האנדרדוג האולטימטיבי

גם כשחקן וגם כמאמן הוא לא תמיד ידע להיות במקום הנכון עבורו. כבלם די גמלוני אבל משקיען הוא שיחק את רוב הקריירה שלו בקבוצת קטאנזארו הצנועה. כמאמן לצד תקופות בהן הוליך קבוצות להופעות שהיו מעל המצופה מהן, הוא לפעמים התרסק בגלל בחירות לא נכונות ובסך הכל יצר לעצמו תדמית של איש מקצוע לא יציב ולוזר. הוא מעולם לא הרים ידיים, לא התייחס לביקרת סביבו וכאשר ניער מעצמו את התדמיות האלה לא ניפח את האגו שלו . כזה הוא לקאודיו ראניירי, המאמן האיטלקי הצנוע של אלופת אנגליה אשתקד, לסטר סיטי, שחגג אמש את יום הולדתו ה-65.

ראניירי נולד וגדל ברומא והיה אוהד מושבע של הקבוצה המקומית עם מדי הבורדו. הוא הגשים חלום והיה שחקן סגל שלה אבל בשנתיים בהן היה במועדון ערך 6 הופעות בלבד והלך לבנות את קריירת המשחק שלו במקום אחר. קטאנזארו הצנועה היא זו שקיבלה אותו והוא החזיר לה על הדשא עם 225 הופעות, 8 שערים ושני עליות ליגה. לאחר מכן עבר לשחק בקטאניה ופאלרמו הסיציליאניות וגם איתן חווה עליית ליגה. אחרי קריירה בת 13 שנה בבוגרים, הוא תלה את הנעליים בגיל 35 ומיד התפנה לקריירת האימון שלו. ראניירי פותח השנה את שנתו ה-31 כמאמן והוא עבר אינספור פרוייקטים מעניינים בדרכו לטופ העולמי.

הוא החל לאמן בקבוצה הצנועה ויגור לאמציה ומשם עבר לפוטאולאנה, לא בדיוק קבוצות מהטופ האיטלקי. את הפריצה הגדולה שלו עשה בתחנה השלישית שלו, קאליירי, כאשר לקח אותה בליגה השלישית ותוך 2 עונות מיקם אותה בסרייה א' הבכירה. ההצעות מקבוצה גדולה יותר לא איחרו להגיע וראניירי מצא את עצמו בנאפולי הגדולה שבמדיה כיכב אז אחד בשם דייגו ארמאנדו מראדונה. הדרומיים נקלעו לקשיים כלכליים ובניסיון לחסוך כמה גרושים הנשיא הביא מאמן (ראניירי) שלא היו לו דרישות שכר גבוהות. הכוכב הארגנטינאי הושעה במהלך העונה השניה של ראניירי כמאמן ובכך ראניירי זקף לזכותו את התואר "האיש שגילה את ג'יאנפרנקו זולה", כדי שהשחקן הצעיר יחליף את מראדונה בהתקפת התכולים. ראניירי פוטר מהמועדון אחרי תבוסה במסגרת גביע המחזיקות והלך לחפש את מזלו בפיורנטינה שהייתה אז בסריה ב'.

שנה בלבד בליגת המשנה הספיקו לשועל הקווים האיטלקי כדי להחזיר אותה לסריה א' ולאחר מכן הוא הוביל אותה לזכיות בגביע האיטלקי תוך כדי שהוא נשען על שחקנים דוגמת רוי קושטה הפורטוגלי וגבריאל בטיסטוטה הארגנטינאי שתחתיו זכו להכרה עולמית.

ב1997 זכה ראניירי לצאת בפעם הראשונה מחוץ לגבולות איטליה כאשר הייתה זו ולנסיה שהציעה לו לבוא לאמן את הקבוצה. הוא הוביל את הספרדים לזכייה בקופה דל ריי והחזיר את המועדון לליגת האלופות תוך כדי שהעולם זוכה לראות את גאייזקה מדנייטה, קלאודיו לופס וסנטיאגו קניזארס פורחים תחתיו והופכים לשחקנים בעלי שם עולמי. ראניירי עצמו עבר לאתלטיקו מדריד אבל המהלך הזה זיכה אותו ב"נקודה שחורה" בקורות חיים שלו כאשר הקולצ'ונרוס נכנסו להליך של פירוק ולאחר התפטרותו של האיטלקי, נשרו לליגה השנייה. ראניירי עצמו לא נותר מחוסר עבודה זמן רב והלך לכבוש יעד נוסף באירופה, אנגליה.

צ'לסי הייתה זו שהעניקה לו את ההזדמנות לעמוד על הקווים בפרמייר ליג וראניירי, שלא ידע אנגלית ברמה טובה, נכנס למשטר אימונים עצמי עם שיעורים פרטיים לחידוד השפה. אצל ה"בלוז" הוא התחיל בצורה הססנית אבל הוביל את המועדון למקום שישי בשתי העונות הראשונות שלו שם מה שזיכה אותם בהשתתפות בגביע אופ"א (והדחה סנסציונית בידי הפועל ת"א בעונת 01-02 במפעל). לאחר מכן, בעונה פיננסית מאוד קשה שלא כללה אף שחקן רכש הוא הצליח, יחד עם אוסף שחקנים מלוכד שכלל צעירים שגדלו במועדון לצד שחקנים בינוניים שמהם ראניירי הוציא את המקסימום, להגיע שוב לטופ ואף השיג את העלייה לליגת האלופות. בשנת 2003 העניינים הכספיים של צ'לסי החלו להיראות טוב יותר, בלשון המעטה, אחרי שהקבוצה נרכשה על ידי איל ההון הרוסי רומן אבראמוביץ'.

אחרי שהגיע הכסף הרוסי, ראניירי הביא לצ'לסי המון שחקני רכש מה שעזר מאוד למועדון להתבסס במקום השני בליגה, אחרי ארסנל הבלתי מנוצחת של אותה עונה ולעלות שוב לליגת האלופות שם הם טיפסו עד לחצי הגמר אך הודחו על ידי מונאקו המפתיעה. ראניירי עצמו פוטר בבושת פנים והוחלף על ידי מאמן צעיר ושאפתן שהוליך את פורטו לזכייה היסטורית בצ'מפיונז של אותה עונה, ז'וזה מוריניו שמו. ראניירי עצמו חזק לקדנציה שניה בולנסיה אבל המהלך התברר כאסון אחרי שכמעט כל החלטה שלו הזיקה יותר מאשר הועילה. ראשית, ארבעת שחקני הרכש האיטלקיים שהוא הביא איתו לא ממש הבריקו בלשון המעטה ושנית אוהדי הקבוצה החלו למחות נגד ההחלטה שלו לספפסל את כוכב הקבוצה פאבלו איימאר שעליו המאמן לא בנה בגלל שהארגנטיני הרבה להיפצע. ראניירי פוטר מולנסיה ונותר מחוסר עבודה כמעט שנתיים עד שהוזעק באמצע עונת 06-07 להציל את פארמה מירידה, משימה בה עמד.

את עונת 07-08 הוא פתח על הקווים ביובנטוס, בדיוק אחרי חזרתה לליגה הבכירה לאחר שהורדה לליגת המשנה בפרשת הקאלצ'יופולי. יובנטוס הציגה יכולת הפכפכה תחתיו כאשר בחלק מהמשחקים הם נראו כמו מועמדת לאליפות בזמן שבאחרים כמו קבוצת אמצע טבלה שמסתגרת בכדי לא לספוג ולצאת עם תיקו מכובד.

אחרי שנתיים אצל הגברת הזקנה הוא נבחר להיות האיש שינסה להחזיר את רומא לימיה הגדולים ובכך השלים חלום ילדות. הוא הצליח לשפר את ההישגים של המועדון מהבירה ואף נכנס למאבק עיקש מול אינטר של ז'וזה מוריניו על האליפות. בישורת האחרונה הוא כבר היה במקום הראשון אבל בארבעת מחזורי הסיום הוא הצליח לתת להובלה לחמוק מבין אצבעותיו חרף ניצחון ענק בדרבי מול לאציו בו בעיקר יזכרו את העובדה שבפיגור 1:0 במחצית הוא הוריד לספסל את שתי "הפרות הקדושות" של המועדון, פרנצ'סקו טוטי ודניאלה דה רוסי והודות לצמד של מירקו ווצ'יניץ', הוא הפך את התוצאה למרות שרוב הפרשנים היו בטוחים שיפסיד בגלל החילוף הכפול של שני הסמלים שלו. ראניירי פוטר אחרי שרומא החלה לקרטע ועימות עם טוטי היה הקש ששבר את גב הגמל. ראניירי הלך לעונה אחת לאינטר אבל לא ממש הצליח במועדון ועזב את ארץ המגף לטובת הנסיכות הצרפתית מונאקו כדי לאמן את הקבוצה המקומית שנשרה באופן מפתיע לליגה השניה.

ראניירי נחל הצלחה אדירה במועדון כאשר בשני העונות שלו שם הוא קודם כל העלה אותם ליגה בעונה הראשונה ובעונה שלאחר מכן הוביל אותם למקום שני מכובד אחרי האלופה עתירת הכספים,  פ.ס.ז'. חוזהו של ראניירי משום מה לא חודש והמאמן הלך להרפתקאה נוספת בקריירת האימון שלו, אימון נבחרת. אבל גם ההחלטה הזו הייתה בין הגרועות שאי פעם לקח. הוא מונה למאמן נבחרת יוון אבל אחרי 4 משחקים במסגרת מוקדמות יורו 2016 שבהם היוונים השיגו תיקו מול פינלנד ושלושה הפסדים ביתיים, שניים מהם לצפון אירלנד ואיי פארו, הוא פוטר.

בתחילת עונת 2015-16 ראניירי היה האיש שנבחר על ידי הבעלים התאילנדי של לסטר סיטי להחליף את המאמן המתפטר נייג'ל פירסון שעזב אחרי שערורייה בקדם העונה של השועלים בה היו מעורבים שחקני הקבוצה (ובינם בנו ג'יימס) בבית מלון בתאילנד. רוב אנשי התקשורת בממלכה הרימו גבה עם המינוי של ראניירי ולאחר אותה שערורייה בקדם עונה, יחד עם הימצאות הסגל הדליל של לסטר ועמידתו של האיש שהפסיד לאיי פארו על הקווים, כל הפרשנים אמרו ש"השועלים, יהיו הקבוצה הראשונה שבוודאות יורדת ליגה. ראניירי עצמו היה מאוד סקפטי ואמר שהוא "מגיע לעזור ויקווה לטוב".

את מה שאירע באותם 38 מחזורים בלתי נשכחים של עונת 15-16 אוהדי הכדורגל לא ישכחו עוד הרבה זמן. 23 נצחונות, 12 תוצאות תיקו ו3 הפסדים בודדים (פעמיים לארסנל ופעם אחת לליברפול) נתנו ללסטר את האליפות ההיסטורית 2 מחזורים לסיום העונה המופלאה שלהם כאשר טוטנהאם לא הצליחה לנצח את צ'לסי (משחק שראניירי החליט לא לצפות בו כדי לטוס לרומא ולבלות בבית קפה עם אמו בת ה-96). ראניירי סחט מכוכבי הקבוצה שלו 150% מהיכולת וקוטלג כגאון טקטי ומאמן עם יכולת גיבוש סגל נפלאה. כעת השועלים אמנם מדשדשים בזירה המקומית ונמצאים בתחתית הגבוהה של הטבלה אבל בליגת האלופות, בהופעת הבכורה שלהם, הם עם 9 נק' מ9 אפשריות.

האם הטקטיקן הצנוע יעלה את השועלים בפעם הראשונה בתולדותיהם גם לשלב הנוק-אווט של המפעל האירופי? כנראה שכן. מה שבטוח שהוא מעולם לא יהיה אחד שניתן לפענח את מה שעובר לו בכל רגע נתון בראש. עד אז-פשוט נהנה מנוכחותו בכדורגל העולמי עד שיחליט שהגיע זמנו לסגת.