הוא החל את הקריירה באחת האקדמיות לנוער הטובות בעולם, ערך הופעת בכורה בבוגרים כבר בגיל 18, שיחק לצד כוכבים כמו ווסלי סניידר, זלאטן איברהימוביץ' ורפאל ואן דר וארט. אז איך משחקן מבטיח שהגיע גם לקדנציה באינטר הפך אנדי ואן דר מיידה לשחקן מושמץ שבקושי מסיים עונה? אלכוהול, התמכרות לסם חוקי שהפיל את הקריירה לאחד שסומן ככוכב הבא של הולנד
באוטוביוגרפיה המצליחה שלו, אנדי ואן דר מיידה כתב שאבא שלו היה אלכוהוליסט ומהמר. “ניתקתי איתו את כל הקשרים, עד כדי כך שכשהתחלתי לשחק באייאקס רציתי לשחק עם שם המשפחה הקודם של אמא שלי, אבל זה לא התאפשר". מה שכן התאפשר היה הצצה לכישרון הגדול של הקשר, שערך את הבכורה שלו במועדון הפאר בגיל 18 ושב אליו בעונת 2000/01, אחרי שנת השאלה בטוונטה, הישר אל ההרכב הראשון. בתחילת העשור הקודם הציגה לראווה אייאקס מספר מכוכבי העתיד של הכדורגל העולמי, ולצידו של ואן דר מיידה ניתן היה למצוא כשרונות בוסריים כגון כריסטיאן קיבו, רפאל ואן דר וארט, סטיבן פינאר, ווסלי סניידר, מידו, זלאטן איברהימוביץ' ואחרים.
ב-19 במאי 2002 לבש ואן דר מיידה לראשונה את המדים של נבחרת הולנד הבוגרת וכבש כבר במשחק הבכורה שלו מול ארצות הברית. באותה עונה סייע לאייאקס לזכות בדאבל, ורק הלך והשתפר. ב-2002/03 סיפק את שנתו הטובה ביותר בקריירה, עם 11 שערים, כולל אחד גורלי ב-1:1 עם רומא, שסייע לאלופת הולנד להגיע עד רבע גמר ליגת האלופות. בסיום אותה עונה הוזכר לא פעם כקיצוני השני בטיבו ביבשת, שני רק ללואיס פיגו, שילוב מושלם של טכניקה, יעילות ומהירות.
לאחר העונה המשובחת, קיבל פניה מהקטור קופר להצטרף לאינטר – אז אחת הקבוצות הגדולות באירופה, שהגיעה עד חצי גמר ליגת האלופות וסיימה שניה בסריה א'. ואן דר מיידה הסכים, אייאקס קיבלה עבורו 6.5 מיליון דולר, אולם ההתאקלמות היתה קשה. המעבר מהחממה אל קבוצת פאר בעלת שאיפות ענק היה גדול עליו, ואחרי שבוע בלבד במילאנו התקשר ואן דר מיידה לדייויד אנדט, מנהל אייאקס, וביקש לשוב הביתה, אפילו בחינם. “זה היה כמו לעזוב חנות ביתית לחברה בינלאומית", כתב על ימיו הראשונים באיטליה. "כולם היו מאוד מקצועיים והיה שם כסף מטורף. הנשיא היה נותן לשחקנים 50 אלף יורו אחרי כל ניצחון".
למרות הקשיים ההולנדי נשאר באינטר וכמו הקבוצה, שהחלה בנפילה מאותה עונה, גם הקשר חווה את אחת השנים הקשות שלו.
כאשר ואן דר מיידה הבין שהוא צריך שינוי הוא החל לחפש קבוצה אחרת במדינה שונה, הקשר ואשתו חיפשו מקום שיתאים להם לצרכים לא רק מבחינת הקריירה שלו אלא גם מבחינת השגעונות שלה – גן החיות של הזוג היה צריך אכלוס גם הוא: 11 סוסים, כלבים, זברות, תוכים, צבים, וזה לא הכל. “ערב אחד יצאתי למוסך”, סיפר פעם ואן דר מיידה. "בחושך, ראיתי צורה ענקית ושמעתי רעשים מוזרים. אשתי קנתה לנו גמל".
הישארו מעודכנים
אז כל תיבת משה נדדה יחד עם הזוג עד לליברפול, כאשר ההולנדי חתם בצד הכחול של העיר.
אברטון קיוותה להמשיך לפרוח יחד עם השחקן שבקיץ הציג יכולת נפלא ביורו עם נבחרתו, במיוחד לאחר שהעפילו למוקדמות ליגת האלופות. אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד. נפילה של אברטון במוקדמות גם באלופות וגם בגביע אופ"א (ז"ל) הובילו לכדור שלג ולעונה לא מוצלחת.
מפה הקריירה של ואן דר מיידה חטפה בעיטה וצנחה למטה במהירות רבה. חוסר השקעה באימונים ויכולת ירודה הובילו למקום חם על ספסל הקבוצה ולאחר מכן גם שמועות על לילות של הוללות, סמים ואלכוהול.
שילוב של פציעות עם מוסר עבודה מפוקפק למדי הביא לכך שואן דר מיידה החמיץ את עונת 2007/08 כולה, והציב מעין ביצה ותרנגולת מעל הקריירה ההולכת והנעלמת שלו: האם הבילויים התכופים גורמים לכך שהוא לא משחק, או שמא המשוואה הזו נכונה יותר אם תתהפך?
הופעתו האחרונה של ההולנדי בשורות הטופיז היתה ב-4 בפברואר, 2009, כשעלה כמחליף ובישל את שער הניצחון מול ליברפול בגביע. אולם גם הניצחון בדרבי לא סייע לו לקבל דקות משחק נוספות באותה עונה, ו-ואן דר מיידה שקע עמוק אל תוך הבור. "יצאתי משליטה", כתב על הימים ההם. "לא יכולתי לישון בלי לקחת כדורים. אלה היו כדורים חזקים, שדורשים מרשם רופא, אז גנבתי אותם מהמשרד של הרופא שלנו במועדון. עשיתי את זה למשך שנתיים”. בסיום עונת 2008/09 הקשר שוחרר מאברטון וניסה למצוא קבוצה חדשה שתקלוט אותו, אך לשווא. האגדה מספרת שיום אחד הצליח להשיג מבחנים בבלקבורן, אבל מתח שריר כשניסה לצאת מהפורשה 911 שלו במגרש החניה של הרוברס.
בדיעבד, הרגע המכונן בחייו של ואן דר מיידה הגיע אז, כאשר בחר להישאר ולהתגורר בליברפול במקום, נניח, לשוב למשפחתו בהולנד, או לחפש קבוצה בליגה אחרת. "בתקופה הזו הגיע הקוקאין, ביחד עם בקארדי ויין בכמויות אדירות", הוא כתב באוטוביוגרפיה שלו. אשתו של ואן דר מיידה התגרשה ממנו בגירושים שעלו לו כ-3 מיליון יורו, ובלית ברירה הוא עבר להתגורר עם חבר והקדיש את זמנו הפנוי לאבקה הלבנה הנצרכת דרך האף – “שבעה ימים בשבוע", לדבריו – ולנשים.
אבל גם הקוקאין והנשים לא היו יכולים לחפות לגמרי על הדיכאון שהחל להשתלט על חייו. בראיון לפלייבוי, סיפר: “הסתובבתי חודשים בליברפול וחשבתי להתאבד, חשבתי שאולי זה יהיה טוב לכולם. פעם אחת ישבתי ושתיתי לבד וחשבתי – מה הטעם לחיות? מה אני עדיין עושה כאן? לא יכולתי לדבר עם אף אחד. הייתי אסיר בכלא של עצמי". בלית ברירה, ואן דר מיידה התקשר לסוכן שלו ואמר שאם יישאר באנגליה, ימיו על העולם הזה ספורים. סוכנו הצליח להשיב אותו להתאמן בקבוצת נעוריו, אייאקס, ומשם, במרץ 2010, לחוזה בן מספר חודשים ב-PSV. ואן דר מיידה אמנם לא הצליח לקבל אפילו דקת משחק רשמית אחת בקבוצת הפאר ההולנדית, אך חייו עלו בחזרה על המסלול הנכון.
הודעת הפרישה מהכדורגל הגיעה בפברואר 2011, כשהוא בסך הכל בן 31 ומרבית מהשחקנים איתם גדל עדיין מהווים שחקני מפתח בכמה מהקבוצות הגדולות ביבשת. אף שחזר אחרי מספר חודשים לשחק באופן חובבני בליגות הנמוכות, נסיון קאמבק משמעותי יותר לא נרשם, וכבר לא יירשם.
וזה, כנראה, מה שנותר מאנדי ואן דר מיידה: היו כשרונות גדולים ממנו, היו כשרונות מבוזבזים ממנו, היו כשרונות שהתרסקו וגמרו עם הרבה, הרבה פחות, אבל לא היו, כנראה, כשרונות שהפכו מפורסמים ומצליחים יותר עם פרישתם.
בהתחשב בזה שכמעט שתה והסניף את עצמו למוות במשך כמה שנים טובות, כנראה שגם זה משהו.
פעם סיפר שהחלום הוא לאמן ילדים ונוער, לא בדיוק האיש שהייתי רוצה שיהווה דוגמא לדור העתיד ואתם?
