תיקו מוצלח – ומה הלאה?
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
משחק שהיה אמור להיות קשה מזה שהיה בפועל, אחרי הרבה מאוד דיבורים מסביב, לא התעלה לרמה של גמר מונדיאל. בלי הרבה הזדמנויות ועם הצלה אחת אדירה של גורש, שמחק את השער החצי עצמי חצי באשמתו מהמשחק הראשון. לא היה קל, אבל בסיכומו של דבר באר שבע עוברת שלב באירופה, לא דבר של מה בכך, ודי נדיר. אם כן, מה בכל זאת היה במשחק הזה?
ברק בכר החליט לתת למהירות לגבור על הניסיון ועיבה מרכז שדה, במלים אחרות הכניס את ראדי לאמצע וביקש מברדה לתת את המקום בהרכב לשהר. מה יצא מזה? לא הרבה. קיבלנו בעיקר משחק עצירות במרכז השדה עם חוסר דיוק במסירות. נכון, הייתה הצלה מדהימה של גורש, היה אפילו שידור חוזר הפוך של הכרטיס האדום מהמשחק הראשון שהפעם קיבל הובאן, שחקן מרכז השדה הדפנסיבי המרכזי של האלופה, שיחסר מאוד בסיבוב השלישי. הייתה לבכר הזדמנות במשחק הזה לבחור במגמה של הרבה הגנה, מעט התקפה ולסמוך על זה שאין יריבה מספיק חזקה כדי להפתיע את באר שבע, מה ששוב הופך להימור, דבר שהאלופה מרבה לעשות בתקופה האחרונה. האפשרות השנייה הייתה לוותר על מליקסון כמחזיק כדור נוסף ולהכניס את בוזגלו על הכנף, ובכך להרוויח עוד שחקן מהיר להתקפות מתפרצות ולהמר על ניצחון במשחק.
בכר בחר באפשרות הראשונה, "שיחק על בטוח" והימר שמקרה חודו של גול, זה שגרם לבאר שבע לעוף בשנתיים האחרונות מאירופה, לא יחזור על עצמו. אולי הוא שחקן פוקר מנוסה, אבל ההימור הזה היה על סכום מאוד גבוה, ולא היה רחוק מאיבוד כל הז'יטונים לולי השוער שלו סיפק הצלה פשוט פנטסטית בהזמנות האמיתית היחידה שהייתה לשני הצדדים במשחק. ויטור וסוארס הראו שילוב טוב וההגנה הייתה מאוד יציבה. גם בן ביטון נתן משחק הגנה טוב, וצריך לראות את המגנים של באר שבע גם בפעולות התקפיות, אבל מבחינה הגנתית אפשר לתת לחוליה האחורית של בכר ציון 9.
המבנה של באר שבע הוכיח את עצמו בסיבוב הזה. כעת עומד לפני אלופת ישראל המבחן הכי גדול שהייתה יכולה לקבל בסיבוב הזה – מפגש כפול מול אולימפיאקוס. הסטטיסטיקה משקרת, זו שאומרת שבעבר הקבוצות הישראליות יכלו לאדומים לבנים מיוון. הרבה מאוד זמן עבר מאז יעקובו כבש שלושער בליגת האלופות מול הקבוצה המעוטרת ביותר ביוון. מדובר בקבוצת ליגת אלופות לגיטימית שתשחק על כל הקופה, והיא מצפה להשאיר את היריבה הקטנטנה מאחור ליד אבק של נאקות וגמלים. השאלה היא האים בכר ואלונה יחליטו שמספיק זה מספיק ויביאו חיזוק גם במרכז השדה. נכון לרגע זה, אין ספק שהובאן והוגו זה לא מרכז שדה שיכול להתמודד מול אסטבן קמביאסו, ומול כל סוללת הכוכבים הזו עטורת הניסיון האירופי.
אם כן, רצוי שהפועל באר שבע תשנה מגמה, ואולי ויתור על הוגו לטובת זר ברמה גבוהה יותר, עם שילוב של החלוץ החדש לוסיו והשארתו של סוארס בהגנה יכולה לתת סיכוי כלשהו לשחקנים מבירת הנגב. כרגע מדובר על סיכוי של 70-30 לטובת היוונים, וזה עוד במצב הטוב. השאלה היא שוב, על מה מדברים בחדרי חדרים בשבעת הבארות שמסביב לטרנר. האים הם עושים תכנית חומש, או שמא יש כוונה רצינית לנסות להתמודד מול מי שניצחה בשנה שעברה את ארסנל בביתה? כי למשל במקרה הוגו אלמיידה למדנו שתכנית לטווח ארוך עדיפה לאלונה ובכר מהשקעה רצינית לטווח הקצר. מה שבטוח, אם לא ייעשה שינוי מהיר וקיצוני בסגל, בשבוע הבא תוכל הפועל להתחיל לאמר שלום ולהתראות לחלום ליגת האלופות, ולהצטרף מהר מאוד לחברות הישראליות האחרות במוקדמות הליגה האירופית.
