דקות ספורות לאחר שהסתיים השני לאוקטובר בשעון שיקאגו, החבטה של אלברט אלמורה באוויר הלילי הקר של עיר הרוחות סיימה עוד ערב מיתולוגי בריגלי פילד, הבית של המיתולוגיה. לפחות באזור הזמן הזה.
זה היה אזור הזמן השלישי בשלושה לילות בו ביקרו הקולורדו רוקיז. יומיים קודם לכן, אנשי ההרים הביסו את וושינגטון בתוצאה 12:0 כדי להבטיח שובר שיוויון על אליפות הבית המערבי, בלוס אנג'לס אצל הדודג'רס. תצוגה התקפית מאכזבת במיוחד הסתיימה בהפסד 5:2 ושלחה את קולורדו לריגלי פילד, למשחק הכל או כלום, מול קבוצה נוספת שהפסידה שובר שיוויון ביום האתמול.
כנראה שזה בדיאנאיי. הקאבס, למרות ששברו את הקללה בת מאה השנים, נשארו הקאבס. שלושה שבועות לסיום העונה, הם הובילו בבטחה את הבית. לא רק שהם איפשרו למילווקי לחזור לשובר שיוויון, הם גם הפסידו אותו, בבית, בתצוגת היחנקות מרשימה של אחת ההתקפות המרשימות בליגה.
הפיצ'ינג ובמיוחד הבולפן, שהיה הדאגה העיקרית לקראת הפלייאוף, עשה את עבודתו נאמנה, והשאיר התקפה מרשימה אחרת עם ריצה אחת על הלוח. אך גם הפעם, ההתקפה של הגורים לא תפקדה, ובהינתן כמה הזדמנויות פז להפוך את הקערה, הפילו ושברו אותה. חאבייר באעז, שלפני שנתיים היה שחקן הגנה מלהיב עם פוטנציאל בעננים, הפך השנה למועמד MVP רציני והשווה את המשחק לקאבס באינינג השמיני, למרות שלא הופיע לשני המשחקים האחרונים.
באינינג ה-13, הקאבס נאלצו להעלות את האיש שהיה אמור להגיש תוך יומיים. עם שני פסולים, קייל הנדריקס איפשר שלוש חבטות רצופות, ואת הריצה המנצחת של קולורדו – שהגיעה מהמחבט של טוני וולטרס, עוד גיבור רגעי ונצחי בו זמנית שרק בייסבול באוקטובר יודע לייצר.
הישארו מעודכנים
המסע המייגע לא נגמר עבור הרוקיז. בלילה בין חמישי לשישי בשעון ישראל, קולורדו תשחק בעיר רביעית בחמישה ימים, ותפתח במילווקי סדרת פלייאוף ראשונה שלה מזה תשע שנים. עם חיל פיצ'רים חסר, שחוק וסחוט מהמשחק הארוך בריגלי (שני הפותחים הטובים ביותר שלה הגישו), קשה לדמיין את קולורדו מגרדת ניצחון משני המשחקים אצל הברוארס הנפלאים, אותם מוביל מועמד MVP אחר, כריסטיאן ייליץ'.
אך זהו בייסבול באוקטובר. כאן, יש הכי הרבה מקום לדמיון.
מצד אחד, הניו יורק יאנקיז הגדולים. עם סך משכורות של כ-160 מיליון דולר בתחילת העונה הנוכחית, עם כוכבים נוצצים בכל פינה וצעירים מבטיחים בין הפינות, עם מסורת והיסטוריה שהתחילה בערך היכן שהבייסבול התחיל. עם 100 ניצחונות, עם שתי קבוצות בלבד בליגה שניצחו יותר משחקים ממנה העונה.
מהצד השני, האוקלנד אתלטיקס, הקסם של בילי בין, שמכה שנית. עם סך המשכורות הנמוך ביותר בליגה (60 מיליון דולר בתחילת העונה), עם מסורת והיסטוריה של עוני, חרפה והרכבים מלאים בשחקנים שחולצו ממתחת לגשר הזהב, עם קוסם אחד שבכל זאת מצליח לעשות ניסים ולהעמיד קבוצה תחרותית ואף יותר מכך. עם שחקן אחד בלבד שמקבל משכורת של מעל עשרה מיליון (קריס דייוויס, שהוביל את המייג'ורס עם 48 הום ראנס), עם 97 ניצחונות, עם שלוש קבוצות בלבד שניצחו יותר משחקים ממנה העונה.
כל זה מתנקז למשחק אחד. משחק אחד, שכמו לא מעט סוגיות בבייסבול, שנוי במחלוקת רבה. בצד אחד, אוהבי הדרמה – כי קשה שלא לאהוב משחק אחד על הזכות להמשיך לשחק בייסבול גם בסתיו. ובצד השני, אלה שסבורים שיש אבסורד גדול בלשחק 162 משחקים, לנצח כמות נכבדת מהם, רק כדי שהכל יתנקז למשחק אחד, בו הכל יכול לקרות.
"השיט שלי לא עובד בפלייאוף", כך אמר הקוסם הגדול מלפני שתי פסקאות. "העבודה שלי היא להביא את הקבוצה לפלייאוף. משם, זה הכל פאקינג מזל". התוספת של משחק הוויילדקארד ב-2012 רק חיזקה את אותה אמירה.
אך היא קיבלה היבט חדש בלילה בין רביעי לחמישי.
היאנקיז, מצידם, המשיכו לחיות בצילם של הרד סוקס הנהדרים, שניצחו העונה 108 משחקים. גם בעונה שעברה הם נאלצו לארח את משחק הוויילד קארד. אז זה היה הכוכב העולה, לואיס סברינו, שהצליח לפסול רק חובט אחד לפני שהכניס את קבוצתו לבור של שלוש ריצות ועוד שני רצים בסקורינג פוזישן, ונזרק מהמשחק בבושת פנים – ככה זה במשחק הויילד קארד. אין סבלנות.
כבר אחרי חמש הגשות מול אוקלנד, התקפה טובה יותר משמעותית מזו של מינסוטה בעונה שעברה, סברינו פסל יותר חובטים מאשר באותה הסיטואציה בעונה שעברה. היום, הוא כבר בן 24 – עדיין צעיר לכל הדעות, אך בוגר יותר ומנוסה יותר. הוא היה חם וחד לאורך כל פתיחת המשחק ואיפשר אפס חבטות ואפס ריצות בארבעה אינינגים. למרות שהוליך ארבעה חובטים, ומילא את הבסיסים עם שגיאה ושתי הולכות באינינג הרביעי, הוא התעשת והניח פאסטבול של 100 מייל לשעה בדיוק בפינה העליונה, עבור הסטרייקאאוט השביעי שלו במשחק, ושיחרר את כל הלחץ שנראה כחוזר אליו אחרי מינסוטה.
הפותח של אוקלנד, לעומתו, היה ליאם הנדריקס, הרליבר המצויין. רגע, רליבר?
ובכן, למי שפחות מעודכן, קבוצות ספורות בליגה ניסו השנה רעיון חדש: אופנר, על משקל קלוזר. הרעיון הוא לקחת את אחד המחליפים הטובים ביותר שלך ולפתוח איתו את המשחק, כדי להקל על הפותח – לאפשר לו להתחיל מול החובטים החלשים יותר, או למנוע מהחובטים להתרגל לפיצ'ר מסויים. בבסיסו, זהו רעיון לא רע. אך בדיעבד, ביאנקי סטאדיום רועש וגועש, ההחלטה התבררה ככזאת שלא עובדת בפלייאוף.
הנדריקס אמנם שרד את האינינג הראשון בלי אסון גדול מדי, אך שני החובטים הראשונים שהוא פגש הגיעו הביתה – מקאצ'ן השיג חבטה, ואהרון ג'אדג' העלה את היאנקיז ליתרון 2:0 מהיר. לא לקח הרבה זמן לצוות של אוקלנד להבין שהפעם, התוכנית נכשלה. אך האתלטיקס, כמו קריס דייוויס, הובילו את המייג'ורס העונה בהום ראנס. זו לא קבוצה שקל לברוח לה.
בעזרת עבודה יעילה וטובה של סברינו ולאחר מכן דלין בטאנסס, היאנקיז הצליחו לברוח בסופו של דבר. האייז נשארו על האפס עד שקריס דיוויוס צימק ל-6:2 עם הום ראן באינינג השמיני, אך זה היה מעט מדי, ומאוחר מדי. גם בילי בין לא ימנע מאיתנו סדרת פלייאוף בין היאנקיז לרד סוקס. הסדרה היחידה שהופכת לקלאסיקה לפני שהיא בכלל משוחקת.
שיגעון הוויילד קארד, עם כל הדרמה שבו, הוא רק ההתחלה. אם נחפור מספיק עמוק בתוך המשחק האיטי וחסר האקשן התמידי שנקרא בייסבול, נמצא דרמה וטירוף שרק בייסבול יודע לייצר. בייסבול באוקטובר יכול להשאיר אותך בשיא המתח למשך שעות. בייסבול באוקטובר מספר סיפורים מיתולוגיים וכותב מחדש את ההיסטוריה בכל שנה מחדש. בייסבול באוקטובר מכתיר מלכים ומייצר גיבורים מהמקומות והסיטואציות הכי בלתי אפשריות שאפשר לדמיין.
זה יכול לקרות בכל שלב במהלך החודש. כל משחק הוא גדול מהחיים. כל משחק יכול להפוך בין רגע לקלאסיקה, לסיפור לנכדים.
מאחורי כל סדרה ישנו סיפור מעניין. מה בנוגע לאטלנטה ברייבס, שהיו שק החבטות של המייג'ורס למשך שנים עד שהצליחו לפתח קבוצת פלייאוף לגיטימית ומסוכנת? האם הם יצליחו להפתיע את המפלצת הנצחית של ה-NL, הלוס אנג'לס דודג'רס, שמחזיקים באחד הסגלים היותר חזקים בליגה וזכו בדיוויז'ן שלהם כבר פעם שישית ברציפות?
האם קליבלנד תצליח להוריד את הכתר מיוסטון, אלופת העונה שעברה, שאמנם כבר לא כוח עולה חדש אבל עדין מועמדת ללכת עד הסוף שוב?
האם אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של המילווקי ברוארס תצליח לנצל את המעמד, ולהתחיל עם ניצחון על קולורדו העיקשת?
ומה מבשלות לנו בוסטון וניו יורק, היריבות המושבעות והנצחיות, שלא נפגשו בפלייאוף מאז אותה סדרה אגדית בשנת 2004?
נכון לפרסום שורות אלה, משחק 1 בין מילווקי לקולורדו ובין לוס אנג'לס לאטלנטה כבר התקיים והסתיים. אך התשובות לכל השאלות האלה עדיין רחוקות מלהגיע. אם אתם מעוניינים להיכנס ליופי הזה שנקרא בייסבול, חודש אוקטובר הוא הזמן. אולי אפילו לא תרצו שהוא יסתיים.
