מי שנכנס אדר מרבין לשמחה

כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף פורטוגל מנצחת בהארכה. זה המשפט שמאפיין את היורו השנה. פורטוגל, אלופת אירופה לשנת 2016, ניצחה בסך הכל משחק בודד אחד ב-90 דקות, 2-0 בחצי הגמר נגד ווילס, משחק בודד אחד שקטע את רצף הניצחונות של הנבחרת הפורטוגזית בהארכה ושנתן קמצוץ של תקווה, ביחד עם ניצחונה של צרפת, 2-0 על אלופת העולם גרמניה, למשחק רב שערים אטרקטיבי ומעניין. המשחק היה בעל אירועים רבים, כמו הפציעה של רונאלדו בדקה 17 וכמובן הגול של אדר בתוספת הזמן שנתן לפורטוגל את תואר אלופת אירופה, אבל עוד פעם, בהארכה.

לכריסטיאנו רונאלדו זה לא אכפת. הוא שבר את הקללה שבה הוא ועמיתו השנוא למקצוע, ליאונל מסי, קוללו. לעומת מסי, שהפסיד 4 גמרים רצופים עם הנבחרת (אל תדאגו, הוא עוד יחזור), רונאלדו זכה להניף את גביע אלופת אירופה עם מדינתו הקטנה. עוד הישג שבעזרתו הוא יוכל להתרברב בעזרתו, להגדיל את מעמדו ולנסות ולהוכיח לכולם כי הוא הטוב בעולם. אבל, רונאלדו לא תרם רבות ״להצלחתה״ של נבחרתו בעזרת רצף משחקים טוב, או תצוגות כדורגל מדהימות. גם אם נעזוב את היכולת המאוד בינונית שהוא הציג במהלך הטורניר כולו, במהלך הגמר הוא נפצע בדקה ה-17. פרשנים רבים יגידו כי זה גביע עם כוכבית, גביע שלא שייך לו. רונאלדו לא נמצא שם כדי להוכיח שהוא יודע לשחק, את זה כבר כולם יודעים (אוהדי בארסה השרופים גם, אני מקווה) הוא שם מסיבה אחת פשוטה: להיות המנהיג, משימה שהוא הצליח לעמוד בה.

יכולות ההנהגה של כריסטיאנו רונאלדו לא ניתנות לוויכוח. הדומיננטיות שלו על המרגש גם כשהוא נמצא על הספסל, או בחדר ההלבשה. כל העידודים הקטנים, מילים טובות כשצריך, הוא היה האבא הזקן שרוצה כל כך להשיג משהו שלעולם לא השיג, שמנסה לעשות זאת דרך ילדיו. רנאטו סאנצ׳ס, נאני (שהוא לא כל כך מחבב), גריירו, כל אלו הגשימו לכריסטיאנו את חלומו.

״אבל רגע, עם כל הכבוד לזכייה המפתיעה של נבחרת רונאלדו ו"בניו", הם עברו קבוצות בינוניות בהגרלה, גם בשלב הבתים וגם בנוקאאוט. את מי הם כבר פגשו? קרואטיה? פולין? לפורטוגל הייתה את ההגרלה הקלה והנוחה ביותר מכל שאר הקבוצות הטורניר. כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לעשות הגנה 90 דקות, להכנס להארכה ולנצח״. זה מה שכולם אומרים. נתחיל מהעובדה שלפורטוגל הייתה נבחרת אחת קטנה בבית, הנבחרת ששימחה את אירופה עם הקהל הנפלא שלה והמשחק המלהיב, איסלנד כמובן. הייתה לה את הנבחרת ששיחקה את הכדורגל הטוב ביותר מבין כל הנבחרות בשלב הבתים, קרואטיה. הם פגשו את פולין של יאקוב בלשצ׳יקובסקי (או קובה) הלוהט, את ווילס של בייל. בקיצור, חיים קלים לא היו להם. נתחשב גם בעובדה כי לשחק 120 דקות כמעט כל משחק זה מאוד מתיש, במיוחד כשהשחקנים מגיעים לשלבי הגמר של הטורניר. בקיצור, גם פורטוגל עברה דרך לא קלה לגמר. בגמר הם פגשו את צרפת, המארחת. הקבוצה שיש לה קהל ביתי משובח וקבוצה נהדרת, שכוללת את שחקן הטורניר גריזמן, את פאייט, ובקיצור מי לא? הצרפתים הגיעו כפייבוריטים. גריזמן הגיע לוהט, אבל שום דבר לא הסתדר לצרפתים, ואדר, שנתן טורניר בינוני עד כה, הבקיע שער מדהים מ-25 מטרים שזכה ביורו 2016. ״מי שנכנס אדר מרבין בשמחה״.

בקיצור, גם אם אתם אוהבים את רונאלדו או לא, לשחקן הפורטוגלי הגיע לזכות ביורו. הרצון העז שהוא הראה לכולן השרה ביטחון בקבוצתו והעלה את רמתם. נתן לשחקנים הצעירים בקבוצה מודל לחיקוי, מנהיג שידריך אותם ב-30 הדקות של הארכה הקשות והמפרכות. השנה בכלל, כריסטיאנו רונאלדו עונה לכל מבקריו, בכך שהוא זוכה באליפות אירופה עם ריאל מדריד ועם פורטוגל, זוהי השנה המוצלחת ביותר מבחינתו של הפנומן מפורטוגל, שנה שבה הוא עוקף את יריבו מעלים המסים, מסי. חוץ מאיזושהי זכייה קטנה בליגה הספרדית, הוא קיבל הכל.

בכך מסתיימת לנו שנת כדורגל מופלאה, עם לסטר סיטי, איסלנד, באר שבע. מלא אירועים שריגשו אותנו במהלך השנה הם חלק מההיסטוריה כעת. השנה תיפתח באולימפיאדת ריו בעוד 24 ימים, שם אנו נקווה להישגים רבים והיסטוריים למדינת ישראל שלנו, ונקווה לאירוע ספורט מוצלח ומהנה.