הבוגד האולטימטיבי – סיפורו של לואיס פיגו
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
היו בעבר שחקנים שעברו מבארסה לריאל או להיפך. אפילו לא מעט כאלה. לאורך ההיסטוריה, 17 שחקנים עשו את המעבר הישיר מקטאלוניה לבירת ספרד, עוד ארבעה עצרו בקבוצה או קבוצות אחרות בדרך. ממדריד לבארסה הגיעו שלושה בלבד באופן ישיר (כולל לואיס אנריקה) ועוד תשעה שעשו עצירות ביניים. לרשימה של אלה שעברו מברצלונה לריאל מדריד ישירות אפשר להכניס כמה שמות גדולים כמו ברנד שוסטר ומיכאל לאודרופ ועדיין, ההעברה של פיגו נמצאת גבוה בראש הרשימה, הרבה מעל כל האחרות.
ב-24 ביולי 2000, עולם הכדורגל כמו שהכרנו אותו לאורך כל כך הרבה שנים השתנה לעד. באותו יום, ספרד והעולם כולו היו עדים להשלמתו של המעבר שהוכתר על ידי רבים מאז כמעבר הכי קונטרוברסלי של שחקן כדורגל אי פעם: לואיס פיגו נחת בריאל מדריד, 60.1 מיליון דולר נחתו בחשבון הבנק של ברצלונה בתמורה לכוכב הפורטוגלי. "עידן הגלאקטיקוס" הומצא באותו רגע.
אותו לואיס פיגו נולד ממש השבוע, אי שם בשנת 1972. סיפורו היה כמו של כל כוכב עולה אחר – אחרי פתיחת קריירה נהדרת בספורטינג ליסבון, שכללה זכייה באליפות פורטוגל, במונדיאל עד גיל 20 עם הנבחרת וגם ביורו עד גיל 17, הצליחה ברצלונה לשים את ידה על פיגו ורכשה את הקשר המרגש תמורת סכום צנוע של 2.25 מיליון ליש"ט.
מהר מאוד, פיגו הפך לכוכב וסמל בברצלונה, שנזקקה לכמה שנים על מנת לחזור לעצמה לאחר ימי הזהב של יוהאן קרויף על הקווים וה"דרים טים". בסופו של דבר, ב-1998 וב-1999 בארסה ופיגו גרפו שתי אליפויות נהדרות ומעבר לכך, הפורטוגלי עזר לקבוצה להשיג שני גביעים ואת גביע המחזיקות. אבל הוא רצה יותר, וריאל, שהייתה בעלייה אדירה באותן שנים (זכתה ב-1998 בגביע אירופה אחרי 32 שנות בצורת וזכתה שוב כעבור שנתיים, רגע לפני רכישת פיגו), רצתה אותו, ושברה את השוק לשם כך.
איש לא האמין שהיא תעשה זאת (כולל הנשיא הקודם, לורנסו סאנס, שאמר: "פרס יצליח להחתים את קלאודיה שיפר לפני שיחתים את פיגו"), אבל ריאל, עם פלורנטינו פרס כנשיא צעיר ומבטיח, שזה עתה נבחר ועמד בהבטחת מצע הבחירות שלו, ניצלה את סעיף היציאה בחוזה של פיגו ועמדה בו. היא שילמה כאמור 60.1 מיליון דולר וניפצה את שיא ההעברות בכל הזמנים, בפעם הראשונה מתוך שלל פעמים שעשתה זאת בעשור וחצי מאז.
השמועות לפיהן פיגו חתם כמה שבועות קודם לכן על חוזה מוקדם מול פרס, חוזה שאמור היה להתממש במידה שפרס יזכה בבחירות לנשיאות המועדון, התאמתו. פרס, שהלך ושאל את בכירי המועדון איזה שחקן הם הכי רוצים לראות ומי האיש שיביא לו את הניצחון בבחירות, עמד בהבטחות שלו בצורה מדהימה. זמן קצר לפני הזכייה ההיא, ב-21 באוקטובר 2000, פיגו חזר לקאמפ נואו לביקור ראשון במדי ריאל מדריד.
את מה שקרה באותו אצטדיון ביום ההוא, איש לא ישכח לעולם. שלטים כנגד פיגו הונפו בכל פינה על ידי 98 אלף הצופים, ששרקו בוז מחריש אוזניים עם כל נגיעה שלו בכדור. בשלב מסוים, בתמונה שהפכה למפורסמת, פיגו אפילו שם את הידיים על האוזניים כי הרעש היה כל כך חזק. מרגע שהתחיל המשחק, הניצרה ביציעים השתחררה והקהל השליך על פיגו דברים מכל הבא ליד, כולל פירות, בקבוקים ואפילו טלפון סלולארי.
פיגו נשאר בריאל מדריד חמש שנים ורשם 57 שערים ב-239 הופעות. הוא לקח עם הקבוצה את הצ'מפיונס ב-2002 ועוד שתי אליפויות ואת הגביע הביניבשתי, לפני שעבר לסיים את הקריירה באינטר האיטלקית. בברצלונה, כמובן, לא שכחו לפיגו את הבגידה ההיא. ביוני השנה, כאשר בארסה ויובנטוס נפגשו בגמר ליגת האלופות, אופ"א ארגנה מפגש מוקדם עם אגדות העבר של שני המועדונים. פיגו אמור היה להשתתף, אבל ברצלונה סירבה בכל תוקף לאפשר לו ללבוש את החולצה שלה. האם היא אי פעם תסלח? כנראה שלא.
