הטור הטקטי של ריאל מדריד – מאת נתיב כפרי
שוק ההעברות הולך ומתחמם בכל יום שנוקף. בקרוב ייפתח החלון בספרד והשמועות מתרוצצות. ריאל מדריד נמצאת בלב הבאז האירופי, כשהיא עומדת ככל הנראה לפני חלון אחרון מבין שלושת הקרובים. זאת עקב העונש הצפוי של פיפ"א על שתי הענקיות ממדריד, האומר כי שתיהן לא תוכלנה לרכוש שחקנים בחלונות ההעברות של שנת 2017. עד שיתקבל או לא יתקבל הערעור, יתעצם מירוץ החימוש מול האלופה המכהנת ברצלונה. מה שריאל מדריד תצטרך להתעסק איתו הוא להביא שחקן מחליף איכותי לכל עמדה על המגרש, ויתכן מאוד שחלק מהשחקנים האלה יבואו מבית.
שחקני הנוער של ריאל מדריד, המכונים קנטרה בספרדית, משחקים בקבוצה השנייה של ריאל הקסטייה וכן בקבוצות הנוער והילדים. בשנים האחרונות היה מיעוט של שחקני נוער שעלו לקבוצה הבוגרת. רוב אלה שעלו, לא זכו לשחק הרבה. זה נובע במקרים מסויימים מיכולת, ואולי זה גם נובע מכמה אכזבות עבר או פופוליזם של הנהגת המועדון. אם ניקח את המקרה המפורסם של חאבייר פורטיו, הרי שהיה בו אמון גבוה מידי. הוא אמנם סיפק פה ושם את הסחורה, אבל מגדל הפיזה שבנו עליו התמוטט עד מהרה. לצידו יש את מקרה מיגל טורס, שהיה מצויין בעונות 2007-8 אבל עד מהרה איבד את אמונם של המאמנים הבאים והוא נמכר והועזב. מן הסתם, כל מאמן בוחר את השחקנים שמתאימים לו. אבל אתה לא יכול לעצור את עצמך מלשאול – האם בעידן בו יש כל כך הרבה חשיבות להגנה איכותית ולמגנים, לא היה עדיף להשאיר את השחקן הזה בסגל הרחב של הקבוצה? מגן שמשחק מצויין בשני האגפים, ויכול היה לפתור בעיות רבות בשנים האחרונות בהגנת ריאל? כרגיל, לפרס הפתרונים.
אחת המגמות הבולטות של השנים האחרונות בריאל מדריד היא השימוש ההולך וגובר בשחקני בית. חלק מזה זה צורך טבעי שעולה במועדון, כי הקהל צריך שחקנים שהוא מזוהה איתם. חלק מזה היא סוג של תשובה לברצלונה. ואולי זו בעצם השפיות שחוזרת למחוזותינו, בדמותה של קבוצה עם זהות, כגון לסטר. ריאל מדריד תמיד רכשה שחקנים מהדרג הראשון בעולם, אבל בבסיסה תמיד עמדו שחקנים ספרדים איכותיים, חלקם צמח במחלקת הנוער והפך לנכס צאן ברזל בקבוצה. אי אפשר לבוא ביום ולשנות את כל רומא. כך גם אי אפשר לשנות סדרי עולם במועדון או את המהות הבסיסית שלו.
אפשר להתווכח אולי לגבי החשיבות של שחקני נוער בעולם קפיטליסטי ואכזר. לא ברור כמה מנצ'סטר סיטי מטפחת את הנוער שלה. אבל עד היום עוד לא נוצרה שם שושלת. לעומת זאת, שני המועדונים הכי חזקים באירופה מתבססים על שילוב של שחקני בית ושחקני רכש. אלה הם ברצלונה ובאיירן מינכן, שתיהן מצליחות מאוד בעשור האחרון, ובשתיהן יש שושלת אמיתית. כנ"ל היריבה העירונית של ריאל בגמר, שגם העיפה את שתיהן העונה מליגת האלופות. נכון שבאיירן למשל ויתרה על שוויינשטייגר שגדל במועדון כדי להביא שחקני רכש צעירים יותר בעמדות דומות. אבל זה נובע מרצון אמיתי להתקדם ולהפוך לקבוצה מודרנית יותר כדי להשאר בתמונת הגדולות. כשאתה מגיע לחצי גמר ליגת האלופות וזוכה בדאבל – אי אפשר לטעות.
ברצלונה גם כן עושה רכש, אבל את רובו היא עושה בגילאי הנוער והילדים. מסי הוא שחקן רכש בבסיסו. הוא לא נולד בקטלוניה, אלא נקנה בגיל צעיר מארגנטינה. זוהי השקעה לטווח ארוך וזו הסיבה שהוא נחשב שחקן בית. אם ברסה הייתה רוכשת אותו בגיל 18, היו מסתכלים על זה אחרת. וזאת החכמה, לדעת למצוא אותם בגיל צעיר, אז הם הופכים לסמל אמיתי של המועדון. הנה למשל, יש מקרים בריאל מדריד שאינם ברורים. לא ממש ברור מדוע חואן מאטה צריך לככב בצ'לסי ובמנצ'סטר יונייטד. חלק גדול מהשחקנים שמשחקים בשתי הקבוצות האלה יכולים להיות בסגל ואפילו בהרכב של ריאל. זהו ויתור פופוליסטי, כי אין הסבר מקצועי להחלטה שגויה שכזו מצד פרנסי המועדון. בימים כתיקונם, היה מאטה סופר עכשיו הופעה 350 במדי ריאל מדריד. אבל אין ספק שהמועדון משתפר בתחום שיתוף והחזרת שחקני הקנטרה לקבוצה.
הישארו מעודכנים
רק לאחרונה הודיעה ריאל שארבלואה, אחד מהשחקנים שגדלו במועדון, יסיים את דרכו בקבוצה בסיום העונה. ארבלואה הוא לא אחד מהמגנים הטובים בהיסטוריה, בלשון המעטה. אבל הוא נתפס בעיני האוהדים והמועדון כסמל. הסיבה היא שהוא שחקן שגדל בריאל, עבר לקבוצות אחרות, בעיקרן ליברפול, וחזר אחרי מספר שנים כדי לשחק במועדון. הוא בילה לא מעט על הספסל אבל גילה נאמנות לקבוצה ולסמל, והפך לסמל בעצמו. וזה מה שיוצר סמלים אמיתיים – שחקני בית שנותנים הכל עבור החולצה.
ארבלואה בעצם פתח צוהר לשחקני בית שחוזרים לשחק במועדון. השוער המחליף קיקו קסייה, המגן הימני דני קרבחאל והקשר חלוץ לוקאס ואסקז – כולם שחקני קנטרה שחזרו הביתה מקבוצות אחרות. כל אחד מהם הוא שחקן חשוב בפני עצמו, ודני הוא גם הבחירה הראשונה בהרכב. זה מחזק את הזהות ואת הקשר של האוהדים למועדון. בסופו של יום, אם רוצים ליצור שרשרת הצלחות – זה הכרחי. ריאל מדריד של שנות החמישים והשישים, אייאקס של שנות השישים והשבעים, באיירן מינכן ונבחרת גרמניה של שנות השבעים, ליברפול של שנות השמונים, מנצ'סטר יונייטד של פרגוסון וברצלונה ונבחרת ספרד של העשור האחרון – כל השושלות המוצלחות האלה הן פרי של קבוצות שנבנו על יסודות בית. גם ריאל תוכל לבנות מסורת חדשה עם שחקנים מוכשרים שיש לה במועדון. יש קיימים, ויהיה דור עתיד.
ריאל זקוקה לחלוץ טבעי בסגל. בנוער יש לה שניים כאלה, שעתידם לפניהם. הראשון הוא שחקן שכבר שותף העונה בסגל הבוגר – בורחה מאיורל. שחקן עם כשרון טבעי לכיבוש שערים ויכולת טכנית גבוהה. השני הוא מאריאנו, שכבש 25 שערים בליגה השלישית והפך למלך שעריה. עוד שחקן מוכשר וצעיר הוא מרטין אודגארד, שאמור להכנס לנעלי שחקן הקישור בשנים הקרובות. ולכן ריאל לא חייבת לשפוך סתם כסף בחלון ההעברות. שיתוף נכון של שחקני בית ייצור הצלחה בטווח הארוך. לשם צריכים לכוון הנשיא פרס וכן זינאדין זידאן, שאימן שנה וחצי את כל שחקני הנוער ומכיר אותם יותר טוב מכל אחד אחר.
בשבת ינסו הילדים שכבר התבגרו להביא את הגביע ה-11 לריאל. אם היא תזכה בתואר היא תחזור להיות הקבוצה הנחשקת באירופה. אבל שחקנים כמו ראול וקסיאס לא קונים בשוק ההעברות. לפעמים פשוט צריך לפנות מקום או שניים על הספסל, ומקבלים שושלת ארוכה וסדרה של הצלחות. תשאלו את שני מלכי ההופעות של ריאל מדריד בכל הזמנים.
EFE/Ballesteros
זינאדין זידאן התראיין שלשום לאתר אופ"א ודיבר על גמר ליגת האלופות ההולך ומתקרב. המאמן הצרפתי פתח בדברים האלה:
"אנחנו יודעים שזה הולך להיות משחק קשה אבל אנחנו צועדים לקראתו בצורה טובה גם פיזית וגם מנטלית. כשאתה חלק מהמועדון הזה אתה תמיד חייב לתת מעצמך הכל כדי להשיג ניצחון. יש לנו כעת את המשחק הכי חשוב בכל העונה".
שאלה: מה היה האתגר הכי גדול שלך במשך חמשת החודשים שלך בתפקיד?
תשובה: "כולם יודעים שמתי שמוניתי לתפקיד היה זה דבר חדש לחלוטין עבורי. אך בו זמנית היו לנו מחויבויות בצורת משחקים שצריך לשחק ולנצח, ולכן הייתי דרוך למן הרגע הראשון. עבדנו קשה מההתחלה, ובשלושת השבועות הראשונים עשינו הכנה למשחקים האלה. הייתה לכך חשיבות עצומה, בעיקר באספקט הפיזי. כחלק מהמועדון אתה חייב לתת 110 אחוז. זה בדיוק מה שעשינו. כעת, אנו נמצאים בשלהי העונה וזהו המשחק הכי חשוב בעונה כולה".
שאלה: איך אתה מדרג את הכושר של השחקנים ואת דרגת הקושי שאיתה אתם תתמודדו בגמר?
תשובה: "כולנו יודעים שזה יהיה משחק קשה מאוד, אבל נעשה זאת נכון גם מבחינה פיזית וגם מנטלית. הסיום של הליגה היה מיוחד, ואנו יודעים שנגד אתלטיקו זה יהיה משחק קשה. כפי שציינתי מדובר במשחק של 50-50, מתחילתו ועד לסיום".
שאלה: כמה זה חשוב עבורך לנצח בגמר הזה?
תשובה: "אנו יודעים כמה זה קשה לעשות הישג בקנה המידה של זכייה באלופות. זה לא מסע קל, אבל אפשר לשים וי על המטרה הראשונה – ההגעה לגמר. המטרה הנוספת היא לעשות הכול כדי לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות".
שאלה: אתלטיקו הראתה שהיא מסוגלת לנצח את הקבוצות הכי חזקות באירופה, כמו באיירן וברצלונה. קבוצות שדוגלות בהחזקת כדור. לריאל יש סגנון מעט שונה. איך אתה צופה שהמשחק יתפתח?
תשובה: "יהיה זה משחק לא קל. אתלטיקו תגיע כדי להגן, כמו תמיד. עם זאת, אי אפשר לומר שהקולצ'ונרוס הם קבוצה שרק עושה הגנה. הם יודעים מה זה לשחק כדורגל ברמה גבוהה. הם יודעים לעשות חיים קשים לכל יריבה. אנו מודעים לכך, לכן אנו מתכוננים וננסה לשחק את המשחק שלנו כדי שלא תהיינה שום חרטות אחר כך".
שאלה: מהן הנקודות החזקות בקבוצה?
תשובה: "הייתי אומר שאנחנו חזקים בקבוצתיות שלנו. זהו הדבר הכי חשוב מבחינתי. ברור שהשחקנים עושים גם פעולות אישיות, אבל החוזקה שלנו באה מהאחדות שלנו. כל אחד מרגיש את החשיבות שלו בעמדה הספציפית שהוא משחק בה. וכולנו מודעים לעובדה שניתן לזכות בגביעים רק בעזרת מאמץ קבוצתי ו"אחד בשביל הקבוצה"".
שאלה: בכל העולם מעריצים אותך על היכולת והקסם שהיו לך כשחקן. מה חשוב יותר עבורך מעמדת המאמן, כדורגל אטרקטיבי או הניצחונות במשחקים?
תשובה: "אני משתדל להשיג את שניהם. המפתח מבחינתנו הוא לשחק חכם. אתה חייב לעשות זאת בכדי לנצח. אנו משתדלים לשלב את שני האלמנטים, ובכל משחק עושים הכי טוב שאפשר. עלינו לעשות הכנה טובה, ויש לנו שבועיים להתמקד ולהתפקס. ברור לנו שכדי להשיג ניצחון, שזו היא מטרת העל של המשחק הזה, עלינו לשחק הכי טוב שיש".
שאלה: חתמת בריאל מדריד בגיל 29 ושיחקת כאן 5 עונות. מה אומר לך המועדון הזה מבחינה אישית?
תשובה: "לשחק עבור ריאל מדריד זה הדבר הכי טוב שקרה לי. חלמתי לשחק עבור המועדון ורציתי זאת; רציתי ללבוש את החולצה הלבנה המפורסמת. החלום הפך למציאות הודות לנשיא שהביא אותי לשחק פה. עכשיו נפל בחלקי המזל הטוב לאמן את המועדון הכי טוב בעולם. אני אדם מאושר".
שאלה: זכית בגביע האלופות עם ריאל מדריד ב-2002. מה הופך את הניצחון הזה לכל כך מתוק וחשוב בעיניך, מעבר לשער המפורסם שלך?
תשובה: "מעל הכל, היה זה דבר חשוב מפני שבזמנו ליגת האלופות הייתה התואר היחיד שלא הנפתי. לזכות בו עם ריאל מדריד היה הדובדבן שבקצפת. היה זה מה שהיה חסר לי, והשלמתי זאת כאן. זה היה רגע פנטסטי. זכיתי בגביע שוב כעוזרו של אנצ'לוטי כשהיה המאמן הראשי יחד עם העוזר הנוסף, פול קלמנט. כעת יש לי אפשרות לקחת חלק בגמר נוסף, הפעם בתפקיד המאמן. אני נוצר כל רגע שהיה לי במועדון הזה ואני אומר לעצמי איזה בר מזל אני שיש לי קריירה נפלאה בריאל מדריד".
שאלה: אנו בטוחים שדיברת על השער שלך בגלאזגו פעמים רבות. מה גרם לך לבעוט את המסירה הלא פשוטה של רוברטו קרלוס מהאוויר בנגיעה אחת?
תשובה: "כן, הוולה הזה מהמסירה של רוברטו קרלוס… אפשר להבקיע שער כזה פעם אחת בכל הקריירה. ניסיתי לבצע את זה בשנית, אבל זה היה פשוט דבר שקרה באותו ערב קסום בגמר ליגת האלופות. זהו דבר שלא ניתן להסביר. אני מאוד שמח על כך שהבקעתי את השער הזה. לא היה לי את התואר של ליגת האלופות, וזכיתי בו בריאל מדריד עם אותו שער מדהים. התברכתי בחיי לחוות את הרגעים הנפלאים שהיו לי עם ריאל מדריד
