בחצי גמר הגביע הסקוטי בעונה שעברה הרגישה שוב סקוטלנד את הניחוח הישן שחוזר, את טעמו המתוק של הדרבי של גלאזגו. סלטיק, יריבתה הנצחית של הריינג'רס, קיבלה את היריבה העירונית למאבק ראש בראש על הזכות לשחק בגמר הגביע. לכאורה, נשמע פסטורלי, עוד דרבי לאוסף, אחרי עשרות אחרים שבאו במרוצת השנים. אבל לדרבי הזה היה טעם מתוק במיוחד ליריבת סלטיק המושבעת, ומסיבות אחרות לחלוטין. כשנשמעה שריקת הסיום לאחר 120 דקות והצג הראה על התוצאה 2:2, עלו זיכרונות העבר בליבם של רבבות אוהדי שני הצדדים, כשמנגד עומד צל הנחיתה של ריינג'רס, הקבוצה המעוטרת ביותר בעולם, אל תהום הנשייה בשנים שחלפו, אחרי התרסקות כלכלית קשה שפקדה את המועדון רק 4 שנים קודם לכן. מראות הדרבי, שהיו נפוצים ודבר שבשגרה לשני המועדונים, שעד 2012 היו היחידים בפרמייר ליג הסקוטית שלא ירדו ליגה, הפכו פתאום לספקטקל ייחודי. מהסוג שמחמם את הלב לקראת חזרתה של ריינג'רס לליגה הראשונה במסע ההיחלצות אולי הגדול בהיסטוריה של הכדורגל.
הפנדלים לא אחרו להגיע. הגורל הלך עם הקבוצה המתקמבקת, כשניקי לואו כבש פנדל ניצחון בסופו של דבר לזכותה של הקבוצה הכחולה של העיר. בכך הסתיימה בצורת של 4 וחצי שנים מאז הניצחון האחרון של ריינג'רס על סלטיק אי שם באמצע עונת 2011/12. ריינג'רס אמנם הפסידו בגמר להיברניאן. זה לא היה משנה, כי בחמישי באפריל 2016 הבטיחה שיאנית האליפויות הסקוטית את החזרה לליגה הראשונה אחרי ארבע שנים של היעדרות, ארבע שנות סיוט. אז מה בעצם גרם למועדון הפאר, שהגיע לארבע גמרים אירופיים והניף ב-1972 את גביע אירופה למחזיקות גביע, לרדת אל תהום הנשייה בדיוק בחגיגות 140 שנה להיווסדו?
ריינג'רס התנהלה בצורה כלכלית פזורה, צברה חובות בשנות האלפיים לבנקים בסקוטלנד, ודיווחה על הפסדים שהגיעו בשנת 2009 ל-30 מליון פאונד. המועדון השתמש בכיסוי של קרנות הטבה לעובדים כדי להעלים מס, והחובות תפחו ל-49 מיליון פאונד ב-2010, כולל החובות לראשויות המיסים. בתרמית הזו מעורבים גורמים רבים, מראשי המועדון לאורך השנים, דרך עובדים בכירים וזוטרים ועד לשחקנים, כולם נהנו מכסף נקי ממס. כמובן שמדובר בעבירה על החוק, וראשויות המס עלו על סיפור הכיסוי. במהלך 2011 החלה חקירה מקיפה שגילתה מעורבות של איש עסקים מפוקפק, שהוא גם כוכב סרטים למבוגרים. בכל הפרשה הזו נותרו האוהדים מבולבלים, כשהם שומעים משהו מצד ימין, כששמאל כלל לא יודע מכך.
בניסיון לחלץ את עצמו מחובות ענק, שהלכו ותפחו, וכן מסכנת הרדיפה של ראשויות המס גם אל עסקיו האחרים, החליט בעלי הקבוצה דיויד מורי למכור את השליטה שלו במועדון, כ-85% ממניות המועדון לחברת "ווייבטאוור בע"מ", בבעלותו של קרייג ווייט. הצרות החדשות שהמועדון היה צריך להתמודד איתן היו קיומיות. ווייט התחייב להיות המציל של ריינג'רס, וכבר לא היה מדובר בעוד אליפות לרזומה. אלא בקיום בסיסי של קבוצה עם איצטדיון ושכר לשחקנים, אותם התחייב ווייט לשלם. אבל ימיו של ווייט כבעלי המועדון היו ספורים. ווייט לווה קרוב לשלושים מיליון פאונד על חשבון מכירת הכרטיסים כדי לעמוד בהתחייבויות האלה. אבל עד מהרה חקירה של הבי בי סי גילתה שהוא רמאי.
ווייט לא טרח לספר שהוא קיבל צו המונע ממנו להיות בעלים של חברה למשך 7 שנים. הוא ניסה להילחם ברשת החדשות הבריטית, אך עד מהרה החלה חקירה של התאחדות הכדורגל הסקוטית. היא קבעה כי ווייט הוא לא האיש המתאים לנהל מועדון כדורגל. כמובן שזה יצר מיידית שערורייה, והחלו שמועות על האפשרויות האלה, שהיו מחסלות את המועדון. האחת, שמועדון אחר בליגה הבכירה ירכוש את השליטה במועדון. הקהל הצהיר רשמית שאם זה יקרה הם יחזירו את המנויים לעונה הבאה, ולא יגיעו למגרשים. השנייה, לא פחות גרועה, היא האיום להסיר תארים מהמועדון, בדומה למה שקרה רק מספר שנים קודם לכן בתקרית מכירת המשחקים בסריה א'. אבל למרבה המזל, אף אחד מהדברים האלה לא התרחש בסופו של דבר.
הישארו מעודכנים
מה שכן קרה הוא התחלה של תהליך בלתי נמנע של פירוק המועדון. גם בכדורגל הישראלי המראות ידועים, אלא שכאן עמדה קבוצה ללא בעלים ועם חובות עצומים שהלכו ותפחו. אחרי שווייט סירב לעמוד בתשלומים שנדרשו ממנו, נכנסה הקבוצה לבוררות ב-14 בפברואר 2012, וכתוצאה מכך הוסרו ממאזנה 10 נקודות והיא הועברה לשליטה זמנית של חברת הייעוץ הפיננסי "דאף אנד פלפס". את העונה סיימו ריינג'רס במקום השני, 30 נקודות אחרי היריבה סלטיק. אבל אלה היו הצרות האחרונות עליהם חשבו פרנסי המועדון.
באפריל התגלה כי החוב הכולל של ריינג'רס עומד על 134 מיליון פאונד (סכום שמקביל למעל 800 מיליון ש"ח). ריינג'רס נענשה בידי ההתאחדות, שהחליטה לתת את השליטה לחברה זמנית, שהפכה להיות חברת "מועדון הכדורגל ריינג'רס", לשעבר חברת "סבקו". באוקטובר 2012 הוחלט על פירוק המועדון על ידי הנושים ועל פשיטת הרגל הסופית. אגב, דיויד מורי, מי שמכר את המועדון לקרייג ווייט, אמר אחר כך שלא היה מוכר את הקבוצה לו היה יודע מיהו ווייט. עם זאת, יש הטוענים כי מורי השתמט מאחריות וכי המולטי מיליונר היה יכול להשאיר את הקבוצה בבעלותו ולרפאה מתחלואיה. כל זה אקדמי בלבד, כמובן.
ההשפעות של העונש שקיבלה ריינג'רס על ידי ההתאחדות היו משולשות: הראשונה – ירידה מיידית לליגה הרביעית בסקוטלנד, שם פתחה ריינג'רס את העונה; השנייה – על ריינג'רס נאסר לרכוש שחקנים למשך שנה אחת; השלישית – ריינג'רס לא יכלה להשתתף במפעלים האירופיים במשך שלוש שנים. בנוסף, נאלצו ה"דובונים" לראות את מרבית הסגל שלהם עוזב, כי לא יכלו לעמוד בהתחייבויות המקצועיות והכלכליות מולם. ואמנם, ריינג'רס שיחקה בליגה הרביעית בעונת 2012/13, תחת אותו מאמן שהצטרף אליה בתחילת העונה הקודמת, אלי מקויסט, שכיבד את החוזה שחתם למשך שלוש שנים בקיץ 2011.
אלי מקויסט לא ויתר על הקבוצה שלו, גם אחרי פשיטת הרגל של החברה. המאמן שהצטרף בתחילת עונת 2011/12 נשאר כדי לזכות עם המועדון באליפות הליגה הרביעית ב-2012/13, עם סגל שחקנים שונה לחלוטין מזה ששיחק תחתיו בעונה הקודמת. הקבוצה הטיטאנית הייתה צריכה להתרגל למציאות חדשה לגמרי. האוהדים, ששנה קודם לכן ראו את קבוצתם משחקת בתחילת אוגוסט במוקדמות ליגת האלופות נגד מאלמו, נאלצו לראות את הקבוצה שלהם פותחת עונה באיצטדיון בן 4000 מקומות, מתוכם רק 1000 מקומות ישיבה. אבל ריינג'רס ידועה באוהדים מהטובים והנאמנים שיש בעולם. למעשה, המועדון הוציא את הקבוצה 12 לגימלאות. הסיבה – היא שייכת לעד לשחקן השניים עשר של הקבוצה – האוהדים שלה.
ריינג'רס המשיכה למשוך קהל שהגיע ברבבות לאיצטדיונים השונים בכדי לתמוך בקבוצתו האהובה. היא קבעה שיא עולמי לקהל ביתי בליגה רביעית כלשהי, והקהל הגיע בשיאו לכמעט 50 אלף איש. ב-30 במרץ 2013 זכתה קבוצתו של מקויסט האליפות הליגה הרביעית בסקוטלנד.
ההצלחה הגדולה המשיכה, ובעונה הבאה היה זה תורה של הליגה השלישית להיכבש על ידי הקבוצה המעוטרת ביותר באי הבריטי. אחרי שניצחה בכל חמישה עשר משחקיה הראשונים, זכתה ריינג'רס באליפות הליגה השלישית ב-12 במרץ 2014.
בליגה השנייה החלו הצרות לחזור לקבוצה הכחולה של גלאזגו. ריינג'רס פתחה רע את עונת 2014/15, עד כי מקויסט הודיע על התפטרותו מהמועדון. קני מקדוול, שהחליף אותו, לא הביא לשינוי, ואחרי שלושה חודשים בלבד התפטר מהמועדון. בתקופה זו השיג שלושה ניצחונות בלבד. סטוארט מקול הגיע כדי לסתום את החור בקיר, ואחרי שהדובונים סיימו במקום השלישי, נכשל מקול להעלות את הקבוצה לליגה הראשונה, כשבמשחקי הפלייאוף הפסיד 6-1 במצטבר. אבל מבחינה פיננסית היו למועדון חדשות טובות. ביוני קבעה הוועדה האחראית כי ריינג'רס תשלם 10 מיליון פאונד בלבד לנושים. למעשה מדובר על 6.5 פני לכל פאונד שהקבוצה הייתה חייבת במקור, כלומר הפחתה של כמעט 94% מהחוב. את מרבית הכסף שילמה החברה השולטת בקבוצה דרך סכומים שתבעה מהחברה שבבעלותו של ווייט, אותו אדם שקנה במרמה את המועדון והוריד אותו שאולה.
בפן המקצועי מצאה ריינג'רס את המושיע – ביוני 2015 חתם מארק וורברטון על חוזה לשלוש שנים כמנג'ר החדש של המועדון. בעונה חלומית שכללה גמר גביע, אחרי ניצחון בחצי הגמר על היריבה המרה, זכתה ריינג'רס באליפות הליגה השנייה אחרי ניצחון 1-0 על דאמברטון משערו של ג'יימס טברניר ב-5 באפריל 2016. בכך זכתה הקבוצה הגדולה בסקוטלנד בכרטיס העלייה האוטומטית לליגה הראשונה וסיימה מסע של 4 שנים קשות.
חלק מההשפעות ניכרו בקופת המועדון ובצוות השחקנים ששינה את פניו לחלוטין, אך גם שאר קבוצות הפרמיירשיפ הסקוטי נפגעו מהירידה של ריינג'רס. החוזה טלוויזיה שנסגר עם כלל קבוצות הליגה ירד בכמעט חצי אחרי הבשורה של ירידת הקבוצה לליגה הרביעית והכי נמוכה בסקוטלנד. הפופולריות של הליגה קרסה אחרי שמי שזכתה בשלוש אליפויות ברצף נחשבה כבר לקבוצה מפורקת. הליגה עדיין נמצאת במקום כלכלי גרוע והסכמי הטלוויזיה רעים מאוד. כל קבוצות הפרמיירשיפ יחד לא ירוויחו ב-4 השנים הקרובות סכום זהה לזה של קבוצת תחתית יחידה מהפרימייר ליג האנגלית. כעת כל הכדורגל הסקוטי זקוק להרמת המורל ולשיקום שייקח שנים.
עכשיו ריינג'רס שוב נמצאים בליגה הראשונה בסקוטלנד. את משחקם הראשון פתחו עם הקפטן שעבר איתם את כל התלאות, המגן השמאלי לי וולאס, ששמר אמונים למועדון. הוא עבר לדובונים בקיץ 2011, כשחקן בולט בליגה הסקוטית, ועם העלייה חזרה לפרימיירשיפ הוא חתם על הארכת חוזה במועדון עד 2019. "אני רוצה לסיים את הקריירה בריינגרס", אמר וולאס. אין ספק, מדובר בסמל אמיתי של נאמנות, שוב בדומה למספר שחקנים ששמרו אמונים ליובנטוס במפלה ב-2006. שני הסמלים של המועדון, בניגוד לסמל אחד ראשי שיש לרוב מועדוני הכדורגל, כניראה הוא גם הסמן של תשע הנשמות שיש למועדון.
הנאמנות, הן של הקפטן וולאס והן של המאמנים וורברטון ומקויסט, שכל אחד מהם עזר לקבוצה לחזור לליגה הבכירה בדרכו, וכמובן הנאמנות של האוהדים; כל אלה הם שסייעו לקבוצה לחזור כעוף החול מהמקום הכי נמוך שיש חזרה אל הפסגה. הבחירה של ההתאחדות הסקוטית לא לסיים במכה את ההיסטוריה של מועדון כה גדול שמרה על המורשת שלו, והייתה הנדבך העיקרי אולי בשובה של הטיטאניק מן המצולות.
במשחקה הראשון בליגה הסקוטית מזה 4 שנים ריינג'רס נראתה טוב, אבל עדיין לא לגמרי מחוברת. גם הרכש החדש לא מצביע על אפשרות ריאלית לחזור לתמונת האליפות. למרבה הצער, כובש שער השוויון בדקה ה-62, מרטין ווגהורן מתח את שריר הירך האחורי כמה דקות לסיום המשחק. לא ברור כרגע כמה זמן ייעדר מלך השערים של אלופת הליגה השנייה בעונה שעברה, וזה לא מוסיף למאמן מארק וורבורטון תקווה. עם זאת, אחרי שראו מהצד איך סלטיק לוקחת אליפות ומשתתפת במפעלים האירופיים בכל עונה מאז שירדו שלוש ליגות, כעת תביט להם ריינג'רס מקרוב, בירוק של העיניים. כנגד כל הסיכויים חזרה הטיטאניק לשוט, ועמה שבה שמחת הכדורגל לליגה הסקוטית הראשונה, בסיפור ייחודי בתולדות הכדורגל; עוד סיפור אגדה בלתי נשכח ב"שנת הלסטר".
הידעת?
ריינג'רס היא המועדון המעוטר ביותר בעולם. הדובונים מחזיקים בשיא עולמי של 119 תארים, הכוללים 54 אליפויות מקומיות, יותר מכל קבוצת כדורגל אחרת. בין היתר זכתה גלאזגו ריינג'רס ב-33 גביעים, ב-27 גביעי הליגה ובסך הכל מחזיקה בשיא עולמי של 7 טרבלים מקומיים.
