קרלו אנצ'לוטי הוא אחד המאמנים הבכירים בעולם על כך אין עוררין, אך אי אפשר שלא לשים לב לפרט שמאוד פוגע בקריירת האימון שלו, אי היכולת להתמודד בשתי חזיתות . יתר על כן לא פעם הוא גם זוכה לביקורות על היותו מאמן גביע בלבד, האומנם?
ווינר גדול
הן כשחקן והן כמאמן אנצ'לוטי היה ידוע בווינריות שלו , עוד בימיו ברומא הצליח להביא לעיר הבירה סקודטו כנגד כל הסיכויים, עוד כשהליגה האיטלקית הייתה פאר היצירה בתחילת שנות השמונים (1982/3).
לאחר מכן עבר למילאן והשאר היסטוריה. גם כמאמן, אנצ'לוטי המשיך את המורשת שלו כשחקן, קבוצות לוחמות שנותנות הכל, אך יחד עם זאת סובלות לא פעם ממשברים מנטלים ופסיכולוגיים במהלך העונה. הרי איך זה יכול להיות שבמילאן בשבע שנים זכה המאמן האיטלקי באליפות אחת בסגל שזכה ופעמיים בליגת האלופות? עם יובנטוס לא הגיע לגמר ועף כבר בחצי. השיא הגיע עכשיו עם באיירן, כשלייפציג הקטנה מאיימת לקחת לו את האליפות, אז מה אנצ'לוטי צריך לעשות בשביל לתעל את הווינריות שלו למקום שיוכל להתמודד איתה ב-2 חזיתות?
הצלחה בריאל מדריד?
אומרים שהצלחה בחיים בכל תחום היא יחסית , אני חושב שהדברים הם יותר אבסולטיים וההצלחה של אנצ'לוטי בבלאנקוס היא לא יותר מיחסית. אומנם הוא נפרד מהמועדון גם עקב סיבות בריאותיות אחרי שזכה איתו ב"לה דסימה", אך הפסיד לאתלטיקו מדריד את האליפות ולא הצליח איפה שרבים כמותו נכשלו גם כן בצד הלבן של מדריד, וזה לקחת אליפות. האחרון שעשה זאת היה מוריניו אי שם ב-2011-12. האם מועדון כמו ריאל מדריד יכול להרשות לעצמו כל כך הרבה זמן בלי אליפות ה"לה ליגה" האם זה היה מה שחלם עליו סנטיאגו ברנבאו שהביא את טובי השחקנים מכל העולם לריאל מדריד אי שם בשנות ה-50. ריאל מדריד היא דוגמה נפלאה לאיך שהקריירה של אנצ'לוטי באירופה מופלאה ומוצלחת ועוד בליגה הוא כמאמן נכשל. הוא פשוט קורס תחת לחץ. הייתה לו זכייה כנגד כל הסיכויים בליגת האלופות כאשר גם באיירן מינכן וגם אתלטיקו מדריד במשך העונה היו קבוצות עדיפות. אך לבסוף הצליח אנצ'לוטי לגבור על גווארידיולה וסימאונה, המאמנים היריבים שלו בחצי הגמר ובגמר האלופות. ולא, זה לא הניסיון כי אם לניסיון היה משקל אצל אנצ'לוטי כנראה היינו רואים יותר מ-3 אליפויות בכל הקריירה הקצרה שלו כמאמן.
מדוע הקיטוב הזה בין הליגה לגביע?
הישארו מעודכנים
יש שיגידו שיטת משחק מסוימת גרמה לאנצ'לוטי לא להצליח, יש שיגידו סגלים לא מספיק עמוקים. עובדתית, הטענות האלה לא נכונות. יש מספר סיבות לכישלונות בליגה. ראשית, ההתעקשות על שחקנים ספציפיים ואי רוטציה. כמי שעוקב אחרי אנצ'לוטי שנים אני לא יכול לשכוח את שחקני מילאן פשוט מותשים ומפסידים את האליפות בסיום העונה ליובנטוס פעם אחרי פעם. דוגמה טובה לכך זה מהמשחק ב-2005, שם אנצ'לוטי הפסיד את האליפות 3 מחזורים לסיום במשחק על כל הקופה. כל הכוכבים נראו כמו צל של עצמם בעקבות העייפות. שחקנים כמו פירלו ,קאקא ,שבצ'נקו , סיידורף ומלדיני נפלו מהרגליים ולא גילו חצי מהיכולת האמתית שלהם. האם לאנצ'לוטי לא היו עוד לפחות 3 אליפויות אם היה משתמש ברוטציה ופחות מעייף את שחקניו? אולי.
השנה אפשר לראות בבירור שמה שפוגע בג'נטלמן האיטלקי זה התעקשות על שחקנים וקבוצה כמו באיירן מינכן שיש לה סגל כל כך עמוק חייבת להשתמש ברוטציה במיוחד כשרואים שהחלוץ מצוין שלה, תומס מולר בתקופה לא טובה לחפש חלופות ולא להתעקש סתם על שחקנים מסוימים, נכון שהתחרות בגרמניה פחות גדולה כמו שהיה לו באיטליה או באנגליה וסביר מאוד שבסופו של דבר אנצ'לוטי יזכה באליפות, אך האם בגילו המופלג האם אנצ'לוטי לא חייב לעשות חושבים איך הוא הופך להיות מעוטר יותר בשתי החזיתות. חייב לבוא שינוי בקבוצותיו של אנצ'לוטי בפן המנטלי והאמונה שהם יכולים גם מקצועית וגם פסיכולוגית לעמוד בהצלחה בשני מפעלים, כי זה מה שיבדיל אותו כמאמן שיזכרו לדורות לבין מאמן שהיה טוב בגביעים אבל יש כוכבית גדולה הקריירה שלו בגלל אי היכולת שלו להצליח בשני מפעלים בו זמנית. וזה מה שעמיתיו כן הצליחו (פרגוסון, מוריניו, פפ, אריגו סאקי (מורו ורבו של אנצ'לוטי), דל בוסקה וכו'.
לכל בעיה יש פתרון
אנצ'לוטי חייב למצוא פתרון לבעיה שלו אולי בדמות עוזר בכיר שיפתור את הפן המנטלי בקבוצה והחיבור עם הקבוצה הגרמנית אולי סמל עבר של הקבוצה כמו אוליבר קאן כדי שהוא יוכל להסיר את הקוף הזה מהגב שנקרא אליפות מקומית. כי כפילוסוף אימון אנצ'לוטי לא פחות מגאון ופעם אחר פעם מצליח תמיד שהוא בא מעמדת החלש האם לא הגיע הזמן להפוך את היוצרת ולהגיע פעם אחת ולנצח כפייבוריטית ולא כאנדרדוג.
