אחרי מפגן העצמה של אלופת המדינה מול מי שסיימה רביעית בסריה א', מתחילים להיגמר הסופרלטיבים על הפועל באר שבע. ביום ראשון, רק 4 ימים אחרי שהשיגה דאבל על הקבוצה ששווה 338 מיליון אירו וזכתה ב-18 סקודטי ו-3 גביעי אירפה לאלופות, שיחקה באר שבע מול כפר סבא, במשחק של לנחות לקרקע ולעשות את העבודה. על אף משחק חלש שלה, האלופה עשתה את המוטל עליה מבעיטה חופשית יפהפייה של מאור בוזגלו, שהולך ונהיה מנהיגה האמתי של הקבוצה החזקה במדינה, ומשער מצחיק כמעט של הזר הטוב בארץ טוני וואקמה.
בינתיים הכל ורוד בממלכה האדומה. היא מתנהגת כמו מי שרוצה לזכות באליפות, ועושה תמיד את ההתאמות בכל מצב נתון. חצי מדינה שאלה את עצמה למה בכר זקוק לסגל כל כך עמוק. ומיכאל אוחנה הוא דוגמה מצוינת לכך. הסכום הגדול ששולם על חצי מכרטיסו נראה מופרך, בעיקר כשהסגל כל כך עמוס בכוכבים, ונראה כי באר שבע טובה מאוד בכל משחקי פתיחת העונה באירופה. מה גם שהוא לא יכול לשחק בהם. אם כי אולי הרכישה של מוחמד גדיר נראתה עוד יותר תמוהה. עד כמה רחב קצה ספסלו של ברק בכר או כיסה של הגברת ברקת? שתי ההשקעות האלה נראו מעט הזויות, ובכל מקרה לטווח ארוך.
והנה אנו מתבשרים שאוחנה כבר מקבל את המושכות בלב ההתקפה, ומוביל אותה בהיעדרו של מאור מליקסון. 8 הופעות מהן 6 בהרכב הפותח מלמדות על רכישה שמוכיחה את עצמה. גדיר נהיה ילד הפלא של השבועות האחרונים. הוא נכנס כמחליף וכבש נגד הפועל חיפה ונגד אשקלון. זו הייתה ההכנה עבור רגע האמת. הבישול שלו לשהר נגד אינטר לקראת סיום המשחק הראה את כמות הכישרון האדירה שיש לקשר חלוץ בן ה-25. ובעצם, מי זוכר עכשיו את החיסורים בהתקפה? באר שבע נמצאת בכושר הכי טוב שלה בעשור האחרון, וזה קורה ללא שחקן העונה שעברה ברדה וללא מליקסון, שמתאושש מניתוח.
הקבוצה של בכר מוכיחה בגרות שאולי לא ראינו מקבוצה ישראלית עדיין. היא יודעת להפיק מעצמה יותר מסך חלקיה, ומתנהגת כמו קבוצה אירופאית. כשהיא נקלעת לפיגור באירופה, היא מוציאה מעצמה יותר ומסוגלת להפיק קאמבקים. היא יכולה לנצח קבוצות חזקות ממנה, ובבית קשה מאוד לנצח אותה, אם בכלל. היא שומרת על קצב גבוה, משחק בנגיעה או שתי נגיעות, וזה גם מה שהביא לה ניצחון במשחק הליגה הגרוע שלה ביום ראשון האחרון. שוב, כמו שקרה לה כמה פעמים העונה, אחרי מחצית עייפה ובינונית, עלו שחקני האלופה בכוחות מחודשים וניצחו את המשחק במחצית השנייה. כפר סבא כמעט לא נגעה בכדור, מפני ששחקני באר שבע הניעו אותו ברמה שמעל לרגיל בליגת העל.
ואם היא מסוגלת לעבור יום רע בעבודה ולנצל את המעידות של יריבותיה ליצירת פער של 8 נקודות בפסגה אחרי כזה משחק קשה נגד אינטר מילאנו, כשכל שחקן עולה ונותן מחויבות ותוצרת וכל מטאטא יורה, כמאמר האמרה, אז חברים, אנחנו צופים בזן חדש של קבוצות ישראליות. קבוצות שלא מפחדות מאף יריבה, שמסוגלות לייצר ניצחון ביום רע, לעבוד באינטנסיביות קבועה עם סגל רחב ולהתנהל במקצוענות. לדעת לגוון בשיטות משחק ולשנות תוך כדי תנועה, וכמובן להיות יעילים ליד השער, ממש כמו במרכז השדה או ההגנה, ולא להיות תלויים בשחקן או שניים? בנוסף, כמו שזה נראה באר שבע יכולה להשיג את הכרטיס להמשך הדרך באירופה ובמקביל לנצח באק טו באק בעוד אליפות מקומית. והכל עם רוח רעננה של השינוי והמקצוענות שהביאו איתם ברקת ובכר. אם כן, אולי תחילתו של השינוי בגורל הכדורגל הישראלי חסר המאור יתחיל דווקא במהפכה האדומה בלב הפריפריה.
הישארו מעודכנים
במשחק הגומלין של רבע גמר גביע הטוטו, נפגשו הערב מכבי חיפה והפועל באר שבע בטרנר. המשחק הראשון הסתיים ב-2-2 בכרמל, ובכר החליף לערוך כמה שינויים בהרכב כדי לתת מנוחה ללא מעט שחקנים.
מכבי חיפה שיחקה עם יותר שחקני הרכב ראשון. התואר וההכנסה חשובים עבורה אולי אף יותר מיריבתה, וכמובן שאין עליה את נטל המשחקים באירופה. חיפה נראית כמו גרסה משופרת של עצמה תחת הדרכתו של מולנסטיין. אין ספק שהוא איש של כדורגל. ניצחון בהחלט יכול להביא משב רוח רענן לקבוצה שבסך הכל עדיין אינה יציבה, אבל כבר משחקת כדורגל חיובי ושמח בהרבה מהשנים האחרונות.
שתי הקבוצות עלו למגרש בידיעה שהירוקים חייבים למצוא את שערו של חיימוב אם ברצונם לעלות, כי לבאר שבע יתרון שערי החוץ מהמשחק הראשון. המחצית הראשונה התנהלה 40 דקות כמעט ורק במחצית המגרש של באר שבע. חיפה הרבתה לתקוף, אם כי ללא סיכון ממשי על השער במשך 35 דקות. באר שבע סבלה מחוסר דיוק, והשטף במרכז השדה נפגם עקב השינויים הרבים בעמדות מפתח שלא מרבים לשחק.
בדקה ה-36, הגיח גוזלן ברחבה, אך התמהמה עם הכדור. חיימוב גוזל מגוזלן את ההזדמנות הזו. בהיעדר דומיננטיות יצאה באר שבע להתקפות חצי-מתפרצות, והחלה לבעוט מרחוק. בדקה ה-40 בחן גדיר לראשונה את עירנותו של גלזר, ושוערה הצעיר והפנטסטי דונארומה-סטייל הגיב טוב והדף. בעיטה נוספת של אוחנה יצאה לחוץ, ובסיום המחצית קשר חיפה ואצק התיישב על הדשא בגלל רגישות. 0-0 במחצית. במצב הזה, באר שבע עולה לחצי הגמר.
המחצית השנייה נפתחה במגמה מעורבת של מעט יותר שליטה באר-שבעית, אך ללא דיוק רב. ההכנסה של ראדי למרכז השדה שינתה, כקדם, את הנעת הכדור והשליטה של באר שבע במשחק. ככל שהגיעו החילופים התיישבה הפועל יותר על שערה של מכבי. אם כי בכמה מתפרצות הצליחו הירוקים לאיים שוב על חיימוב, שנתן משחק יציב.
ההכנסה של וואקמה הספיקה לאדומים. בתוך דקה משלח הזר הטוב בארץ שני כדורי אמן שלא עוצרים אלא ברשת הפנימית של גלזר. הראשון (77') מהרמה על עיוור של ראדי באגף הימני שמגיעה לפדחתו של החלוץ שמכניע את השוער החיפאי, והשני (78'), בעיטה חזקה מכל הלב. גלזר היה מעורב בשני רגעים לא מאושרים במיוחד. אחד, השופט נבחן על בקיאותו את החוקה כשהוציא לו צהוב על ספק נגיעה מחוץ לרחבה, והשני כשהיה נראה שנפגע, אך עד מהרה חזר להתייצב על רגליו.
מיני שערוריית שיפוט נגרמה כשנפסק פנדל לרעת באר שבע. תורג'מן, לדעת השופט, הכשיל את רוקביצה בתוך רחבת החמש. אכן היה מגע, אך פנדל לא היה ולא נברא, שכן בהילוך החוזר ניתן לראות בבירור כי המגן נוגע בכדור לפני המגע עם החלוץ. כך או כך, נפסק פנדל ורוקביצה מדייק. 1-2, ולפתע המשחק יכול להפתח וללכת להארכה. דווקא אז וואקמה הוציא שתי התקפות ארוכות שהורידו לחץ וזמן מהשעון, ובסיום באר שבע שוב מראה אופי, עומק וחדווה ועולה לחצי הגמר.
הרכבים:
הפועל באר שבע: 4-3-3
גיא חיימוב, מתן אוחיון, לואי טאהא, עמית ביטון, בן תורג'מן, רועי גורדנה, אובידיו הובאן, יובל שבתאי, מיכאל אוחנה, מוחמד גדיר, בן שהר
מכבי חיפה: 4-5-1
עומרי גלזר, איסמעיל ריאן, איאד אבו עביד, דקל קינן, שי בן דוד, פיראס מוגרבי, עטאא ג'אבר, רועי קהת, קמיל ואצק, סאן מנחם, שובל גוזלן
