שוב האיסקו כאן
מאיה בשארי 26 בנובמבר 2016
כדורגל
1 דק׳ קריאה
איסקו רק בן 24 ותמיד היה בו כל מה שריאל מדריד צריכה.
הוא עדיין משחק את סגנון הרחוב שכל כך אוהבים בספרד. הוא עולה לסנטיאגו ברנבאו, המגרש המכובד בעולם ומשחק כאילו הוא עדיין ברחובות מלאגה. הצניעות, הפשטות, האהבה למשחק גורמים לנו כאוהדי הכדורגל ליפול בקסמיו ולהאמין שמדובר בקוסם.
הוא מתעתע בדמיון שלנו כל עצירה שלו על החזה, התנועה הקלה עם הכדור, הכדרור המהיר והמסירה שמטלטלת את הכדור עד לרגליו של האחר גורמת לנו לחשוב שמדובר בשחקן מעולם אחר.
למעשה, איסקו הוא שחקן מעט כבד, הסטטיסטיקה מראה שעם כדור הוא הרבה יותר מהיר ממה שהוא באמת. הוא מצליח להניח את הכדור על הרגל ולדחוף אותו מעט קדימה בשביל לגרות את עצמו לרדוף אחריו.
הוא החל בולנסיה, כשאונאי אמרי לא באמת ראה את הפוטנציאל שקיים בו.
הוא היה עוד שחקן צעיר, הרעב שלו והאהבה לכדור לא שכנעו אף אחד בולנסיה להילחם עליו, אז הוא חזר הביתה, למלאגה.
פתאום נפתח לו צוער שדחף אותו קדימה, הוא הפך להיות השחקן המוביל, זה שעומד באמצע המגרש ומנתב את הדרך של הכדורים היישר לחלוצים. מלאגה פרחה והפכה להיות התכשיט של הליגה הספרדית, הקבוצה הבינונית שמצליחה לייצר את הכדורגל היפה, האטרקטיבי בניצוחו של איסקו הצעיר. מלאגה הפתיעה רבים והגיעה עד לרבע גמר ליגת האלופות שגנבת דקה של דורטמונד שייצרה שער, הפרידה בינה לבין ארבעת הגדולות של אירופה, איסקו הבריק, עד כדי כך שכל העיניים באירופה הופנו כלפיו.
כל הקבוצות הגדולות דיברו עליו, כל הקבוצות הגדולות רצו אותו.
באליפות אירופה לנבחרות הוא הגיע לישראל עם נבחרת ספרד והמשיך את המומנטום החיובי עד שבסופו הרים את הגביע הכל כך חשוב מבחינתו, זכייה ביורו עם נבחרת ספרד הצעירה.
דקות אחרי שריקת הסיום של אותו גמר, הסתערו עליו כל הגדולות, ברצלונה פלירטטה, יונייטד עשתה עיניים אבל מי שעשה את העבודה עבור מדריד היה אלברו מוראטה, חברו לחדר של איסקו באותו טורניר וחברו הטוב ששיחק באותם הימים בקדנצייה הראשונה שלו בריאל מדריד.
הוא הגיע למדריד כתכשיט נוסף בכתר המלכותי של האימפריה ממדריד, כך הכתירו אותו עיתוני מדריד.
טענו שהוא יוסיף יצירתיות, צבע ותשוקה למשחק האפור של ריאל מדריד בשנים האחרונות.
קרלו אנצ'לוטי טיפח את ילד הפלא, נתן לו את הקרדיט והילד ממלאגה לא איכזב, במשחק הבכורה שלו בברנבאו הוא סיים עם בישול ושער בנגיחה בדקות הסיום.
הימים במדריד היו שמחים עבורו, הקהל אהב אותו וקרא בשמו.
אבל מה הופך קוסם לליצן חצר? מנהל הקרקס.
בתקופת אנצ'לוטי הוא ניסה איתו הכל, הוא שיחק כקשר אחורי, קשר קידמי, שחקן חופשי, חלוץ ואפילו מגן. אנצ'לוטי תמיד ניסה למצוא לו מקום באחד עשר שלו. כשהגיע בניטז החלה תקופת התסכול של איסקו, פתאום מנהל הקרקס שם אותו על תקן ליצן חצר, מקטעי וידאו שהגיעו מתוך מתחם האימונים איסקו נראה בשיאו, מבקיע מחצי מגרש, מלהטט ומרגיש מספיק ביטחון להעביר את חבריו בין הרגליים אך לא מקבל דקות משחק. הקהל במדריד החל לאבד את סבלנותו מהר יותר מהשחקן עצמו, ולא הבין איך הכישרון הצעיר נשאר מאחור דווקא בדקות שהקבוצה הזדקקה לשינוי המרענן שאיסקו יכל להכניס לקבוצה. כשזידאן הגיע שוב נראה שאיסקו חזר לקידמת הבמה, הוא קיבל יותר דקות והצליח לבשל ולכבוש. אך השחקן המוכשר ממלאגה תמיד עמד במדריד על תקן 'דילמה של מאמן', בייל או איסקו? בייל עלה יותר (כן, עדיין יש את החשבונות האלה), חאמס או איסקו? חאמס מתאים לסגנון המשחק יותר, מודריץ' או איסקו? מודריץ' הגנתי יותר. תמיד הוא היה ראש בראש עם מישהו, אף פעם לא הפך לדמות ראשית באחד עשר של זידאן. בעונה הנוכחית קאסמירו הצליח לשנות את המערך של ריאל מדריד וזידאן, המאמן הצרפתי בוחר לשחק עם שלושה קשרים הגנתיים ובכך דוחק הצידה גם את חאמס וגם את איסקו. והרי שבBBC אי אפשר לגעת, לא משנה אם הם לא מתפקדים כמו פעם.
נשים דברים במקומם, באופן טיבעי, המקום האידיאלי של איסקו הוא הצד הימני, כן, הצד המאיים של כריסטיאנו רונאלדו ואף אחד לא חושב אפילו לרגע להזיז את רונאלדו ממקומו, גם איסקו הבין את זה והחל להתרגל למקומו באמצע המגרש, מאחורי החלוץ. עד שזה קרה, קאסמירו השתלט לגמרי על מרכז השדה ההגנתי של מדריד והפך לבאנקר עבור זידאן שלא היה מוכן לשנות את המערך 4-3-3. שוב איסקו לא מקבל דקות, ושוב משהו חסר בהתקפה של מדריד מתחילת העונה, השלישייה הקדמית כבר לא מספקת את הסחורה כמו פעם ולא כובשת מספיק בשביל לנצח. העונה הפציעות בהגנה ובמרכז המגרש חייבו את זידאן לשנות את החשיבה וגם את המערך שכל כך שמר עליו מאז שהתיישב בספסל של מדריד.
יש שחקנים שיכולים לשחק בכל מערך ויש מערכים שלא מתאימים לכל שחקן, כמו במקרה של איסקו וה-4-3-3, המערך הקבוע של ריאל מדריד בשנים האחרונות מהסיבה הפשוטה שה-BBC הפכו למותג של הקבוצה ומן הראוי שישחקו יחד בהתקפה. זידאן כמו אנצ'לוטי הודיע מהיום הראשון כי שלישיית החוד הקטלנית תשחק יחד, הם לא השלו אף אחד. רק פציעות ומשחקים ייחודיים גרמו למערך של ריאל מדריד להשתנות, כמו משחק הליגה האחרון מול אתלטיקו.
מעט קבוצות בליגה הספרדית העזו לשנות את המערך הקבוע ולהצליח, אנצ'לוטי עשה זאת בעבר עם מערך 4-2-2 כשרונאלדו נפצע ויצא עם נצחונות מול ברצלונה בגמר גביע המלך ב-2014 ובמשחק גומלין חצי הגמר בליגת האלופות נגד באיירן מינכן. גם הפציעות הנשנות של בייל גרמו למאמן האיטלקי לנטוש את שיטת ה-4-3-3 ולשחק עם ארבעה קשרים (איסקו, מודריץ', קרוס וחאמס) ברצף הניצחונות בחודשים האחרונים של 2014. זידאן החזיר את מערך ה-4-2-2 בקלדרון בעקבות הפציעה של בנזמה וגם הוא עבר את מבחן שינוי המערך בהצלחה.
איסקו היה השחקן שנהנה משינוי המערך גם בתקופת אנצ'לוטי וגם בניסוי של זידאן. הוא שיחק בגמר נגד ברצלונה, בחצי הגמר מול באיירן ובשבת נגד אתלטיקו, בשלושת המשחקים היה המצטיין במשחק. איסקו הפך למקרה ברור שבו שחקן נלחם במערך הקבוע של קבוצתו, הוא ניסה להשתלב במבנה הקיים אך נלחם נגד הטבע שלו, ברוב המקרים נראה שהוא לא נינוח. אפשר להגיד שאיסקו הוא 'קורבן' של הטקטיקה, במערך הנתון של ריאל מדריד ואינו מצליח להראות את האיכויות שלו והוא לא היחיד שסובל מהטקטיקה של זידאן, חאמס גם הוא מנסה להילחם במערך של ריאל מדריד או נכון יותר להגיד שצורת המשחק של ריאל פולטת אותו החוצה. בקלדרון איסקו שיחק את משחקו הטוב ביותר בתקופה האחרונה, הוא היה נראה מאושר בעמדה שבה הוא אוהב לשחק, בעמדה הטיבעית שלו, לפני מודריץ' וקובאצ'יץ' ומאחורי כריסטיאנו. המשחק מול אתלטיקו היה בשורה טובה עבורו, איסקו חזר לעצמו. זה התחיל בדקות האחרון בוומבלי עם שער עבור נבחרת ספרד והמשיך ישירות לדרבי המדרידאי. יכול להיות שאיסקו לא מתאים לכל מערך אבל ב-4-2-2 הוא הופך לשחקן המשמעותי ביותר של ריאל מדריד.
במשחק של ריאל מדריד בקלדרון נעדרו בגלל פציעות ראמוס, פפה, קאסמירו, קרוס, בנזמה ומוראטה. שחקנים שאם נמצאים בכושר משחק הם שחקני הרכב. בלעדיהם, ריאל מדריד ניצחה את המשחק ולא רק זה, הם גם שלטו במשחק כמעט לחלוטין. החיסורים של שחקני המפתח דחפו את זידאן להציב את הקבוצה בדרך שונה על המגרש ו'התוכנית החלופית' הצליחה. הבלמים היו מצויינים, קובאצ'יץ' היה מעולה, לוקאס ואסקס היה טוב מאוד ואיסקו? איש המשחק למרות שלושת השערים של רונאלדו.
לכל המקרים הללו מכנה משותף: הזימונים שלהם לנבחרות החדירו בהם תקווה, הרגשה שהם חשובים ומעל הכל הם נשארו פעילים בפגרה. נשמעו ביקורות על לופטגי (מאמן נבחרת ספרד) על כך שזימן את 'שחקני הספסל' של ריאל מדריד אבל המשחק בקלדרון הוכיח שהם ראויים לכבוד. "אני מהמר על איסקו כי הוא שחקן שאני אוהב ואני מאמין בו" הסביר המאמן הספרדי אחרי הביקורות והוכיח שאינו טעה ועל הדרך עשה טובה לזידאן.
אולי כדאי לסמוך יותר על איסקו, אולי כדאי להחזיר את הכדורגל היפה לריאל מדריד, אולי זה הזמן לזרוק את איסקו למערכה ולקוות שליצן החצר שמשעשע את חבריו באימונים יחזור להיות קוסם ויפזר את אבקת הקסם שלו בקלאסיקו ובהמשך העונה. שוב הדיסקו כאן – טוב שבאת!
