בעוד שנה זה קורה, בפעם הראשונה בתולדותיה מארחת ישראל את חלק ממשחקי שלב הבתים של היורובאסקט בתל אביב. לאחר הצגה משכנעת במיוחד בטורניר הקודם והעפלה לשלב הבא, תנסה הנבחרת של ארז אדלשטיין להגיע יותר רחוק ולבסס את מעמדה בתחרות היוקרתית.
במהלך העונה הקרובה המאמן הטרי של הצהובים מתל אביב יצטרך לא פעם לפזול לקבוצות אחרות כדי לבנות את הסגל האיכותי ביותר שיוכל. מי צריך להיות המתאזרח? מי הצעירים שיתנו את הכוח מהספסל? המקום של מי צריך להיות משוריין בנבחרת? אנסה לתת את דעתי בעניין ולהמליץ לכם על מי כדאי לשים עין העונה.
המתאזרח – יש מספר גדול של מתאזרחים בליגה, חלקם טובים, וחלקם פחות. בגלל החוק של פיב"א המתיר מתאזרח אחד בכל נבחרת, יש לארז עבודה קשה להחליט במי לבחור, לכן ננסה לצמצם את הרשימה ל2 הכי מתאימים (לא מצויינים גארדים מהסיבה הפשוטה שיש מספיק גארדים מוכשרים בנבחרת , ונקודת התורפה שלנו היא בצבע).
ג'ו אלכסנדר – בחירה מספר 8 בדראפט 2008, שחקנה של מכבי תל אביב, פורוורד אתלטי ומוכשר עם יד משלוש. אין ספק שהוא שחקן מגוון מאוד בעל שקט נפשי שיכול לתרום רבות לנבחרת שלנו, במיוחד במצב בו אין הרבה גבוהים ישראלים טובים, האם הוא השחקן שיוכל להוביל בקו האחורי? נצטרך לראות במהלך העונה.
ריצ'ארד הוואל – הפורוורד המסיבי שנתן עונה מצוינת במדי נהריה, הוא שחקנה החדש של הפועל תל אביב. הפורוורד לא מזמן נישא לישראלית ונמצא כעת בתהליכיי אזרוח ואמור לקבל אזרחות בחודשים הקרובים. מדובר בשחקן פיזי מאוד, שיכול לפתוח ולמשוך אליו הגנות, וכך להוציא כדורים לקלעיים חופשיים. אין ספק שהוא חיזוק משמעותי בצבע שהנבחרת צריכה עקב חוסר הגבוהים בנבחרת.
הישארו מעודכנים
אם מסתכלים על זה לפני תחילת העונה, הוואל הוא חתיכת הפאזל החסרה בקו הקדמי שלנו. אבל אסור לשכוח מאלכסנדר, מכיוון ששחקן בקאליבר הזה, כשהוא נמצא בכושר טוב, יכול להיות האקס פקטור של הנבחרת. ולכן הכל תלוי בעונה הקרובה ואיך היא תתקדם מבחינת 2 הקבוצות. ככה או ככה, שווה לשים עליהם עין העונה.
צעירים – העונה האחרונה הייתה ללא ספק העונה של הצעירים. לכל הקבוצות הגדולות, בין אם היא רצתה ובין אם לא, היה שחקן צעיר דומיננטי. בעידן בו הזרים היקרים לוקחים את הספוטלייט, חשוב שיהיו צעירים צברים כדי לתת פייט. צמצמתי את הרשימה ל3 שחקנים צעירים שיכולים להוביל את הקבוצה כבר מהטורניר הקרוב.
בר טימור – רכז בן 24, משחק כיום בהפועל ירושלים, וקשה להגיד שהוא לא מרשים, אפילו יותר. לאחר עונת פריצה בהפועל תל אביב, ושנה באלבה ברלין הגרמנית, חזר בר טימור לליגת העל כדי להראות שהוא כבר בשל להיות שחקן מוביל, וכך הוכיח. מדובר בלא יותר מהעתיד של הנבחרת ואין לי ספק שהוא מסוגל להוביל את הנבחרת בעתיד ואפילו כבר בטורניר הקרוב.
איתי שגב – הפורוורד בן ה21 שמשחק היום במכבי תל אביב, נתן את העונה הטובה בקריירה שלו בעונה האחרונה. לאחר השאלות לקבוצות אחרות, חזר שגב לסגל של הצהובים בעונה האחרונה ובכורח הנסיבות הרשים ואפילו היווה שחקן חמישייה לגיטימי בחלק גדול של העונה. הזכרתי בנושא הקודם שחסר בנבחרת שחקן דומיננטי בקו הקדמי, ושגב בלי ספק יכול לגדול ולהיות הבאנקר שלנו בעמדות מספר 4-5.
שון דוסון – ואיך אפשר בלי המרענן הרשמי של הליגה, הסווינגמן של ראשון לציון ובקרוב ניו אורלינס פליקנס, שהיווה בשנתיים האחרונות בורג מרכזי בקבוצה מעיר היין והוא רק בן 22. מדובר בשחקן שקולע לשלוש, אתלטי בטירוף, ומלא באנרגיה. אין ספק ששחקן כמוהו לא היה לנו בנבחרת מעולם, ואם הוא ימשיך להשתפר, הוא יכול לסחוב את הנבחרת הזאת הכי גבוה שרק אפשר.
שריונים – כמובן שישנם שחקנים שאי אפשר לוותר עליהם וכמעט בטוח שיקחו חלק גם בקמפיין הקרוב, כמו: עמרי כספי, גל מקל, יוגב אוחיון, ליאור אליהו, יותם הלפרין, דגן יבזורי, אלכס צ'וברביץ' ורביב לימונד. אלו השמות שלדעתי צריכים ויקחו חלק גם בקמפיין הקרוב.
לסיכום, לקראת אירוח טורניר היורובאסקט, יש ל"קואץ' ארז" כאב ראש לא קטן. בזמן שהוא צריך לדאוג שהקבוצה שלו תצליח ותגיע כמה שיותר רחוק, הוא צריך לדאוג שגם הנבחרת תצליח להיות מוכנה לקראת התחרות, מבחינת סגל ומבחינת יכולת. במילים אחרות, צרות של עשירים.
