אויב המדינה
חורן סריבקיאן
10 בנובמבר 2016
כללי
1 דק׳ קריאה
אמריקה התעוררה לבוקר חדש בשבילה עם היבחרותו של דונאלד ג'יי טראמפ כנשיאה ה-45. זכייתו של איש העסקים המבוגר בבחירות אמנם זכתה לתגובות חצויות בכלל אוכלוסיית המדינה החזקה ביותר בעולם אבל את עולם הספורט המציאות החדשה הלמה קלות, שכן רוב ספורטאי המדינה לא ממש בעד האיש הפה הגדול.
"איך"!!! הדהד הציוץ של ג'ואקים נואה על הבוקר עם הכרזת התוצאות הסופיות. דויין וייד הצטרף אליו עם תמונה של כלב מנענע בראשו עם הכיתוב "לא רוצה", כאשר אנאס קאנטר צייץ אף הוא "מצב רוח חרא". שחקנה של סקרמנטו קינגס, דמארקוס קאזינס, הסתפק בסמיילי עצוב עם ההאשטאג "elections2016". אפילו ספורטאי העולם הצטרפו לתהייה של איך בדיוק האיש נבחר כאשר ריקי רוביו (שמתגורר כמובן במדינה) צייץ: "באמת אמריקה"?? אליו הצטרף הילד הרע של הכדורגל האנגלי, ג'ואי בארטון עם: "הנשיא טראמפ, וואו רק בארצות הברית….". מי שהיה פחות דיסקרטי בתגובה הוא קפטן מנצ'סטר סיטי וינסנט קומפאני עם: "בואו נשים את כל האידיוטים בראש המדינות שלנו ונראה מה יקרה".
מנגד היו גם אלו שצידדו את בחירתו אבל לפי מקבץ האנשים ניתן לראות אילו טיפוסים בדיוק תומכים בנשיא החדש.
הראשון שצייץ בעדו מעולם הספורט דווקא אינו דמות מעורר מחלוקת. זהו בעלי הניו אנגלנד פטריוטס והאיש שבזכותו קיימת ליגת פוטבול בארץ, איש העסקים היהודי רוברט קראפט. "אני תומך בו ב100%", אמר האיש. השני שהצטרף אליו כבר דמות הרבה יותר צבעונית, תרתי משמע, "הוא חבר טוב שלי, האיש הנכון להנהיג את המדינה, אנחנו לא צריכים עוד פוליטיקאי, צריך פה איש עסקים" כך אמר דניס רודמן. גם מייק טייסון, אותו טראמפ שיחרר בערבות במשפט האונס המפורסם שלו, אמר "הוא האיש הנכון, לא הבינו אותו נכון, הוא לא התכוון לדברים הרעים שמנסים להדביק לו שכביכול אמר". טרל אוונס, עוד דמות שלא בדיוק ילד טוב ארה"ב, כתב בקצרה "מצביע לטראמפ" בטוויטר שלו רגע לפני פתיחת הקלפיות. גם דאנה וייט, בעלי ה-UFC עמד לצידו של הנשיא החדש, "טראמפ עזר לענף שלנו להתפתח כשהוא עוד היה מחוץ לחוק במדינות רבות בארה"ב. אני חייב לו המון". איש אחד מעולם הספורט לקח את זה אפילו רחוק יותר, "טראמפ ייבחר ואני רוצה להיות הסגן שלו", כך טען המתאבק האגדי האלק הוגן עוד לפני כמה חודשים.
(AP Photo/Richard Drew)
אז התמיכה מכיוון ההיאבקות אולי מובנת. ענף ה-WWE לא זר לנשיאה החדש של אמריקה. בעלי האירגון, וינס מק'מאן הוא חברו האישי ואף אירח אותו בתוכנית הWrestlemania 23 שם טראמפ נאבק במסגרת הסטוריליין מול וינס ב"קרב הביליונרים" כאשר שני אנשי העסקים הציבו מתאבק שינצח עבורם את הקרב. בובי לאשלי (של טראמפ) ניצח אז את אומאגה המנוח וגרם לכך שוינס יקבל "תסרוקת חדשה". אבל לא רק בזה מסתכמת מעורבותו של טראמפ בספורט האמריקני.
כבר בשנת 1983 הוא קנה את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נראלס והיה הבעלים שלה מספר שנים. הג'נראלז מעולם לא היו רשומים בNFL אלא בליגות איזוריות נמוכות אך טראמפ ניסה לקשור את עצמו בכל הכוח לליגה הבכירה בענף. לפני כשנתיים הוא הכריז על רצונו לרכוש את הבאפלו בילס, מהלך שלצערו ולשמחת (?) אוהדי הבילס לא ממש צלח. טראמפ כאמור הינו אוהד הדוק של פוטבול אבל יצא לו כבר להכריז לא פעם ולא פעמיים על כך שהענף תחת קריסה ושהוא הפך לרך יותר. בין היתר גינה הנשיא החדש את "חוק זעזועי המוח" החדש שיצא והכריז כי מפסיק לצפות בענף בגלל שזה רכרוכי מדי עבורו מה שעורר גל של תגובות נזעמות שלא אכפת לו מהבריאות של הספורטאים. בין הקבוצות האוהדות של "הדונאלד" אפשר למצוא את הניו יורק יאנקיז, פרנצ'ייז הבייסבול המוצלח אך בעברו הוא ניסה לתמוך כלכלית ביריבתם העירונית המושבעת ה"מטס" כדי שהמועדון לא יימחק מההיסטוריה בגלל חובות כבדים.
אך זהו אינו החשש העיקרי של האמריקאים בכלל והספורטאים בפרט של היבחרותו של טראמפ לנשיא. במוקד העניינים עומדות שתי תוכניות ארוכות תווך שעתידן עשוי להיפגע כעת אחרי שהאיש החזק במדינה הוא "הדונאלד".
הראשונה היא מועמדתה של לוס אנג'לס לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2024. ראש העיר של אל. איי. אריק גארסטי הוא תומך אדוק של הילארי קלינטון ואנטי-טראמפ ברמ"ח איבריו. יחד עם הקהילה הלטינית הגדולה שיש בעיר, עשוי כעת הנשיא החדש "לעשות דווקא" לראש העיר שיצא נגדו ולבטל את מועמדות העיר תחת טענה של "הוצאה כלכלית לא משתלמת מקופת המדינה" שכן לא כל ההוצאות חלות על עיריית לוס אנג'לס. קביעה שכזו תיתן מכה אנושה לעיר שכבר החלה בקמפיין אגרסיבי לבחירתה שכולל שיפוץ ובנייה של מתקנים אולימפיים עוד בטרם הוכרזה למנצחת. מי שאגב תזכה מהסיטואציה היא יריבתה העיקרית על האירוח, פאריז.
השניה הרבה יותר מורכבת וגם עשויה לפתוח סערה פוליטית-מדינית וספורטיבית בו זמנית ואף אולי לגרום להשעייתה של ארה"ב מהאירגון שעומד בראש הענף. כידוע, מונדיאל 2026 צפוי להתקיים בצפון ומרכז אמריקה וברור שארה"ב תהיה הפייבוריטית לאירוח. אבל כאשר במצב הקיים ניתן יהיה לארח 32 נבחרות תחת גבולות ארה,ב כמובן מגיעות הספקולציות האם המונדיאל יורחב ל40 או אולי אפילו 48 נבחרות משתתפות. מכאן מתחילה הבעיה העיקרית שכן סדר גודל כזה של אירוח עשוי שלא להספיק לגבולות האיסט והווסט קוסט של המעצמה העולמית ואפשרויות אירוח משותף עם קנדה ומקסיקו בהחלט יהיו שיקול. עם הקנדים, שגם בלשון המעטה אינם אוהדי טראמפ, עוד לא אמורה להיווצר שום בעיה פוליטית שכן שם יידעו להפריד בין הדברים אבל עם המקסיקנים זהו סיפור אחר לגמרי.
טראמפ הכריז לא מזמן שיש לשלוח את כל ה"אורחים הלא רצויים מהדרום" חזרה לנקודת המוצא וכי הוא מתכנן לבנות גדר-גבול ענקית בין המדינות. מהלך זה כמובן יעליב את הלאטינוס חמי-המזג מהדרום ויגרום ליחסים עכורים בין השכנות (המבחן הגדול הראשון לבחירתו של טראמפ כבר מגיע בלילה שבין שישי לשבת הקרובים כשהנבחרות המדוברות ייפגשו במסגרת מוקדמות המונדיאל) ויכול בהחלט להיות שלא תהיה שום הסכמה לאירוח כזה או אחר. האפשרויות שיעמדו לצד פיפ"א (במידה והם לא ירחיקו את נבחרת ארה"ב מכלל מפעליהם בגלל התערבותו של טראמפ במתרחש, כי הרי אסור התערבות פוליטית בכדורגל) יהיו או להעניק את האירוח לארה"ב וקנדה בלבד או לקוות שארה,ב לבדה תצליח לארח כמות כזו של מדינות. כמובן כל זה רלוונטי אם אכן פיפ"א תגדיל את מספר המשתתפות אבל עוד לפני כן עשויה להיווצר בעיה אם טראמפ אכן יכריז על סגירת גבולות שכן קבוצות הMLS יתקשו לשחק מול קבוצות מהליגה המקסיקנית במסגרת ליגת האלופות של צפון ומרכז אמריקה.
כך או כך, אם לזלוג לרגע מענף הספורט לפוליטיקה, בחירתו של טראמפ תוכיח את עצמה רק בעוד פרק זמן ארוך יחסית שכן לא ניתן לקבוע האם זה טוב או רע לאמריקה אבל כבר עכשיו מושמעות קולות מצד שחקני NBA כאלה ואחרים על האפשרות שיעזבו את הנישה הטובה ביותר בעולם ויעברו לאירופה, כן, רק כדי לא להיות תחת פיקוחו של "הדונאלד".
