שובו של הבן האובד

בגיל 24, הספיק מריו גצה לשחק ב-2 מהמועדונים הגדולים בעולם ולהבקיע שער ניצחון בגמר מונדיאל. לפני מספר ימים (נכון ליום ראשון), חזר סופר מריו מבאיירן מינכן למועדון היריב, בו הוא גדל מגיל 8, בורוסיה דורטמונד, ובכך המשיך את עונת ההעברות המטורפת של בורוסיה דורטמונד.

בשלהי אפריל 2013, קנתה באיירן מינכן את השחקן הצעיר והמבטיח, אז בן 21, תמורת 37 מיליון יורו. כל התקשורת רעשה, ואוהדים רבים של דורטמונד סימנו אותו כאויב. בניגוד לחלוץ הפולני רוברט לבנדובסקי, שעונה לאחר העברתו של גצה הצטרף גם הוא לבאיירן, עונת 2015/16 הייתה מאוד קשה לגרמני הצעיר, מספר הדקות שלו היה מאוד מוגבל. המאמן של האדומים, כיום מאמן מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה, לא נתן לו הרבה קרדיט והשאיר אותו במשך דקות רבות ומשחקים רבים על הספסל.

כדי להבין למה חזרתו של גצה היא כל כך משמעותית לעתיד המועדון, עליי להוסיף מספר דברים על לבנדובסקי ומאטס הומלס. העונה, החליט הבלם של בורוסיה דורטמונד והנבחרת הגרמנית, מאטס הומלס, לעבור גם הוא לבאיירן מינכן. זה היה יום שחור לאוהדים של הקבוצה השחורה צהובה. הם איבדו 3 שחקנים מהטופ העולמי ב-4 שנים, לאותה קבוצה, הקבוצה שהאוהדים שונאים כל כך. הרשת געשה: ״הקהל הטוב בעולם, אבל השחקנים הכי לא נאמנים.״ זו הייתה הכותרת בעיתוני ספורט רבים ברחבי העולם. בכלל, כל עונת 2015/16 הייתה קשה לאוהדים הנפלאים: הפסד כואב לליברפול של יורגן קלופ, שהיה מאמנה של דורטמונד בעבר, בדקות הסיום של המשחק והפסדים כואבים לבאיירן מינכן במהלך העונה.

אבל אז החל חלון ההעברות. הנהלת דורטמונד, ביחד עם תומאס טוכל, מאמנה של דורטמונד, החליטה להביא שחקנים צעירים רבים: גריירו, הצעיר הפורטוגזי, שזכה ביורו 2016 והיווה פקטור גדול מהצלחתה של נבחרתו; אמרה מור בן ה-18, שחקן נבחרת טורקיה, שקיבל את הכינוי ״מסי הבא״ בשל גובהו הנמוך והיכולת הטכנית הגבוהה מאוד שלו; מארק בארטרה, בלמה של ברצלונה; אוסמאן דמבלה, שכיכב בליגה הצרפתית בעונה שעברה, ועוד רבים אחרים.

מה שהיווה עבורי את ההתחלה של ״המהפכה״ שדורטמונד עוברת השנה, היא קנייתו של סבסטיאן רודה, קשרה הצעיר של באיירן מינכן. למרות שרמתו לא קרובה לרמתם של לבנדובסקי והולמס, שעברו בין 2 המועדונים, העברה זו הייתה בסגנון: ״לקחתם? תחזירו״. לאחר העברה זו, החלו דיבורים על החזרתו של הבן האובד, סופר מריו גצה. והנה: באיירן קנתה את מאטס הומלס, וויתרה על 2 קשרים צעירים ומאוד מוכשרים.

לאחר כל אלו, עולה השאלה: האם דורטמונד מספיק טובה כדי לשלול מבאיירן מינכן את האליפות? ובכן, זה תלוי בהרבה מאוד דברים:

ראשית, קרלו אנצלוטי. מאמן עטור פרסים, שפוטר מריאל מדריד העונה, פעולה שהסתיימה רק בטוב עבור המועדון הספרדי. האם הוא מספיק טוב בשביל למלא את הנעליים הענקיות שפפ גווארדיולה השאיר מאחוריו? ראשי המועדון החתימו אותו בשביל סיבה אחת: לזכות בליגת האלופות. פפ גווארדיולה לא הצליח לעשות זאת בכל 3 שנותיו במועדון הגרמני, וזו כנראה הסיבה שבגללה הוא עזב לאנגליה. שם יש לו יותר כסף, יותר חופש פעולה: שם הכל יותר קל. לדעתי, קרלו לא יעמוד בלחץ הגדול שמופעל עליו, מצד אחד מראשי המועדון, ומצד שני מהאוהדים הרבים. אולי הוא יצליח לזכות בליגה, אבל לא בליגה של האלופות.

שנית, הצעירים של דורטמונד. גריירו, דמבלה, רודה, בארטרה, גצה, אמרה מור וכל מי שהנהלת דורטמונד תשכיל להביא הקיץ, האם הם יצליחו להשתלב עם שאר הכוכבים והצעירים של הקבוצה הנוכחית? כאשר יש חוד שכולל את אובמיינג, רויס וגצה, דמבלה ואמרה מור לא יקבלו יותר מדי דקות בעונתם הראשונה. מה שכן, בארטרה יצטרך למלא חלל מאוד גדול שנוצר עקב העברתו של הומלס. והאם הקישור, שכולל שחקנים צעירים רבים, כמו פוליסיץ׳, נורי שאהין ורודה שהצטרף, יצליח להתמודד עם הגדולים של אירופה?

שלישית, פציעות! מה יקרה אם רובן ורויס, שני שחקנים שמרבים להיפצע, ייפגעו במהלך העונה? מה יקרה אם שחקנים שמהווים פקטור גדול על קבוצתם, כמו לבנדובסקי, אובמיינג, מולר, גצה ווידאל ייפגעו? אין לדעת. לכל עונה יש את ההפתעות והאכזבות שלה, ואין לדעת למה לצפות.

הליגה השנה תיהיה לא צפויה. כמובן שהפייבוריטית הגדולה ביותר לזכות בתואר היא באיירן מינכן, אבל אין לדעת. יכול להיות שהשחקנים הצעירים של דורטמונד יוכיחו לכולם מה הם שווים. מי יודע? אנו מקווים שהעונה תיהיה מעניינת ומותחת עד הסוף. ושאולי, רק אולי, השלטון של באיירן בשנים האחרונות ייפסק, וקבוצה אחרת תפתיע ותזכה. אם לסטר זכתה באנגליה, למה שלברקוזן, וולפסבורג או דורטמונד לא יזכו? אולי אפילו שאלקה, שמעולם לא זכתה בליגה, תעשה סנסציה ותשבור את הרצף האיום. אולי..