יאסו!
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
אמרו לנו יוונים, חסונים, איתנים. אמרו זה הפורטוניס שלנו, לראות איך קאמביאסו מבשל ואיך ויטור מתבלבל. אבל לא סירים ולא צלחות, לא דובים ולא יער. ניהול משחק נכון של בכר, שהרוויח אמש את הבכורה מידי הפייבוריטית, ומשחק אנמי ורך של אלופת יוון הביאו לניצחון אדיר אחרי שער של שיר שעשה צדק עם המשחק. חילופים נכונים, התאמות בהגנה, אחוזי החזקת כדור גבוהים ומיקוד ברמה אירופית עד לשניית הסיום הביאו, ובצדק, את באר שבע עד פסע מהיסטוריה, כשהיא עולה על חשבונה של אולימפיאקוס לפלייאוף ליגת האלופות.
מכל ההבטחה נשאר רק צל. אולימפיאקוס, בדומה לקאירט ששיחקה נגד מכבי תל אביב השנה, היא קבוצה עם שם ויומרות, אבל חסרת יכולת ומעוף. המעבר הזה משיטת אימון אחת שעובדת של מאמן שעוזב, לאחרת של מאמן חדש שלא היה זמן ליישם בפרק זמן קצר לרוב מביא לזעזוע במועדון, וחוסר טביעת האצבע של המאמן הספרדי חסר הוותק ניכרה בקבוצה בעלת הניסיון האירופי הרב בהרבה. בסופו של יום היה זה הניסיון הקבוצתי של בכר וחניכיו שהיה ההבדל בין שתי הקבוצות, וכמובן התגובות של בכר בזמן המשחק למה שקרה על המגרש. ראדי ממשיך לקבל מניות אצל המאמן והוא גם מנפק את הקבלות. בדיוק כפי שסייע בעונה שעברה להביא אליפות היסטורית לפריפריה, היה ראדי הותיק האיש שבישל את השער לצדק בדקה ה-79.
מה לא נאמר על בכר, ועל הפרויקט השאפתני של אלונה. הבעת האמון באמצעות הארכת החוזה ערב המשחק ללא ספק השפיעה לטובה. גם העזיבה של סוארס, צדק השכיח אותה ברגע אחד מלא בהשראה, בפעולה אדירה של חלוץ רחבה. גם הנונשלאנטיות בסיום עם אי הניסיון להבקיע שער שני שהיה גומר את המשחק. החזקת הכדור, ההגעה לכל כדור תועה ראשונים בדקות הקריטיות, ובעצם אחדות של קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה, וכל מה שנשאר לה זה להתקדם עוד שלב אחד בדרך להיסטוריה נוספת. בהגרלה שתיערך בשישי בצהריים, לא צפויה יריבה חזקה מזו שלא נראתה בשני משחקים מול האלופה הישראלית הגאה, וזאת עוד סיבה טובה לשמוח לא רק בנגב, אלא בחוצות ארצנו הקטנטונת.
ההישג הוא אדיר. מדובר באחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל כחול לבן. אבל השאיפות לא מסתיימות כעת. כפי שאומר המשפט האמריקאי – כשקרובים לעוגיות מגיע התיאבון. אין ספק שעתה תוכל באר שבע להתחזק ואולי גם שאלת בוזגלו תיפתר מאליה. קרוב לוודאי שהוא יסתגל לתפקיד שלו כשחקן משלים בקבוצה החזקה כיום במדינה. כי אין שחקן ישראלי שלא חולם לשחק בבמה הגדולה מכולן, ליגת האלופות. יש לא מעט ליגיונרים שחוזרים ארצה בשביל אפשרות חלומית שכזו. עכשיו החלום הוא כבר במרחק נגיעה. כל מה שנשאר להגיד ברוח הסופלקי ועלי הזית זה: יאסו!
