השחר העולה
שחר יגאל 14 באוקטובר 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
שחר פרקיס? מי? טניסאי ישראלי? גם אני שאלתי את עצמי את השאלות האלו כשהתבקשתי לגולל את סיפור חייו של אחד הטניסאים הפחות מוכרים בארצנו ונתקלתי בסיפור נפלא, של אדם שהוא יותר מספורטאי
שחר נולד ב- 14 באוקטובר 1962 בחיפה.
קריירת הטניס שלו החלה כבר בגיל 7 במועדון הכרמל בחיפה. כבר בגיל 9 השתתף בתחרות הארצית הראשונה שלו לגילאי 10 וזכה במקום הראשון. מאז דורג תמיד ראשון בכל קטגוריות גילו לנוער.
עד גיל 13 שיחק גם כדורסל, עד שהחליט להתמקד אך ורק בטניס. כאשר נפתח מרכז הטניס ברמה"ש, בהיותו בן 14 בלבד, נסע בתדירות של פעמיים בשבוע למרכז הארץ על מנת להתאמן בהדרכתו של המאמן האוסטרלי רון סטיל.
בין הישגיו הבולטים ניתן למצוא ולציין ניצחונות על בוריס בקר (בשנה שבה זכה בווימבלדון), וויטק פיבק, ביל סקנלון והרולד סלומון. כמו כן, הגיע לסיבוב השלישי באליפות ארה"ב הפתוחה, לסיבוב השני בווימבלדון, לסיבוב השני באליפות הפתוחה של אוסטרליה, חצי גמר גרנד פרי ביוסטון, טקסס וגמר גרנד פרי ברמת השרון.
ב- 1985 התגלה מום בלבו והוא נאלץ לפרוש מהסבב המקצועני. הוא החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת חיפה, לשחק בתחרויות סבב בארץ ולייצג את ישראל במשחקי גביע דיוויס עד 1992.
זכה באליפות ישראל בטניס ארבע פעמים (1987, 1988, 1989 ו-1990). ייצג את נבחרת ישראל בגביע דיוויס בין השנים 1981 עד 1992. וזכה לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת סיאול ב- 1988.
פרקיס בוגר תואר שני בכלכלה בתוכנית המשולבת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. הוא ניהל את מרכז הטניס בחיפה בין השנים 1991 עד 2005 ובשנת 2005 שימש כמנכ"ל איגוד הטניס במשך שנה. משנת 2006 עד 2013 הוא ניהל את מועדון הספורט הוד הכרמל בשכונת דניה בחיפה.
כיום, הוא מאמן טניס במגרשי הטניס של אוניברסיטת חיפה במסגרת ITP ומשמש יועץ לשחקני טניס חובבים ומקצועיים בכל הגילאים.
לאחרונה גם הוציא ספר אוטוביוגרפי על חייו, על תקופתו כשחקן ועל הקריירות הנוספות שלו.
בתודעה הקולקטיבית, פרקיס הוא אחד מאלה שעשו את זה, עובדתית. אבל במבחן הבלתי אפשרי של דרישה לתהילה מספורטאינו, מבחינת רבים הוא רק התחכך בשולי גלימתה של התהילה.
וזהו השורש של הטעם החמוץ מתוק של ההכרה הציבורית: נתת את כל חייך, את כל מה שיכולת, את אלפי שעות האימונים, את אלפי הקילומטרים שגמעת, את ממונה של משפחתך, את בריאותך, חייך החברתיים, כדי לקבל בסופו של דבר שלוש מדרגות בסולם החיים: בדברי ימי הטניס העולמי אתה אנקדוטה חסרת חשיבות, בדברי ימי הטניס הישראלי אתה דמות משמעותית ובדברי ימיך וימי משפחתך אתה מלך העולם. בסופו של דבר מזכיר פרקיס, "טניס הוא משחק שכל הזמן מפסידים בו".
האיש,שבשיאו דורג 53 בעולם ולא ויתר על האהבה שלו גם לאחר גילוי מום בליבו, שלמד לשלב את הקריירה הנוספת יחד עם האהבה הכי גדולה, הכדור הצהוב והקטן ואשר מנסה לחנך לנו עכשיו דור של טניסאים צעירים וחדשים, הוא בהחלט אחד מהספורטאים היותר חשובים בארצנו שכנראה רובנו לא מכירים
