דון פדרו וסאנצ'ו איינוגבה.
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
בני יהודה של השנה הולכת להיות אחת הקבוצות המעניינות ביותר בליגת העל, הקבוצה שעברה מהפך הן בגזרת הניהול והן בגזרת סגל השחקנים במיוחד אחרי ששלושת הכוכבים אמיר עגייב פדרו גלבן ודלה איינוגבה עזבו הגיעו שחקנים חדשים שינסו למלא את המקום ולזרות כמה חיוכים שנשכחו בקרב הקהל משכונת התקווה.
יש דברים שלפעמים קשה לנו בני האדם להגדיר במיוחד אם מדברים על דבר או משהו שאינו מוחשי, משהו שקשה לראותו. אולם יש מקרים שאנחנו כן יודעים במה מדובר אבל לא תמיד יודעים לתת את הגדרה הנכונה.
מילון אבן שושן מבטא את הביטוי "סמל" בתור כלי,חפץ או דימוי מסויים שאיתו ניתן להזדהות ולחוש שייכות. בתחום הספורט בכלל ובכדורגל בפרט סמל הוא בעיקר דמות אנושית, דמות שמזוהה עם קבוצת ספורט בפרק זמן לא קצר ובעיקר מחוברת לאוהדי הקבוצה הספציפית.
לקבוצת הכדורגל של בני יהודה תל אביב היו בשמונה השנים האחרונות שניים כאלה שבשבילי בתור אחד שלא גדל על אובארוב, קודרניצקי, קנדאורוב וסיאד חלילוביץ, היו שניים מהשחקנים והסמלים הגדולים שנחתו בישראל בשנים האחרונות (דלה איינוגבה השוער הניגרי ופדרו גלבאן האליל הארגנטינאי). אך למרות שהיו גם מיקיריי הקהל החם והאוהב של הקבוצה ולמרות הציפיות הרבות כלפי העונה שבפתח, שני השחקנים הדומיננטיים שוחררו או ביקשו לעזוב את המועדון הכתום.
בחודש מאי האחרון נשמעו רחשי שינוי בקבוצת התרנגול הכתום. אחרי תקופות קשות בין הקהל לבין הבעלים משה דמאיו הגיע סוף סוף המושיע או המשיח שכולם נטעו בו את התקוות הרי הוא ברק אברמוב. לכל מי שמקורב למועדון היה ברור שאחרי שנים שהקבוצה הייתה בתחתית ליגת העל ואף חוותה עונה שחורה אחת בליגה הלאומית הקבוצה תצא לדרך חדשה דרך ורודה שיכול מאוד להיות שתוביל לחלק העליון של הטבלה ואולי עם כמה ניסים על הדרך גם לזכייה בתואר או הגעה לאירופה, אך לכולם היה ברור וידוע שאת הדרך הזאת תעבור הקבוצה עם שני הזרים הותיקים.
כשדלה איינוגבה הגיע למועדון בקיץ 2007 הוא הגיע כמחליפו של שוער ניגרי אחר, וינסנט אניימה המצויין שהתקדם עד לקבוצת הפאר בזמנו של הפועל תל אביב. הניגרי שסגר הקיץ תשע עונות במדי הקבוצה מהשכונה ציפה ליחס ראוי גם מהבעלים החדש אך למרבה הפתע קיבל הודעה די מאכזבת עבורו על כך שבקבוצה לא מעוניינים לראות אותו ממשיך בין הקורות, יש לציין שאיינוגבה היה עם בני יהודה גם בעונת הירידה הלא פשוטה ללאומית ובשנים האחרונות דחה הצעות מפתות על מנת להשאר צמוד לחבריו בכתום.
פדרו גלבאן הגיע בקיץ 2008 שנה אחרי השוער הניגרי.
מאז הימים הגדולים של ניקולאי קודרניצקי וחררדו גונזאלס אוהדי הקבוצה לא זכו לראות שחקנים זרים בעלי יכולת מרשימה שמגיעים ולובשים את חולצת ההרכב. פדרו גלבאן בשמונה השנים האחרונות דאג להשכיח במעט את הזכרונות מימי העבר הגדולים ומלבד לזה שהוא קיבל את תואר השחקן הזר עם הכי הרבה שערים בליגת העל בכל הזמנים כשבאמתחתו 102 שערי ליגה , היה גלבאן ה"סמל " הגדול של בני יהודה. כל אוהד שהגיע למגרשים הגיע על מנת לצפות בארגנטינאי, וגם בסוף שנת 2013 שגלבאן עזב לליגה הראשונה במקסיקו ולאחר מכך העביר גיחה קצרה אצל הלוזונים במכבי פתח תקוה היה ברור שדון פדרו יחזור לקבוצתו האהובה.
העתיד-
לא ברור איך תראה העונה הקרובה או העידן של אברמוב אבל בבני יהודה יצטרכו לעבוד על כמה דברים בשביל לשפר על מנת לעמוד ביעדים שהוצבו:
מבחינת השוער- כעת שאיינוגבה עזב להפועל אשקלון לקבוצה יש חור גדול בעמדה של בין הקורות, אם בשכונה רוצים למצוא מחליף ראוי הם יצטרכו כנראה לחשוב על אופצייה זרה מכיוון ששוערים ישראלים בכירים כבר לא נשארו בלי חוזה וגם אופיר מרציאנו שאותו רצו בקבוצה עבר לליגה השנייה בסקוטלנד.
לגבי פדרו גלבאן ועגייב שעזבו, בבני יהודה יצטרכו לחשוב באופן יצירתי על מנת להביא תחליף ראוי.
כי למרות צירופם של אלון תורגמן ודובב גבאי בעלי האוריינטציה ההתקפית, סימן שאלה גדול יהיה כלפי המספרים שיוכלו לתת כמו הכוכבים מהעונה שעברה.
לסיכום בקבוצה מהשכונה יצטרכו לעבוד לא מעט על מנת שהקבוצה תהיה מוכנה לפתיחת העונה ב20 לאוגוסט, מה שבטוח שייקח לא מעט זמן עד ששחקנים זרים חדשים שיגיע יקבלו מהאוהדים האוהבים את הביטוי ה"סמל". ביינתים אאחל לבני יהודה, לאברמוב ולבנאדו וכמובן לשחקנים שיחזירו את החיוך על פניהם של האוהדים הרבים
