חלומות קטנים של העיר הגדולה
חורן סריבקיאן
14 במאי 2016
כדורגל
1 דק׳ קריאה
ראשית הכותרת מרמה מעט, הקבוצה המדוברת אינה נמצאת בדיוק בעיר גדולה אלא בפרברה, אבל אנחנו לא ניכנס לדקויות ונביא לכם את הסיפור סינדרלה של נציגה נוספת של איזור מדריד.
ה"לה ליגה" מתגאה בריאל מדריד, אתלטיקו מדריד, ראיו ואייקאנו ואפילו חטאפה מהפרברים בתור הנציגות של עיר הבירה. ראיו שכרגע מתחת לקו האדום (תארח את לבאנטה שכבר ירדה במחזור הסיום) וחטאפה (אותה כמות נקודות כמו חיחון שמתחת לקו האדום, תתארח אצל בטיס שגמרה את העונה) עוד עשויות לנשור לליגה השנייה ביחד (אחת מהם בטוח תרד) מה שאומר שהעיר מדריד תהיה זקוקה לעוד נציגה כדי לשמור על אותה כמות בעונה הבאה. כאן נכנסת לתמונה הקבוצה הצנועה מהפרבר בוטארקה, לגאנס, שמובילה בגאווה את הליגה השנייה ותפגוש ביום ראשון ב1 בצהריים את חימנאסטיק השלישית. ניצחון על נאסטיק יקנה למוליכה פער של 7 נק' וככל הנראה יבטיח עלייה כשישארו רק 4 מחזורים לסיום. אז למה זה כל כך מפתיע?
אבכן לגאנס היא לא בדיוק מועדון טיפוסי שעושה את הדרך הקבועה בין 2 הליגות הראשונות. אם אכן הקבוצה החביבה הזו תעשה סנסציה ותעלה זה יהיה שווה ערך לאליפות ההיסטורית של לסטר סיטי מתחילת החודש מכיוון שקודם כל, זאת תהיה העלייה הראשונה שלהם לליגה הבכירה ושנית, שנתיים אחרי שעלתה מהליגה השלישית ,עם אצטדיון שמכיל 8 אלף אוהדים בלבד וסגל דליל במיוחד אף אחד לא ציפה מהיכחולים-לבנים לעשות צעד שכזה, בטח שלא כשקבוצות כמו אוסאסונה וסראגוסה נשארות מאחור וקבוצות כמו מאיורקה ואלמריה בכלל נאבקות נגד הירידה.
יריבתה המושבעת של לגאנס היא כמובן חטאפה. קבוצה נוספת מפרברי מדריד, גם היא עם אצטדיון קטן. הדמיון ביניהן יצר את היריבות בה הן ידעו שלקרוא תיגר על בכורת העיר מול ריאל ואתלטיקו (ואפילו ראיו וייקאנו) הוא בגדר פנטזיה. אם חטאפה תרד הדרבי המאוד רועש הזה לא יתקיים בעונה הבאה במסגרת הליגה אבל אם חטאפה כן תשרוד תהיו מוכנים לשתי מפגשים באצטדיונים קטנים מלאים עד אפס מקום שלא ישאירו אף בנאדם לא דבוק למסך הטלוויזיה בניסיון להכריז על עליונות בגזרת הפרברים של עיר הבירה.
המועדון הקטן, שהוקם ב-1928 הגיע רק 60 שנה לאחר מכן לליגה שעדיין מקבלת חשיפה תקשורתית כלשהי בספרד, הליגה השלישית בה רובצות בעיקר קבוצות מילואים של המועדונים הגדולים בספרד. 6 שנים שם הספיקו להם כדי לתקוע יתד בליגה השנייה אבל בעונת 2003-04 הם ירדו שוב וחיכו עוד 10 שנים כדי לשוב. בעונה הקודמת בליגה השנייה לגאנס הפתיעה את כולם כשסיימה במקום העשירי המכובד אבל אף אחד לא חשב עליה כמוליכת הליגה, ערב מחזור מספר 37 (מתוך 42) כשהיא מציגה את ההתקפה הטובה היותר בליגה ואת ההגנה השניה בטיבה (אחרי ז'ירונה). סגל שחקניה מורכב בעיקר משלד מושאלים מאתלטיק בילבאו דווקא (דוגמת החלוץ גיירמו והקשר הנפלא איניגו רואיז דה גייארטה) אבל ללא ספק הכישרון הכי גדול שלה הוא הקשר הברזילאי גבריאל פירס שמושאל מיובנטוס. הוא הגיע רק בחלון ההעברות של החורף אחרי השאלה פחות מוצלחת לליבורנו, תקע יתד בהרכב הקבוצה ומוביל אותה לכיוון עלייה סנסציונית לליגה הראשונה כשהוא משלב כוחות עם הקשר השמאלי הארגנטינאי אלכסנדר שיימנובסקי (כן הוא יהודי) שזאת הקבוצה הראשונה שלו בה הוא זוכה באמת להוביל.
האיכות של המועדון הצנוע מגיעה בזכות העובדה שאף אחד לא מרגיש שהוא מעל המועדון ושכולם משחקים בשביל המטרה המשותפת, כולל המושאלים שיודעים שבעונה הבאה הם לא יהיו חלק מהקבוצה הקטנה הזאת ויחזרו לקבוצות האם הנוצצות שלהם.
בצהרי יום ראשון, כאמור, תהיה ללגאנס הזדמנות להרחיק את עצמה עוד יותר מהמקום השלישי אותו מאיישת יריבתה באותו משחק, נאסטיק, ואם היא תשכיל לקחת את הנקודות שחסרות לה כדי לעלות ליגה, תהיה לנו נציגה צבעונית, מרתקת ורומנטית בליגה הראשונה בעונה הבאה שחקנה לשעבר, סמואל אטו (כן כן אותו חלוץ של ברצלונה, אינטר וצ'לסי הושאל למועדון הצנוע מריאל מדריד בעבר) כבר שלח מסר תמיכה ואמר שיעודד אותם בקרב העלייה. עד כמה אפשר יהיה לשרוד ככה ולא להיטרף על ידי הכרישים הגדולים? הכל עניין של דבקות במטרה-תשאלו את אייבאר שכבר עשתה זאת.
