קצת נוסטלגיה ותהילת עולם, חלק ג'
יוסף שוקרון
6 בינואר 2017
כדורגל
1 דק׳ קריאה
סיפור על רדיו טרנזיסטור ותכנית רדיו בשבת
בתור ילד הזיכרון הכי טוב שלי היה בצהרי שבת. מיד לאחר ארוחת הצהרים, אני שוכב במיטה עם הטרנזיסטור הקטן שהצלחתי לסחוב מסבא שלי, להעביר לרשת ב' ולשמוע את שני השדרים האהובים עלי משדרים על גלי הרדיו את הדרמה שהתרחשה במגרש בתכנית 'שישי ושערים'.
התכנית, אשר החלה בשנות ה-70 והחלה לצבור קהל אוהדים גדול, החלה בתור תכנית קטנה שמטרתה הייתה לדווח על אירועי הספורט אשר התרחשו במדינה. בין לבין, היו משמיעים שירים רבים וטובים. אם זה היה דקלון, או זהר ארגוב ועד למרגלית צנעני ואהובה עוזרי.
בתחילת שנות ה-80 החלה התכנית לצבור פופולריות רבה, שהביאה עמה המון שדרים, כמו זוהיר בהלול, מוטי חביב, עמי פזטל, מאיר איינשטיין ועוד. בד בבד, התכנית קיבלה את חתימתה בספרי ההיסטוריה, כאשר הגשש החיוור העלה את המערכון הידוע 'שירים, שערים וטכנאים', שבו 'עמית פזגול' (שייקה לוי) מודה לטכנאי השיניים שלו דוקטור שנהב. המתח נחתך בסכין בבאר שבע, וקולו הערב של 'זוהר אלול' הנעים את הצופים בתיאורים גרנדיוזיים על האווירה בעכו ( דבר שהובא לזוהיר בהלול השדר המקורי יוקרה והכרה ואהבה).
בד בבד, התכנית החלה לאבד את יוקרתה לקראת אמצע שנות ה-90, כאשר היא סיימה את שידוריה ברשת ב' ונאלצה לעבור בית ל'רדיו ללא הפסקה'. שם היא קיבלה את השם החדש: 'שערים ללא הפסקה'. עם שדרים כמו רון קופמן, משה פרימו, רינה מצליח, ז'וזו אבוטבול, אופירה אסייג ועוד רבים וטובים. אך הדבר לא העלה את הצלחתה של התכנית כפי שהייתה בשנות ה-70 וה-80, ובשנת 2016 נאלצה התכנית לרדת מהשידור עקב סגירתה של רשות השידור.
אומנם התכנית נעלמה מזמן, אך לי תמיד יהיה זיכרון מתוק ופינה חמה בלב לימי שבת בשעות הצהרים, בין השעות 14:00 ל-17:00, שבו כל מה שהיית צריך זה רק רדיו טרנזיסטור קטן, מיטה נוחה לעצום את העיניים והיית הופך לחלק מהחוויה שנקראה שירים ושערים.
