאמן, שלמעשה עושה לי את הטובה של החיים ואמר לי – שמע אתה לא מתאים. והוא לא ניפה אותי אחרון כן? ניפה אותי בין הראשונים ויתר עליך מראש. אני יצאתי אל מהאימון ואמא שלי באה ורואה אותי בוכה, מה זה בוכה, דמעות! אבל למעשה הוא עשה לי את הטובה הכי גדולה"
בנשר הייתה בתקופה של אייל ברקוביץ', השפיע עליך? אתה חושב שהגעת לאן שאתה גם בזכותו?
"אני אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים, מה שהוא תרם לי, בשלב הזה של הקריירה שנתן לי ביטחון אין סופי, בין אם זה להגיע למשחק שאנחנו מול מכבי חיפה ולהגיד מול כולם – אתה עושה מה שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה על המגרש. אתה מבין שהוא בונה עליך ומאמין בך, נתן לי המון ביטחון שזה הדבר שבדיוק הייתי צריך אחרי שניפו אותי מהקבוצה הקודמת."
נבחרת ישראל, אתה חושב שיש לך מקום?
"האמת שהתאמנתי בשפיים לפני כמה ימים ואלישע היה שם, הוא בא, אמר שלום ואמר לי שגם אחרי הוא עוקב, אז ברור שזה חלום. להגיד לך אם אני ראוי כרגע? היו לי שלבים בקריירה שהייתי יותר ראוי, לדעתי אני עוד לא ראוי, זה שאני מתאמן/ משחק בחו"ל לא אומר שאני ישר להיות בנבחרת. צריך להיות בתקופה טובה, במומנטום של שערים."
אז אופיר, שוב תודה רבה שמצאת זמן לדבר איתי, ממש לפני שאתה חוזר לקור של שוויץ, בוא נקווה שעוד שנה שנתיים נראיין אותך כבר אחרי משחק נבחרת בסמי עופר
"החלום שלי לתת גול ניצחון שיעלה אותנו לקמפיין רציני פעם." (מחייך)
