שני צדדים למטבע: בעד ונגד מערכות טכנולוגיות בכדורגל
לאורך ההיסטוריה קיימים רגעי מחלוקת שמקוממים אוהדי כדורגל רבים ברחבי העולם עקב טעויות שיפוט שזכורים עד היום. הזכור מכולם הוא שערו של דייגו ארמנדו מראדונה נגד אנגליה במונדיאל מקסיקו בשנת 86' שהכריע 2-1 לטובת ארגנטינה, אחרי שכבש שער עזרת היד. אותו שער זיכה אותו לכינוי "יד האלוהים" והפך לשער הזכור ביותר שלו. במוקדמות מונדיאל 2010, תיירי הנרי העלה את צרפת למונדיאל על חשבון אירלנד לאחר שבישל שער בעזרת היד. בגמר גביע העולם 66' אנגליה כבשה שער נגד גרמניה שעד היום לא ברור אם הכדור עבר את קו השער או לא. משחקים היסטוריים יזכרו לדורות רק בגלל החלטה שנויה במחלוקת של שופט.
היום מדובר על מצלמות שיפוט ומערכות לבדיקה האם הכדור עבר את קו השער שיעזרו לשופטים ברגעים גורליים כמו בענפי ספורט אחרים.
היום מדובר על מצלמות שיפוט ומערכות לבדיקה האם הכדור עבר את קו השער שיעזרו לשופטים ברגעים גורליים כמו בענפי ספורט אחרים.
בטניס, השופט יושב לו על מגדל ונראה כאחד הצופים בשורה הראשונה, ממרום מושבו הוא מתמקד אך ורק בשני השחקנים מולו ובכדור הקופץ מצד לצד. לשחקני הטניס יש את האפשרות לערער על החלטתו ולדרוש לצפות במצלמות במיקומו המדוייק של נפילת הכדור, ובכך נמנעים מאיבוד נקודות שנעלמות מעיני השופט.
בכדורסל ישנם שלושה שופטים שמכסים 10 שחקנים, יש באפשרותם להשתמש במצלמות ברגעי מחלוקת. לעומת זאת מגרשי הכדורגל גדולים פי ארבעה ממגרש כדורסל ועד לא מזמן על שטח זה התפרסו ארבעה שופטים. בשנים האחרונות, הצטרפו שני שופטי רחבה שיעזרו לשופט הראשי להכריע רגעי מחלוקת בתוך הרחבה.
בכדורסל ישנם שלושה שופטים שמכסים 10 שחקנים, יש באפשרותם להשתמש במצלמות ברגעי מחלוקת. לעומת זאת מגרשי הכדורגל גדולים פי ארבעה ממגרש כדורסל ועד לא מזמן על שטח זה התפרסו ארבעה שופטים. בשנים האחרונות, הצטרפו שני שופטי רחבה שיעזרו לשופט הראשי להכריע רגעי מחלוקת בתוך הרחבה.
אך מה קורה כאשר דברים משמעותיים קורים מאחורי גבו של השופט הראשי, רחוק ממנו או דברים המתרחשים במהירות רבה מידי?
לשופט הכדורגל הרבה יותר קל לטעות מאשר להצליח, הוא צריך להסתמך אך ורק על עיניו בזמן שהוא מתרוצץ בין 22 שחקנים ובכל רגע נתון מתרחש משהו סביבו בעיקר בתוך הרחבות, רגע אחד של אי ריכוז עלול לגרום להחלטה שגויה ולהכריע את המשחק.
השחקנים שמודעים לחסרונות השופט ולעובדה שהוא לא יכול לראות הכל, מרבים לנצל את הלקויות וליפול במקומות אסטרטגיים בתקווה שהשופט יפסוק לטובתם.
במידה ויהיו מצלמות שיפוט, נוכל להנות ממשחק נקי, השחקנים יהיו מודעים לעובדה שהשופט יכול לדרוש בדיקה מעמיקה של כל נפילה והמשחק ירוץ בקצב מהיר יותר, בלי שריקות סרק שעוצרות את המשחק ומחממות את האווירה על המגרש וביציעים.
לשופט הכדורגל הרבה יותר קל לטעות מאשר להצליח, הוא צריך להסתמך אך ורק על עיניו בזמן שהוא מתרוצץ בין 22 שחקנים ובכל רגע נתון מתרחש משהו סביבו בעיקר בתוך הרחבות, רגע אחד של אי ריכוז עלול לגרום להחלטה שגויה ולהכריע את המשחק.
השחקנים שמודעים לחסרונות השופט ולעובדה שהוא לא יכול לראות הכל, מרבים לנצל את הלקויות וליפול במקומות אסטרטגיים בתקווה שהשופט יפסוק לטובתם.
במידה ויהיו מצלמות שיפוט, נוכל להנות ממשחק נקי, השחקנים יהיו מודעים לעובדה שהשופט יכול לדרוש בדיקה מעמיקה של כל נפילה והמשחק ירוץ בקצב מהיר יותר, בלי שריקות סרק שעוצרות את המשחק ומחממות את האווירה על המגרש וביציעים.
ב-3 למרץ 2012 הכריז ארגון IFAB על שתי מערכות, כמועמדות שעברו לשלב הבדיקות השני. בשלב הבדיקות השני בחרה הקבוצה שמאחורי כל מערכת, אצטדיון שבו הטכנולוגיה נבחנה במספר תרחישים תאורטיים. הבדיקות נערכו גם בכמה אימונים ובמעבדות, כדי שניתן יהיה להתחשב בתנאים שונים ובהפרעות שונות לשדה המגנטי. נערכו אף בדיקות עם השעון שאותו אמורים השופטים לשאת על ידם. נערכו גם בדיקות בשני משחקים תחרותיים רשמיים. לאחר שלב הבדיקות השני אושרו שתי המערכות לשימוש, אך ישנם שני צדדים למטבע.
התומכים בהחלטה טוענים כי יש פתרון לטעויות השיפוט, מצלמות השיפוט ומערכות טכנולוגיות נמצאות ברוב משחקי הספורט התחרותי ועוזרים לשופטים להגיע למספר מינימאלי של טעויות ולא להכריע את המשחק בעצמם.
בשנים האחרונות טעויות השיפוט הפכו להיות משמעותיות יותר ויותר, כיום יש שחקנים מהירים מאוד בכדורגל העולמי והשופט נשאר הרחק מאחור כאשר מסי ורונאלדו יוצאים לריצה, ברוב התיקולים השופט צריך להסתמך על האינטואיציות שלו ולקבל החלטה מהירה, החלטה שיכולה להתחיל עם כרטיס צהוב ולהסתיים עם כרטיס אדום או אפילו פנדל שיכולים להכריע משחק. גם הקוונים מרבים לעשות טעויות בהחלטות על נבדל, המשחק מהיר ולקוון קשה להסתכל בו זמנית על רגע המסירה ועל השחקן האחרון בשורה, דבר שגורם לשערים בנבדל או שערים חוקיים שנפסלים.
כל החלטה שגויה שמכריעה משחק גורמת לזעם גדול אצל האוהדים המתוסכלים שמרגישים כי "נגנב" מהם השלב הבא בליגת האלופות או העפלה למונדיאל, מצלמות השיפוט ומערכות טכנולוגיות יכולות להיות החלטה שתשנה את פני הכדורגל ומשחקים יהיו מוכרעים בגלל שחקנים ולא בגלל החלטות מעוררות מחלוקת.
כל החלטה שגויה שמכריעה משחק גורמת לזעם גדול אצל האוהדים המתוסכלים שמרגישים כי "נגנב" מהם השלב הבא בליגת האלופות או העפלה למונדיאל, מצלמות השיפוט ומערכות טכנולוגיות יכולות להיות החלטה שתשנה את פני הכדורגל ומשחקים יהיו מוכרעים בגלל שחקנים ולא בגלל החלטות מעוררות מחלוקת.
התומכים בטכנולוגיה מציינים את הדוגמאות הרבות להחלטות שיפוט שגויות בנוגע לכדורים שעוברים על סף קו השער, כאלה שחורצות את התוצאה במשחקים חשובים, כמו לדוגמא שערו החוקי של פרנק למפרד שנפסל במונדיאל 2010 אחרי שנגע במשקוף, נחת חצי מטר אחרי הקו וקפץ החוצה.
העולם מתקדם מבחינה טכנולוגית ואולי זה הזמן של הכדורגל להתבגר ולקבל את השינויים.
העולם מתקדם מבחינה טכנולוגית ואולי זה הזמן של הכדורגל להתבגר ולקבל את השינויים.
לעומתם, המתנגדים טועניות שטעויות השיפוט הן חלק מהמשחק ואי אפשר לקחת אותם, השופט הינו אדם ורשאי לטעות בהחלטותיו.
המתנגדים חוששים שהטכנולוגיה תשפיע על האלמנט האנושי במשחק ותבטל את ההנאה שבוויכוח על טעויות שיפוט. כל אוהד יסכים שחלק מהחוויה בלצפות בכדורגל הוא להרגיש שהשופט נגד קבוצתו, שמגיע לקבוצה שלו יותר ובכלל נעים יותר להפיל את היכולת הרעה של הקבוצה האהובה על השופט.
אם ניקח לשופטים את היכולת לקבל החלטות הם מאבדים את האפקטיביות שלהם, השופט הראשי יאבד את חשיבותו והשפעתו. המשחק עצמו עלול לאבד את הערך שלו, השחקנים יהיו זהירים יותר והכדורגל יפסיק להיות אגרסיבי ולוחמני, הוא יהפוך למשחק רך ועדין שפנדל יהיה בגדר נס.
אם ניקח לשופטים את היכולת לקבל החלטות הם מאבדים את האפקטיביות שלהם, השופט הראשי יאבד את חשיבותו והשפעתו. המשחק עצמו עלול לאבד את הערך שלו, השחקנים יהיו זהירים יותר והכדורגל יפסיק להיות אגרסיבי ולוחמני, הוא יהפוך למשחק רך ועדין שפנדל יהיה בגדר נס.
מבחינה כלכלית יהיה קשה ליישם את הטכנולוגיה בכל השכבות בעולם הכדורגל, ובייחוד בהתאחדויות כדורגל קטנות יותר או עניות יותר. בעבר בעלי תפקידים בפיפ"א הביעו בפומבי את העדפתם לשילובם של חברי סגל שיפוט נוספים במשחק על פני יישום הטכנולוגיה אך הטכנולוגיה עשתה את שלה. פיפ"א אישרה שמונדיאל רוסיה 2018 יהיה בהשגחת מצלמות שיפוט.
אך הכדורגל הוא משחק מהיר ודינמי, ולא יהיה לעצור ולחכות לתשובת המצלמה כל רגע שנוי במחלוקת ישר יריץ את השחקנים לעבר השופט במטרה לבדוק את הנושא, דבר שעלול "לתקוע" את המשחק. דוגמא לכך ראינו במשחק חצי הגמר בין קאשימה לאתלטיקו נאסיונל, לשופט לקח 3 דקות!!! לקבוע שהמהלך שהוא ראה בשידור חוזר על גבי המסך מוביל לפנדל, אך השופט טעה, היה נבדל עוד לפני המהלך שהוביל לפנדל. ובכלל מתי על שופט יהיה את האפשרות לבחון האם הנושא מצריך בדיקת מצלמה ומתי לא?
לדעת המתנגדים, ישנם מקרים שגם מצלמות הטלוויזיה אינן יכולות לתת מענה כמו עבירה לגיטימית או נגיעת יד לא מכוונת, ישנן החלטות שצריכות להתקבל לפי דעת שיקול השופט וגם מצלמה לא יכולה לפתור את הסוגייה. אופציה של מצלמה יכולה לפגוע בביטחון השופט ולגרום לו להסתמך על החלטת המצלמה ובכך מבטלת את תפקידו על המגרש.
לדעת המתנגדים, ישנם מקרים שגם מצלמות הטלוויזיה אינן יכולות לתת מענה כמו עבירה לגיטימית או נגיעת יד לא מכוונת, ישנן החלטות שצריכות להתקבל לפי דעת שיקול השופט וגם מצלמה לא יכולה לפתור את הסוגייה. אופציה של מצלמה יכולה לפגוע בביטחון השופט ולגרום לו להסתמך על החלטת המצלמה ובכך מבטלת את תפקידו על המגרש.
גם במשחק הגמר של ריאל מדריד מול קאשימה המצלמה קיבלה תפקיד מרכזי לאחר ששער של כריסטיאנו רונאלדו כמעט ונפסל, השופט אישר תחילה את השער אבל שיחות שהגיעו לאוזנייה שלו מחדר הבקרה בזמן שאלו צפו בשידורים החוזרים שניות לאחר השער גרמו לו לפקפק בהחלטה ולבקש צפייה חוזרת במהלך, כך הסבירו בפיפ"א את הכמעט מחדל של צוות השיפוט שאיבד את הביטחון לקחת החלטה בכוחות עצמו.
רבות הפעמים ששדרני כדורגל, מחכים לזווית צילום נוספת לפי שהם מצדיקים או מאשימים את השופט, גם עם שידורים חוזרים והילוך איטי קשה לבחון את קצב המשחק ולקבל החלטה, הרי גם במצלמה הכל עניין של זווית.
דווקא אותם רגעים אפורים, כשהשופט טועה אלו הרגעים המלהיבים במשחק. הרגעים הללו גורמים לאוהדים לקפוץ מהספה או לעמוד ביציעים ולצעוק על השופט, רגע של אחדות כאוהדים, רגע של חיבור מתפרץ ועכשיו לכולם אויב אחד וברור- השופט או אמא שלו, תלוי את מי שואלים.
מי יודע, אולי קרוב מאוד הרגע שהאוהדים יצאו מהאצטדיונים בקריאות "המצלמה בת…" לפחות הפעם אף אמא לא תיפגע.
דווקא אותם רגעים אפורים, כשהשופט טועה אלו הרגעים המלהיבים במשחק. הרגעים הללו גורמים לאוהדים לקפוץ מהספה או לעמוד ביציעים ולצעוק על השופט, רגע של אחדות כאוהדים, רגע של חיבור מתפרץ ועכשיו לכולם אויב אחד וברור- השופט או אמא שלו, תלוי את מי שואלים.
מי יודע, אולי קרוב מאוד הרגע שהאוהדים יצאו מהאצטדיונים בקריאות "המצלמה בת…" לפחות הפעם אף אמא לא תיפגע.
