חצי הגמר השני של עונת הבכורה של מפעל ליגת האומות של אופ"א התקיים הערב (חמישי) והפגיש שתי נבחרות צעירות מאוד שנמצאות בעלייה מטאורית, בטח ביחס למצבן רק לפני שנים ספורות – נבחרות שכעת מחפשות לשים גם חותמת על אותו מסע התחדשות, עם ניצחון כאן ולאחר מכן ניצחון על פורטוגל בגמר ביום ראשון.
הרכבים פותחים:
הולנד: יאספר סילסן; דנזל דמפריז, דיילי בלינד, מתייס דה ליכט, וירג'יל ואן דייק; פרנקי דה יונג, מארטן דה רון, ג'ורג'יניו ויינאלדום; סטיבן ברחווין, ראיין באבל, ממפיס דפאי.
אנגליה: ג'ורדן פיקפורד; קייל ווקר, בן צ'ילוול, ג'ון סטונס, הארי מגווייר; דקלאן רייס, פביאן דלף, רוס בארקלי; ג'יידון סאנצ'ו, ראהים סטרלינג, מרכוס ראשפורד.
הישארו מעודכנים
שתי הנבחרות הראו ניסיונות לייצר כדורגל התקפי, אך הלחץ הגבוה ההולנדי הכריע בפתיחה. בדקה השמינית הלחץ יצר הזדמנות טובה לברחווין, שקיבל מספיק שטח על סף הרחבה כדי לשחרר בעיטה, אך הכדור היה חלש לידיים של פיקפורד.
הלחץ אמנם המשיך להגיע ולשבש את הנעת הכדור האנגלית, אך לעיתים רחוקות מדי זה הפך למהלך משמעותי עבור ההולנדים. דווקא לחץ אינדיבדואלי בצד השני יצר את השער הראשון. דה ליכט איבד ריגץכוז ברחבה שלו, ראשפורד ניצל זאת כדי לחטוף את הכדור ולסחוט פנדל מהבלם הצעיר. חלוץ יונייטד ניגש לבעוט בעצמו, ולא התקשה לתרגם את הפנדל לשער. 1:0 לאנגליה.
הולנד נכנסה למעין הלם ואיבדה מהביטחון שלה, מה שכמעט גרם לספיגה נוספת – ביציאה מהירה קדימה, סאנצ'ו "השחיל" את הכדור בין הרגליים של דה ליכט, שלח את ראשפורד לרחבה אך דמפריז היה שם כדי לעצור אותו הפעם.
אנגליה המשיכה את המומנטום ובדקה ה-41 תרגיל ממצב נייח שיחרר את דלף לבעיטה מחוץ לרחבה, אבל סילסן היה מוכן לכדור שהלך היישר לידיו. בכך הגיע הפסקת המחצית, כשאנגליה מחזיקה חזק ביתרון 1:0.
הארי קיין, שנמנה על משתתפי גמר ליגת האלופות שקיבלנו מנוחה, עלה בהפסקה על חשבון כובש השער האנגלי, מרכוס ראשפורד. אנגליה נשארה מסוכנת כשבדקה ה-53, כדור קרן שלה הורחק והוגבה חזרה לרחבה. סאנצ'ו נשאר חופשי כדי לנגוח מתוך רחבת החמש, אך לאמצע השער ולידיים של סילסן.
כדקה לאחר מכן, ביטחון עצמי אולי מופרז של ווקר הוביל לבעיטה במצב מסוכן של ממפיס דפאי, אבל גם בצד השני האיש בין הקורות היה מוכן.
המשחק נרגע וקצבו האט באופן די משמעותי, כשהאנגלים ירדו לאחור והולנד השתלטה חזרה על המשחק, ובדקה ה-73 גם שברה את השקט, כשדה ליכט הגיע ראשון לכדור קרן לכיוון הקורה הקרובה, ופיצה על הטעות שלו כשנגח אותו לרשת. 1:1.
הולנד ללא ספק קמה לתחייה לאחר השער, ןכמעט כבשה שוב בדקה ה-78. דמפריז מצא את עצמו חופשי בצד ימין של הרחבה, חיפש את המסירה לרוחב שלבסוף הגיעה למחליף ואן דה בייק, אך הוא בעט מעל השער.
האנגלים שוב קראו תיגר על המומנטום ההולנדי בדקה ה-83. צירוף התקפי קר רוח ויפה הסתיים בכדור עומק נהדר של בארקלי ללינגארד, שסיים בקלילות. אבל בדיקת ההילוך החוזר קבעה נבדל קטן של כובש השער, שלבסוף נפסל.
כעבור כדקה ההולנדים כמעט כבשו בעצמם, אבל הבעיטה של ברחווין מתוך הרחבה לא הייתה מדוייקת – ה-VAR בדק אפשרות לנגיעת יד של מגווייר שהפריעה למסלול מסירת הרוחב, אך התברר לבסוף כי הכדור פגע בגבו של בלם לסטר. בכך, נשלח המשחק להארכה.
שש וחצי דקות בתוך ההארכה, אנגליה שוב בעטה לעצמה ברגל. סטונס איפשר לממפיס לחטוף לו בתוך הרחבה ולבעוט מיד לשער, אך פיקפורד הספיק לזנק ולהדוף – קווינסי פרומס הגיע לריבאונד ופיספס אותו בגדול, אבל למזלו הוא פגע בווקר והכדור נכנס. שער עצמי של קייל ווקר, 2:1 להולנד.
אנגליה, כמובן, עבדה קשה כדי ללחוץ חזרה על ההולנדים לכיוון השער שלהם ולהישאר בחיים בטורניר הזה. אך ההולנדים היו יעילים בהגנה ומסוכנים במתפרצות, וכפי שאומרת הקלישאה, השלישי של הולנד נראה קרוב יותר מהשוויון.
בדקה ה-115 הוא גם הגיע. האנגלים המשיכו להתעקש על המסירות מאחור ושוב שילמו על כך, כשבארקלי מסר דווקא לממפיס בתוך הרחבה האנגלית – ממפיס השאיר הפעם לפרומס, שהצליח הפעם לכבוש מול השער הריק. 3:1 להולנד.
שבע דקות לסיום הזמן החוקי, האנגלים נראו כבורחים עם הכרטיס לגמר – אך הרבה כדורים נחטפו ברחבה האנגלית מאז, וקמפיין ליגת האומות הראשון של נבחרת שלושת האריות הסתיים בצורה לא אידיאלית.
