האהבה ליריבויות – יינס להאמן

יינס להאמן ידוע בתור אחד השוערים הטובים בהיסטוריית ענף הכדורגל, בעיקר בגלל תקופתו באנגליה והיותו חלק מנבחרת ה-"בלתי נראים" של ארסנל בעונת 2003-2004, כאשר התותחנים לא הפסידו אף משחק ליגה במהלך כל העונה. הקריירה של השוער הגרמני הייתה יכולה להגיע למקומות גבוהים הרבה יותר לולא חוסר היציבות שלו במהלך הקריירה, וכמובן בגלל היריבות הקשה בינו לבין אוליבר קאן.

הוא החל את דרכו בשאלקה בשנת 1988, ושם ביסס את עמדתו כשוער הראשון של הקבוצה, למרות חוסר היציבות שלו. הוא הבקיע במועדון הכחול מחבל הרואר את השערים היחידים שלו בקריירה, אחד מהם הוא שער הניצחון היחיד שהובקע על ידי שוער ממצב פתוח בהיסטוריית הבונדסליגה, שהובקע דרך אגב נגד היריבה השנואה דורטמונד, אליה הוא עבר בעתיד. הוא היה שותף בזכייה של המועדון בליגה האירופאית, כאשר רגע השיא שלו בטורניר זה הוא עצירת הפנדל נגד אינטר של זמוראנו בגמר. לאחר 10 שנים בגרמניה, הוא עבר ליריבה של אינטר, מילאן, אך בשל מספר של הופעות נוראיות, הוא עזב את המועדון רק לאחר 5 משחקים.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

נראה שלהאמן אוהב לעבור ממועדון אחד ליריבו, ולכן לאחר תקופה קצרה באיטליה, חזר לחבל הרואר שבגרמניה, אך כנראה שהתבלבל בכביש, וחתם בסופו של דבר בבורוסיה דורטמונד, נגדה הוא הבקיע שער בעבר. גם שם, הוא הביא את היכולת הלא טובה והלא יציבה שלו, אך לאחר מספר שנים (ב-2002) הוא זכה עם השוורצגלבן בבונדסליגה, הגיע שנית לגמר הליגה האירופאית באותה השנה, אך הפסיד את התואר לפיינורד. הוא המשיך להראות חוסר משמעת ילדותי וזה הגיע לשיא, כאשר בעט בסומאילה קוליבאלי מפרייבורג, ועונה לאחר מכן, בזמן שהמועדון התמודד בקשיים כלכליים, הוא סיים את דרכו בקבוצה, בה מחזיק במספר בכרטיסים האדומים הגדול ביותר לשחקן (לא רק שוער) בהיסטורייה, ואף מחזיק במספר שיא של כרטיסים אדומים לשוער בהיסטוריית הבונדסליגה.

אז הוא מצא את עצמו במועדון הלונדוני ארסנל, בו הוא היה שותף כבר בעונתו הראשונה בזכייה בפרימייר ליג, מבלי להפסיד אף משחק בדרך (לכן ניתן לקבוצה הכינוי "הבלתי נראים"). בעונה הבאה, בשל מספר הופעות לא טובות, הוא איבד את עמדת השוער הראשון למנואל אלמוניה, אך הוכיח פעם נוספת כי הוא מופיע ברגעי האמת, לאחר שעדף פנדל של פול סקולס בגמר גביע הליגה, בדרך לזכייה בטורניר. עונה לאחר מכן הוא קבע את הרצף הארוך ביותר של דקות ללא ספיגה בליגת האלופות לשוער, שיא אותו הוא מחזיק עד היום, 853 דקות ללא ספיגת שער. הישג נוסף שקבע באותה השנה הוא שלהאמן הפך לשחקן היחיד בהיסטוריית ליגת האלופות שמקבל כרטיס אדום בגמר הטורניר. לאחר שחתם לעונה נוספת, הוא השתתף רק ב-5 משחקים במחצית הראשונה של העונה בכל המסגרות. הוא עבר לשטוטגרט לשנה אחת בלבד, ולאחריה פרש. לאחר שפרש, חזר לעונה אחת לארסנל בעונת 2010-2011 בגלל שכל שוערי הקבוצה היו לא כשירים לשחק, ופרש שנית לאחר הסיום של העונה הזו.

בזירה הלאומית, הוא הופיע לראשונה ב-11 הראשונים של נבחרת גרמניה בשנת 1998, ומאז קבע 62 הופעות. בשל יריבות ארוכת שנים עם אוליבר קאן, הוא נאלץ להלחם על כל משחק. את מונדיאל 2002 הוא העביר על ספסל הנבחרת, וב-2006, תחת הנהגתו החדשה של יורגן קלינסמן, הוא השתתף במונדיאל הביתי של גרמניה ואף קבע את אחד האירועים הביזאריים בשנים האחרונות: ברבע הגמר נגד ארגנטינה, בבעיטות ההכרעה, הוציא לפתע מגרבו הארוכה פתק, עליו הייתה כתובה סטטיסטיקה על שחקני ארגנטינה בנוגע לבעיטות הפנדל שלהם. הוא חזה בהצלחה את כיוונן של כל הבעיטות (לא את כולם הדף), ואף עצר את הבעיטה האחרונה של הנבחרת הדרום-אמריקאית שנבעטה על ידי אסטבאן קמביאסו. דרך אגב, שמו לא הוזכר בפתק…

יינס להאמן הוא בהחלט אישיות מוזרה בכדורגל העולמי, אך גם ללא ספק אחד השוערים המוכשרים שדרכו על הדשא המקצועני. מי יודע מה היה קורה לולא הילדותיות שלו, חוסר המשמעת שלו, והיריבות שלו עם אוליבר קאן, אולי היינו מדברים עליו אחרת. אבל ללא כל אלו, יינס לא היה השוער הצבעוני והמוכשר שהוא היום. דרך אגב, שכחתי להגיד שלפני יומיים בלבד הוא חגג יום הולדת 47, מזל טוב לילד!