הספורט משתנה, הקהל לא

משחקים מרתקים, אירועי כדורגל מדהימים ותצוגות שיפוט טובות, אלו לא דברים שהתברכנו בהם בשלב הבתים ביורו 2016. מחיאת הויקינגים של איסלנד, השיר על ויל גריג, שירי ערש במטרו לילדים עייפים, קטטות המוניות ומתוכננות בין אוהדי רוסיה לאוהדי אנגליה וזריקת האבוקות של אוהדי נבחרת קרואטיה במהלך משחק למגרש, כל אלו אפיינו את טורניר היורו יוצא הדופן שהסתיים ביום ראשון.

מצד אחד, היה קהל מדהים ומעודד, במיוחד מהצד האיסלנדי והאירי, ומצד שני היה קהל פוגע ומאיים, כמו של קרואטיה, אנגליה, רוסיה ואוקראינה. בכל יום, במיוחד במהלך משחקי שלב הבתים, שמענו וראינו מראות מרגשים, יפים, מזוויעים וקשים באופן יומיומי על קבוצות של קהלים שונים מרחבי אירופה ברחובות צרפת. ליל, מארסיי, פריז, כל הערים הללו ספגו את האווירה המוזרה של יורו 2016. שמחנו לשמוע את השדר של המדינה בגודל של תל אביב, איסלנד כמובן, מוציא את גרונו בניצחונה של מדינתו בדקה ה-90. נהננו לראות את האירים עושים רכבת אנושית וגם כשהאוהד מהאי הבריטי הוריד את מכנסיו מול קהל שלם, לא הפסקנו לצחוק. אווירת שלב הבתים בטורניר היורו הזכירה לנו פסטיבל אירופאי,צבעוני ומרהיב שלא משעמם לרגע.

אבל אז התחילו משחקי הנוקאאוט. אנגליה הודחה בשמינית הגמר נגד המפתיעה של הטורניר, איסלנד, פורטוגל ניצחה את קרואטיה. בקיצור, התחלנו לקבל גם משחקי כדורגל אטרקטיביים ומעניינים. קיבלנו רבעי גמר כמו גרמניה נגד איטליה, איסלנד נגד צרפת, ווילס נגד בלגיה…. בנוסף, העידוד המדהים של כל הקבוצות המשיך והיה שווה להידבק למסך ולעקוב אחרי השלבים המכריעים של הטורניר. קיבלנו משחקי חצי גמר מאוד מוזרים ומעניינים, שבסופם, צרפת ופורטוגל עלו לגמר.

בואו ניזכר לרגע בגמר היורו 2004, בו המארחת והפייבוריטית פורטוגל, פגשה את אחת המפתיעות של הטורניר, נבחרת יוון. לצערה של המארחת, המפתיעה ניצחה בתוצאה 1-0 בשער בשלב מאוחר במשחק וזכתה בתואר אלופת אירופה. השנה, קיבלנו שחזור מדויק ביותר של אותו הגמר על אדמת פורטוגל. אדר, שחקן הנבחרת הירוקה אדומה הבקיע שער בהארכה וקבע את התוצאה הסופית של המשחק, 1-0 קטן ומתוק.

כריסטיאנו רונאלדו וליאונל מסי הם 2 שחקנים שמשווים ביניהם כל הזמן. השנה, האיש שסובל הוא הפרעוש הארגנטיאי. למרות שזכה בליגה הספרדית, הוא הפסיד את ליגת האלופות, בניגוד לרונאלדו שזכה. בנוסף, הארגנטינאי הפסיד 4 גמרים רצופים עם נבחרתו, פרש מהנבחרת והועמד לאחר מכן לדין על העלמת מסים. כריסטיאנו רונאלדו לעומתו, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי, כאשר הוא מוביל את קבוצתו לזכייה סנסציונית באליפות אירופה  התחרותיות בין כריסטיאנו לבין מסי גרמה לרונאלדו לקחת את הקבוצה על עצמו ולהוביל אותה, בעיקר מנטלית.

אם לסכם את הטורניר בקצרה, אז הקהל והכדורגל איזנו אחד את השני. כאשר הרמה הייתה ירודה, הקהל הראה את מעמדו ויופיו. כאשר רוב הקהל נסע הביתה למדינתו, הרמה עלתה והיו משחקים מרהיבים. למדנו עוד פעם מחדש את התרבות הספורטיבית ואת הרצון העז שיש למדינות להראות את נוכחותם ואת מעמדם, במיוחד בזמנים הקשים שפוקדים על עולמנו. הכדורגל הוא כמו משכך כאבים תמידי שמשכיח את המלחמות, הפיגועים. משכיח את הפוליטיקאים השקרנים, את המחבלים ואת כל הנרצחים מדי יום. הספורט בכלל והכדורגל בפרט גורם לנו להתחבר בכל פעם מחדש, במיוחד במשחקי נבחרת. למרות הרמה הירודה של הנבחרת הישראלית בכדורגל, תמיד יש לנו טיפת תקווה, שבפעם הבאה יהיה טוב יותר.

הטורניר הגדול הבא, אם לא נחשיב את האולימפיאדה, הוא המונדיאל ברוסיה ב-2018. לאחר האירועים האלימים שנגרמו עקב הקהל הרוסי ביורו האחרון ועקב המשבר הכלכלי העצום שפוקד את המדינה הגדולה ביותר בשטחה בעולם, אירוח המונדיאל נמצא כרגע בסימן שאלה גדול מאוד. לא משנה איפה המונדיאל ישוחק, האווירה המדהימה תישאר ואף תשתפר בעזרת הסגונן הדרום אמריקאי השונה. אם יש לקח שלמדנו השנה, הוא שלא משנה עד כמה הרמה תיהיה ירודה, האווירה תמיד תישאר מדהימה. שחקנים מזדקנים, קבוצות משתנות, אבל הקהל תמיד יתמוך. זהו הספורט היפה.