הכר את הספורטאי: שחר צוברי
עידן בן חמו 30 ביולי 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
כשהוא נושא באמתחתו את התואר המחייב "הנציג היחיד של המשלחת הישראלית שזכה במדליה אולימפית", יתייצב שחר צוברי לאולימפיאדה השלישית שלו, במטרה לתעל את הניסיון שצבר לכדי הופעה מכובדת ואולי אף פודיום נוסף.
צוברי הוא גולש רוח ישראלי שנולד לפני שלושים שנים בעיר אילת. חיבתו של אביו לגלישה בשילוב החשיבות לספורט ימי בעיר הדרומית הצמיחו את שורשי אהבתו לגלישת רוח, וכך מגיל שבע עשה את צעדיו הראשונים על הגלשן. כבר בראשית דרכו המקצועית זכה באליפות העולם לנוער עד גיל 17 ובמדליית הכסף באליפות העולם לנוער. בסמוך למעבר של צוברי לקבוצת הגיל הבוגרת (שנת 2005) החליטה פדרציית השייט הבינלאומית להחליף את דגם הגלשנים האולימפיים ממיסטרל (הדגם שבו זכה גל פרידמן במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004) לניל פרייד. המהלך פגע בגולשים הותיקים שהורגלו כל חייהם לדגם מסוים, וכך צומצמו הפערים בינם לבין הגולשים הצעירים (כולל צוברי). צוברי סומן במהרה כיורשו של גל פרידמן, וכבר באליפות ישראל הראשונה לאחר החלפת הדגמים זכה צוברי במדליית זהב ופרידמן הסתפק במקום הרביעי בלבד.
כשנה לפני אולימפיאדת בייג'ינג 2008 רשם צוברי שורה של הישגים משמעותיים שהקנו לו את הכרטיס לאולימפיאדה. הוא זכה במדליית כסף בתחרות הקדם אולימפית בהייר שבצרפת ובמדליית ארד באליפות העולם שנערכה בניו-זילנד. היכולת הזו באה לידי ביטוי גם באולימפיאדה, וצוברי זכה במדליית הארד שהייתה המדליה היחידה של המשלחת הישראלית.
עם זאת, במקביל להישגיו המרשימים, שמו של צוברי נקשר לא פעם לצדדים היפים פחות של הספורט. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בכך שהועד האולימפי הבינ"ל מאפשר רק לנציג אחד מכל מדינה להשתתף בתחרות השייט בכל דגם. בישראל יש שני גולשים שמבחינת ביצועיהם יכולים היו להתברג ברשימת המשתתפים באולימפיאדה, אך כאמור רק הטוב מביניהם יזכה בכרטיס. בשתי האולימפיאדות האחרונות המאבק התנהל בין שחר צוברי לנמרוד משיח. איגוד השייט והוועד האולימפי הישראלי קבעו מספר תחרויות שהשכלול ביניהן יוביל לבחירת הגולש שייצג את ישראל. אך מהר מאוד התחרות יצאה מגבולות הים והגיעה לכדי האשמות הדדיות בין הגולשים על התנהגות בלתי-ספורטיבית תוך ירידה לפסים אישיים והשתלחות בגולש ובצוותו. בסופו של דבר אווירה זו תורגמה גם לפגיעה ספורטיבית ומקצועית במהלך התחרויות. באחת התחרויות צוברי ניצב בעמדה מצוינת לזכייה במדליה, אך משיח שאיבד סיכוי לזכייה ביצע מספר מהלכים כדי להאט את צוברי ולפגוע בסיכוייו. בשתי האולימפיאדות הללו צוברי זכה לבסוף בזכות לייצג את המשלחת הישראלית. בלונדון הוא אמנם רשם ציון דרך משמעותי כשנשא את דגל המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה, אך היה שמח לשכוח את הופעתו שהייתה רחוקה מלהרשים ואותה סיים במקום ה- 19 המאכזב.
מאז זכייתו במדליית ארד באולימפיאדה, זכה צוברי שנתיים ברצף באליפות אירופה (ישראל 2009 ופולין 2010) ובשנת 2013 זכה במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בצרפת. אך, בשנת 2014 הוא נפצע בברכו, ונאלץ לעבור ניתוח שגרם להאטת הקצב וכך ביצועיו ירדו בהתאם.
צוברי לא מגיע בשיא כושרו לריו וזכייה במדליה תפתיע מומחים רבים בענף השייט, עם זאת, קשה לקחת ממנו את הניסיון שצבר בשתי האולימפיאדות שבהן השתתף. כמו כן, צוברי הוא ספורטאי של רגעים גדולים, ועל כך יעידו הישגי העבר וניצחונותיו בעימותים הישירים מול נמרוד משיח. אני מאמין שהגעה שלו לשיוט המדליות (עשרת הגולשים המהירים ביותר) תיחשב כהישג שאיגוד השייט יהיה גאה בו, אך כמובן שאף אחד לא יתנגד למדליה, ללא קשר לצבעה.
אם צוברי רוצה להתעודד מההיסטוריה הוא יכול לשאוב אותה מגל פרידמן, שזכה במדליית הארד באטלנטה 1996 ושמונה שנים לאחר מכן זכה במדליית זהב באתונה 2004. צוברי זכה במדליית ארד בבייג'ינג 2008 ושמונה שנים לאחר מכן הוא ניצב על קו הזינוק בריו 2016. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? ככל הנראה לא, אבל כמו ישראלים אמיתיים, מה נשאר לנו מלבד האופטימיות.
