קבוצת האוהדים בית"ר "נורדיה" ירושלים הוקמה לפני כמעט 3 שנים לאחר שחלק מאוהדי בית"ר ירושלים מאסו באלימות והגזענות שהגיעה מכיוון ארגון "לה פמיליה" שקם בקרב אוהדי הקבוצה. השיא מבחינתם היה שריקת הבוז בטקס לזכרו של יצחן רבין ז"ל, בקללות נגד שחקני הקבוצה, בשריפת משרדי המועדון ובהתנכלות הבלתי פוסקת לשני שחקניה הזרים של בית"ר דאז, ג'בראיל קדאייב וזאור סדאייב.
כמו כל קבוצה שמתחילה את דרכה מחדש, בית"ר נורדיה נרשמה לליגה ג', ופתחה את עונת 2014-2015 במחוז מרכז. זו הייתה שנה מאוד חזקה במחוז, וכשיש רק עולה אחת הייתה זו מ.כ. "יניב" חולון שעלתה בסופו של דבר (העונה הם סיימו במקום השלישי בליגה ב' מחוז דרום ב', רק כדי להמחיש עד כמה הם היו חזקים).
השנה נורדיה עשתה מספר חיזוקים, הן בצוות המקצועי והן בגזרת השחקנים. שחקנים מהקבוצות הירושלמיות שבליגה הלאומית, הפועל והפועל קטמון, הגיעו בהשאלה לנורדיה כשגם רן דדיה ויניב בן הרוש מצטרפים בין היתר לשלד הקיים מהעונה הקודמת.
הקבוצה עמה דרסה את ליגה ב' וב20 משחקים שמטה נקודות רק 3 פעמים, הפסד בודד במחזור השני לעירוני גדרה הוליד אחריו רצף של 16 משחקים בהן הקבוצה רק ניצחה וכשסיפור העלייה היה גמור הרשו לעצמם שחקני נורדיה, בהרכבים משניים, לעשות 2 תוצאות תיקו 2:2.
הסגל הנוכחי של הקבוצה הראה עד כמה הוא חזק בליגה ג'. הטריו ההתקפי שכולל את רן דדיה, עוז אריאל ואלעד אברמסון, מגובים באביתר ברוכיאן הראה עד כמה כשרון יש ברגליהם. אברמסון סיים כמלך שערי הליגה עם 31 כיבושים כשסגנו עוז אריאל עם ה-15 שלו מגיע למקום השלישי בליגה (ליאור סוויסה מגדרה שני עם 16) ורן דדיה עם אחד פחות ממש מאחוריהם (בצוותא עם פליקס חלפון מבת-ים). גם מבחינה הגנתית הירושלמים היו דומיננטיים כאשר ספגו רק 19 פעם, רק גדרה השלישית ספגה פחות.
הישארו מעודכנים
במחזור הסיום של העונה במשחק מול הפועל מבשרת ציון, הגיע נציג הליגות הנמוכות בהתאחדות לכדורגל (ושופט העבר), איתן תבריזי, להעניק את צלחת האליפות לבית"ר נורדיה. בצל החגיגות תפסנו חלק משחקני ואוהדי הקבוצה לספר על העונה הקודמת, על החיבור למועדון ועל העתיד.
אבישי סלע, אוהד הקבוצה: "אני אוהד של בית"ר מ-1997. בהתחלה הייתי טרמפיסט. אחד שהלך עם הזרם כי בית"ר היתה הקבוצה הכי טובה בארץ. וככל שהמשכתי נכנסתי עמוק יותר. רגע השבר הוא לא רגע אחד. ספקות וחששות והתכווצויות היו לי כבר מאז הבוז לרבין ב-4.11.07 בקרית אליעזר. כל פעם היו רגעים שבהם האלימות והגועל נפש הרימו ראש, אבל אני מודה שהעדפתי להתעלם ולהמשיך הלאה, להתמקד במה שטוב. קו השבר שלי, של כולנו אני חושב, היה פרשת הצ'צ'נים. היו שלושה רגעים מכוננים – שריפת בית וגן, שבה התחלתי להבין שזה יותר גדול ממה שאני חושב, משחק שהלכתי אליו באותה שנה נגד מכבי חיפה שבו האווירה השלילית והקללות נגד שחקנים שלנו פשוט דיכאו לי את הנשמה והוציאו לי את החשק מללכת לכדורגל אי פעם או מלחזור שוב ל"טדי", והרגע שבו נורדיה נולדה – אימון הבכורה בקיץ 2013, אחרי שקורנפיין וגאידמק הלכו, שבו הרוש ופרננדז הותקפו ע"י האוהדים. ברגע הזה הגב נשבר סופית והבנתי שדי.
חשבתי להפסיק עם זה לגמרי. פשוט לא לאהוד אף קבוצה. להיות מעין "תייר" בכדורגל הישראלי שמסתובב ומחבב קבוצה כזו או אחרת, אבל לא ברמה של אהדה מטורפת כמו שהיתה לי לבית"ר. באותו יום הבנתי שזה לא המקום שלי, וכמה דקות אחרי, כשעוד הייתי בבהלה ובבאסה מכל הדבר, איציק אלפסי פרסם פוסט שקרא להקים מחדש את בית"ר – ונתן לפייסבוק של בית"ר ימק"א ירושלים.
הייתי שם ממש מההתחלה, הייתי הבנאדם הרביעי שקנה מניה (עד היום אני חבר עמותה מס' 4 דבר שאני גאה בו מאוד), חבר עמותה כבר שנתיים. בסוף בית"ר נורדיה זה חבורה של אנשים שאוהבת את הקבוצה שלהם יותר מכל דבר אחר, ומוכנה לתת בשבילה המון. זה היסוד של כל הדבר, זה ה-DNA. והחלום הוא בסוף בית"ר אחרת – נקייה מהגזענות, נקייה מהאלימות, שבה הדבר היחיד שמעניין זה המגרש והקבוצה, וכל היתר זז הצידה. וזה מתבטא גם בזה שהדלת נפתחה לשחקנים ערבים, ובזה שאנחנו מכבדים את העבר במקום בית"ר של ליגת העל שהתרחקה ממנו (טקס במחצית לכל שחקן, לרוב לשחקנים שלא מאוד התפרסמו אבל נתנו למועדון)
הזה המון, ובזה שיש אווירה טובה, אווירה חיובית, מה שאני לא זוכר אף פעם – גם לא באליפויות ובגביעים שחוויתי – בטדי. וזו הבשורה של בית"ר נורדיה בעיניי. זה החלום שהיה לי כל השנים על בית"ר, והוא מתגשם יום יום.
מתי נעלה? ייקח לנו זמן. את ליגה ב' אני מאמין שנצליח לעבור, ליגה א' תהיה משמעותית יותר קשה. אני מאמין שנגיע ללאומית תוך שלוש-ארבע שנים. לליגת העל זה יהיה יותר קשה – אני אישית מקווה, וזה הוויז'ן שלי (לא מייצג אף אחד בהנהלה או משהו), שבסופו של תהליך בליגת העל תהיה בית"ר ירושלים אחת, שהעקרונות שלנו – נגד גזענות, נגד אלימות ואהבה טהורה של הקבוצה – יהיו בבסיס שלה".
אחד מכוכבי הקבוצה, הקשר עוז אריאל: "העונה הנוכחית הייתה יותר רצינית מבחינה מקצועית, יותר אימונים סדירים, ועם מאמן כושר. זה מה שעזר לנו להיות רמה אחת מעל שאר הליגה. מבחינה אישית ,אמנם כן הייתי בסגל של קבוצות ליגת העל והלאומית אבל לא חוויתי הרבה דקות משחק וכאן אני מרגיש שקיבלתי את ה"תכלס", להיות שם על הדשא. בכל מקום ובכל זמן אפשר להשתפר, ופה קיבלתי המון במה ואני שמח.
המטרה בעונה הבאה תהיה עלייה נוספת ואני בטוח שהמועדון יעשה את הכל כדי שנצליח במשימה ואני רוצה להישאר פה ולעשות את זה ומקווה שזה יקרה כי טוב לי כאן. כמובן שחיזוקים במספר עמדות הכרחיים אבל לדעתי עם החיזוקים האלה יחד עם השלד הקיים אפשר יהיה לעלות לליגה א' בעונה הבאה".
כשעוז נשאל מה יקרה אם במצב היפותטי נורדיה מגיעה לשלב גבוה בגביע המדינה ופוגשת את בית"ר ירושלים הוא עונה תוך כדי חיוך: "מה קורה"? "יהיה כיף"!
קשר הקבוצה, אביתר ברוכיאן: "עונה ארוכה עברה ואנחנו עמדנו במשימה. אנחנו מאושרים כי באמת השנה היינו חייבים לעשות את זה ואם לא היינו מצליחים זאת הייתה פאשלה שלנו. אנחנו לא יכולים יותר מדי לחגוג כי צריך להתכונן כבר לשנה הבאה, בליגה יותר קשה והמטרה היא לעלות עוד שלב ועוד שלב כמה שיותר למעלה. אנחנו בשנה הבאה רוצים לעלות שוב ולא סתם לתקוע יתד בליגה ב' או "רק" להיות בצמרת".
אוהד הקבוצה, ת'אאר זארו: הייתי אוהד של בית"ר ירושלים, לא אשקר, אבל קרו כמה דברים שנאלצתי לעזוב את אהדתי לקבוצה של טביב וכשנורדיה הוקמה, הפכתי לאוהד הקבוצה כשגם יצא לי לשחק קצת. אני ממליץ לכל אוהד כדורגל לבוא פעם אחת לראות מה זה הקהל שלנו, אין פה קללות, אלימות וגזענות רק אהבה לכדורגל. (את ת'אאר עצמו שלפתי מהיציע בזמן שהוא היה עסוק לקפץ מחובק עם אוהד דתי מאחד היישובים שבגוש עציון). זאת קבוצה מרגשת ואני אמשיך לאהוד אותה עד המוות!
חלוץ הקבוצה ומלך שערי הליגה, אלעד אברמסון: אני שמח מאוד שהצלחתי לתרום וזה תענוג גדול לסיים כמלך שערים. אחרי ששנה שעברה זה היה כמעט אני שמח שהשנה הצלחנו לעלות. אני יודע שאנחנו נגיע לליגה ב' במטרה לעלות האלה לליגה א' ואני מקווה שרוב הסגל יישאר ועם החיזוק הנכון נעמיד קבוצה שתצליח גם במטרה הזו".
יו"ר המועדון ד"ר איציק אלפסי: "השנה הראשונה הייתה שנת פיילוט, שנת לימוד והשנה גם עברנו תהליך התבגרות והקבוצה נראתה יותר מקצוענית והיה לנו סגל יותר בכיר. ברור שהמטרה היא לרוץ קדימה גם בשנה הבאה והשאיפה היא כמובן לעלות לליגה א' ולתווך הקצת יותר ארוך, אני מקווה שתוך 3-4 שנים נגיע כבר לליגה הלאומית לשם אנחנו מכוונים.
