היום, השוער האיטלקי פרנצ'סקו טולדו חוגג את יום הולדותו ה45 וזוהי הזדמנות עבורנו להיזכר בקריירה של השוער המצויין שלא נהנה יותר מידי מאור הזרקורים.
טולדו בילה 3 שנים בנוער של מילאן ובעונת 90-91 עלה לקבוצת הבוגרים שהשאילה אותו במשך שלוש שנים לורונה, טרנטו ורוונה. בורונה לא קיבל השוער ולו דקת משחק אחת במשך עונה שלמה. בטרנטו המצב כבר היה שונה ופרנצ'סקו קיבל אפודת השוער הפותח ב38 משחקים ועונה לאחר מכן ב31 משחקים במדי רוונה. לאחר ההשאלות רצה טולדו למצוא קבוצה קבועה להשתקע ולפתוח במדיה. הקבוצה שנבחרה הייתה פיורנטינה, שבמדיה שיחק השוער 8 שנים.
בעונתו הראשונה בקבוצה, שיחקה פיורנטינה בליגה השנייה. בסיום אותה עונה היא עלתה ל"סריה A" כאשר השוער האיטלקי ספג ארבעה עשר שערים בלבד ושמר על רשת נקייה 24 פעמים!. עונתו השנייה במועדון הייתה מוצלחת פחות מהראשונה מבחינה אישית, אך קבוצתו הצליחה להתקבע בליגה הראשונה וסיימה במקום ה10.
עונת 1995-6 הייתה אחת מהטובות ביותר של פיורנטינה בעת שטולדו לובש את מדיה. היא זכתה בגביע האיטלקי וסיימה במקום הרביעי בטבלה. גם השוער שיפר את יכולתו ואת ממוצעיו באותה עונה.
הישארו מעודכנים
את עונת 96-7 פתחו הסגולים טוב וזכו בסופר קאפ האיטלקי, אך בהמשך העונה הם התדרדרו וסיימו במקום התשיעי. בסיום עונת 1997-8, שבה סיימה פיורה במקום החמישי, התקיים מונדיאל שאליו הגיע טולדו כאחד השוערים הטובים בעולם, אך כמו בשלבים המוקדמים של הקריירה שלו-הוא לא קיבל דקה.
לאחר המונדיאל חזר טולדו לקבוצתו והמשיך לשחק בה במשך 3 שנים. ב3 השנים האלו הם זכו בגביע האיטלקי פעם נוספת, והעפילו למוקדמות ליגת האלופות. בסוף עונת 1999-2000 התקיים יורו שאליו הגיע טולדו פעם נוספת כאופציה השנייה להרכב ולא הראשונה, אך כמה ימים לפני היורו ג'יג'י בופון בן ה22 שבר את ידו במשחק ידידות וטולדו נקרא לדגל. טולדו הציג בטורניר יכולת גבוהה, שמר שלוש פעמים על רשת נקייה והגיע עם איטליה לגמר, שם הפסידו לצרפת 2-1. בטורניר הזה בשלב חצי הגמר הוא נתן ככל הנראה את המשחק הכי טוב בקריירה שלו כאשר הדף לא פחות מחמישה פנדלים מול הולנד, 2 במהלך המשחק עצמו ועוד 3 בבעיטות ההכרעה ובמו ידיו ורגליו העלה את האיטלקים לגמר.
לאחר הטורניר המצויין עבורו, עבר טולדו לאינטר, בדיוק בזמן מבחינתו-כשנה לפני שפיורנטינה התפרקה.
בעונתו הראשונה בקבוצתו החדשה, הגיעו טולדו ואינטר לרבע גמר גביע אופ"א הידוע כיום כליגה האירופית. אינטר הייתה גם חזק במירוץ האליפות אך הפסידה אותו במחזור האחרון וסיימה שלישית. בסיום עונה זאת התקיים מונדיאל 2002 שגם בו לא קיבל טולדו הזדמנות והתייבש על הספסל. בעונה שאחריה אינטר לא זכתה באליפות פעם נוספת, אך הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות שם הודחה על ידי יריבתה העירונית-מילאן. טולדו קיבל מחמאות רבות על הופעותיו הנהדרות בליגת האלופות אך כאמור לאינטר זה לא הספיק.
גם בעונת 2003-4 אינטר כשלה לזכות בתואר כלשהו וסיימה במקום הרביעי בסיום עונה מאכזבת. בקיץ שלאחריה הגיע יורו 2004 שטולדו ידע שהוא לא יקבל בו הזדמנות כל עוד בופון כשיר ולכן לאחר שלא שיחק גם בו-הוא פרש מהנבחרת.
אולי הפרישה מהנבחרת הורידה לו קוף מהגב מאחר ועונת 2004-5 הייתה העונה הראשונה שבה זכה עם אינטר בתואר-בקופה איטליה. מאז עונה זאת ירד מעמדו של טולדו עם הגעתו של ז'וליו סזאר הברזילאי לקבוצה. השוער האיטלקי הפך לשחקן ספסל ובמשך חמש שנים שיחק 20 משחקי ליגה בלבד. בחמשת השנים הללו אינטר גם זכתה ב5 אליפויות רצופות והוכיחה שהמהלך שעשתה היה נכון.
בעונת הפרישה שלו-2009-10 שיחק טולדו שלושה משחקים בלבד-בגביע האיטלקי, ולא היה שותף לזכייתה של קבוצתו בליגת האלופות. בסיום עונה זאת פרש טולדו והשאיר לנו בפה טעם חמוץ מתוק. מצד אחד יכולנו לראות ולהנות ממנו הרבה יותר ומן הצד השני ראינו ממנו גם הרבה דברים יפים.
מזל טוב!
