אורחים מבחוץ

עשרת השחקנים הזרים הכי טובים ששיחקו בישראל

כשבוחרים את השחקנים הזרים הכי טובים ששיחקו בליגה הישראלית, צריך פשוט לחזור אחורה בשנים, שנות התשעים ותחילת המילניום הנוכחי. האיכות של השחקנים בשנים אלו הייתה הרבה יותר טובה ומשפיעה מאשר כיום.

הרבה שמות מוכרים ומוכרים פחות עברו בליגה הישראלית, הבחירה הסתמכה יותר על שחקנים שהשפיעו, זכו בתארים, סחפו את קבוצותיהם בזירה המקומית ובזירה הבינלאומית.

שחקנים שכמעט נכנסו לעשירייה:

דרק בואטנג: אין ספק שהשחקן הזה שווה טופ-10. הבעיה שלו שיש שחקנים שהשפיעו וזכו בתארים יותר ממנו. זכה ב-2 אליפויות עם בית"ר ירושלים.

פדרו גלבאן: מלך שערי ליגת העל בכל הזמנים מבין השחקנים הזרים. שחקן שהעלה את בני יהודה חזרה לליגת העל.

ג'רום לראוה: השחקן הכי טוב שדרך בליגה הישראלית. עבר עשיר מאוד בליגה הצרפתית(פריס סן ז'רמן, אולימפיק מרסיי). למה לא נכנס לרשימה? סה"כ 15 משחקים ו-2 שערים. לא הספקנו ליהנות מהביצועים שלו.

סרגיי קנדאורוב: היה שותף באליפות הכי גדולה של מכבי חיפה 94/93 שחקן קשוח וגרזן אמיתי.

ננאד פראליה: זכה ב-2 אליפויות עם מכבי חיפה. לדברי המאמן אברהם גרנט שמדובר בשחקן הכי פחות מוערך שהיה פה.

וינסנט אניימה: שוער ששיחק במונדיאל, זכה בדאבל עם הפועל ת"א, אליפות עם מכבי ת"א. השוער הכי טוב ששיחק בליגה הישראלית בעשור האחרון, אך ברשימת הטופ-10 יש שני שוערים אגדיים.

גוסטבו בוקולי: 4 אליפויות, 2 גביעי טוטו ופעם אחת נבחר לשחקן העונה. לוחם אמיתי.

דמיטרי אוליאנוב: זר שעשה היסטוריה עם הפועל חיפה באליפות היחידה שלה עד כה. היה גורם משמעותי בעונה הקסומה ונחשב לדינמו שהניע את הקבוצה.

טופ 10 : הפתעה, מקום של כבוד והרבה תארים ויכולת אישית.

10. ראדה פריצה: ההפתעה ברשימה. אולי מבחינה אישית וטכנית רבים היו טובים ממנו, אך פריצה היה גדול על הליגה הישראלית. 3 אליפויות, גביע המדינה 1, גביע טוטו 1, טרבל היסטורי וציון 10 בעיתונים על משחק גמר גביע המדינה בו כבש שלושער ובישל שניים נוספים. פריצה שחקנה של נבחרת שבדיה לשעבר נחשב לקבלן אליפויות (דנמרק, שבדיה, נורבגיה-2 וישראל-3).

9. אישטוואן "סטפן" שאלוי: חלוץ גבה הקומה של בית"ר ירושלים. כבש כמעט בכל משחק, שותף מלא ב-2 אליפויות עם המועדון מהבירה.

8. סרגיי טרטיאק: "טיקי טאק" אולי הבלם הזר הכי טוב ששיחק בכדורגל הישראלי. שקט, חכם ואינטליגנט. זכה עם בלת"ר ב-3 אליפויות.

7. ויקטור צ'אנוב: "הנפיל הסובייטי" דאבל בתחילת שנות ה-90 עם מכבי חיפה בזכות המפלצת, יכולת בלתי רגילה בשער עם ציון 10 בעיתונים. שוער נבחרת ברית המועצות לשעבר. שמח שנפל בחלקי לראותו משחק.

6. אישטוואן פישונט: 2 אליפויות עם בית"ר, דאבל עם הפועל ת"א. כובש את שער האליפות במשחק השרוכים המפורסם.סיפק הופעות מרשימות ושערים מרהיבים. שחקן נבחרת הונגריה לשעבר ובגלל הופעותיו בבית"ר עבר לשחק בליגה הגרמנית במדי איינטרכט פרנקפורט.

5. ניקולאי קודריצקי: מקום של כבוד,הצאר ניקולאי! יש אנשים שהפכו למיתוס בגלל המוות שלהם, אין ספק שמותו הטראגי של ניקו תרם קצת, היחיד ברשימה בלי תואר. חיים רביבו אמר עליו "הזר הכי טוב ששיחק כאן". שחקן שסחב את כל בני יהודה, כבש 51 שערי ליגה ב 85 משחקים!

4. ריימונדס ג'וטאוטאס: הסיבה שבגללה סרגיי קנדאורוב לא בטופ-10. גרזן אמיתי, שולט במרכז השדה בלי מתחרים. זכור במיוחד בגלל השער שהבקיע נגד מנצ'סטר יונייטד, קיבל 10 בעיתוני בספורט לאחר אותו משחק. סטטיסטיקה מרשימה ביותר 2 אליפויות בליטא, 2 אליפויות עם מכבי חיפה(עבר שתי פציעות קשות בשתי עונות שונות, חיפה איבדה את האליפות בעיקר בגלל פציעותיו) המשיך את ההצלחה שלו עם מעבר לפנאת'ינייקוס וזכייה בדאבל בליגה היוונית. שחקן ששווה טופ אירופאי.

3. איגביני יעקובו: זכייה ב-2 אליפויות עם מכבי חיפה, העלה אותה במו רגליו לליגת האלופות עם צמד נגד שטורם גראץ. כבש -5 שערים בלגית האלופות(שלושער נגד אולימפיאקוס). היה שחקן גדול מימדים ופיזי מאוד. בעקבות הצלחתו בליגה הישראלית הוא המשיך לפרמיירשיפ והפרמייר ליג. שחקן נבחרת ניגריה לשעבר עם -21 שערים ב-57 הופעות.

2. אלכסנדר אובארוב: בזמנו, להנחית שחקן ששיחק במונדיאל זו הייתה פנטזיה. "שורה" אובארוב, שיחק במונדיאל 1990 באיטליה עם נבחרת ברית המועצות ושנה לאחר מכן חתם במכבי תל אביב. הוא נחשב לאחד מגדולי השחקנים ששיחקו במכבי ת"א ובוודאי לשוער הכי טוב שהיה במועדון. זכה עם הקבוצה ב-3 אליפויות -2 גביעי מדינה -2 גביעי טוטו. ספג הכי מעט (16) שערים בעונה.

1. ג'ובאני רוסו:הזר הכי טוב ששיחק בליגה הישראלית. זכה עם הפועל ב"ש בגביע המדינה, אליפות היסטורית עם הפועל חיפה שספק אם שתי קבוצות אלה היו עושות זאת בלעדיו. זכה עם מכבי חיפה ב (3) אליפויות וגביע טוטו אחד, והיה שותף למסע הקסום בליגת האלופות עם מכבי חיפה. בעקבות הצלחתו בליגה הישראלית הוא זומן לנבחרת קרואטיה וזכה לשחק ביורו דרך מה שעשה בישראל.