POINT ME
תהל עמר 7 בנובמבר 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
יש פעמים שניתן לסכם לפני שריקת הסיום ובמקרה של איגוד הג'ודו הישראלי כבר אחרי המשחקים האולימפיים בריו ניתן היה לחתום עוד שנה כהצלחה ואולי הצלחה מסחררת זו ההגדרה המדויקת. משה פונטי יו"ר איגוד הג'ודו היוצא שהצהיר בתחילת הקדנציה שלו כי "הצלחה מבחינתי היא מדליה אולימפית" יצטרך להגדיר מחדש את המושג כי אם מדלייה אחת היא הצלחה אז שתיים זו הצלחה מטורפת?
פונטי, ספורטאי אולימפי שהתחרה בלוס אנג'לס 1984 (בענף הג'ודו) היה למאמן הראשון שמוביל ג'ודוקא (זכר) אל הפודיום כשהוא נותן ליעל ארד רק 24 שעות ליהנות עצם היותה המדליסטית האולימפית היחידה של מדינת ישראל. המאמן פונטי לא שבע ממדליה אולימפית ושנה לאחר מכן חניך אחר – אריק זאבי, זכה בתחרות אליפות אירופה הראשונה שלו ושר את ההמנון הלאומי עם מדליית זהב ביד. בשנתו האחרונה היה קרוב צעד אחד מלכתוב מחדש את ההיסטוריה של הג'ודו הישראלי כשאורן סמדג'ה זכה במדליית כסף באליפות העולם כשרק 13 שנה לאחר מכן הענף סימן לעצמו ווי על התואר אלוף עולם. לאחר סיום תפקידו כמאמן נבחרת הג'ודו הלאומית פתח פונטי יחד עם הרשקו (שני, מאמן נבחרת הנשים הספיק להתאמן תחת היו"ר ולספוג ממנו כמה איפונים לפני שהאחרון יספוג את חיצי התקשורת למען מאמנו) את עמותת "מיטב" שמטרתה קידום ענף הג'ודו בארץ ולו היה יודע כבר אז שהוא מניח את אבני היסוד לקראת טעות של ילדה בת 6 שבמקום לעלות לחוג בלט נכנסה לבדוק מה זה ג'ודו ולימים תגמול לו על כך באליפות עולם, מדלייה אולימפית ואין ספור רגעי אושר והישגים.
"אם תהיה מדליה בעוד ארבע שנים, זו הצלחה מבחינתי" – אחרי הכישלון בלונדון
כשנכנס לתפקידו בשנת 2012 החליט לצפות במערכת, ללמוד אותה, להעריך אותה מרחוק ורק אז לשנות. לאחר האולימפיאדה בלונדון כשהוא כבר 6 חודשים בתפקיד הצהיר על שינוי המערכת – במסגרת הנבחרת מאמני הספורטאים יהיו אורן סמדג'ה – לגברים ושני הרשקו – לנשים. שני המאמנים שנבחרו להנהיג את הג'ודוקא הישראלים במדי הנבחרת זכו וזוכים לגיבוי מלא וכל טענה שמושמעת נגדם גוררת תגובה מצד היו"ר: "טענות אליי". השקט המקצועי, הצוות שהתגבש לו והג'ודוקא שעלו על המזרן נכנסו לתוך 4 שנים בהן בחנו אותם בזכוכית מגדלת והעבירו עליהם ביקורת על כל פרט הכי קטן שלא היה 100% כשר למהדרין (הופעה ללא דגל ישראל ועוד) היום – לאחר 4 שנים בהן הנחיל יו"ר איגוד הג'ודו מר משה פונטי את דרכו ניצב ענף הג'ודו הישראלי בפני בחירות ונראה כי כמו הבחירות הכלליות גם בג'ודו ענף ספורט שאמור להיות נקי מפוליטיקה יש פוליטיקה – במשקל כבד. משה פונטי היו"ר היוצא הוא אדם ישיר, לא יודע העמדת פנים מהי, מדבריו עולה משמעות אחת והיא חדה וברורה, הוא המגן, השריון של הולכי דרכו, הוא יודע מה צריך לקרות גם במקרים שמעמידים אותו במצבים לא נעימים, הוא נאמן לדרכו, החיסרון הכי גדול שלו שהוא אנושי ולכן אינו יכול לספק את כולם.
במהלך הקדנציה כיו"ר איגוד הג'ודו הוא פעל ללא הרף: איים על אי השתתפות באליפויות, השיג כספים, דאג לצוות מקצועי – פיזיותרפיסט, תזונאי וכל שאר בעלי התפקידים הנחוצים. נבחרת הג'ודו בעידן פונטי היא ממלכה – אימפריה ביחס למצב הספורט בארץ, נבחרת שנכללת בין הנבחרות האיכותיות בעולם מרמת הניהול על לאחרון אנשי הסגל כשבימים אילו שוהה בארץ גיבורת הג'ודו מקוסובו – מאילינדה קלמנדי לקבלת טיפול אצל פיזיותרפיסט הנבחרת נמרוד משה. הנבחרת מוזמנת למחנות אימונים ונערך סקאוט על כל אחד מספורטאים שלנו לפני העלייה למזרן. השדרוג שעברה הנבחרת והענף כולו הודות לפונטי הציב אותה באחת מנקודות השיא שלה ולא תהיה זו הגזמה להגיד על פונטי שהוא ה"משה רבינו" של הג'ודו שזה גאל אותנו מין המצרים וזה הוביל אותנו ממגמת ירידה לעלייה מתמדת: אלופת עולם, סגנית אלופת עולם, אלוף אירופה סגן אלוף אירופה, מדליות כמעט מכל תחרות שהנבחרת נטלה בה חלק ובעיקר קנינו לנו שם של נבחרת.
לאחר שפסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הבחירות ליו"ר לא יידחו והם יערכו היום כמתוכנן ענף הג'ודו הישראלי הוכיח שהוא באמת מקו יצור מקומי שכן לאחר קדנציה מופלאה ושינוי שיטה – דבר שהוכיח את עצמו, הג'ודו צריך להיות גאה בעצמו ולהמשיך את מגמת העלייה, לתת את הפתק לפונטי ולהוסיף בכוכבית: "תודה" ולא לחפש מלך כיתה חדש כי הרכב מנצח לא מחליפים.
