נדיר לראות את יום שני כיום משמעותי בספורט, רוב המשחקים מתרחשים בסוף השבוע אבל יום שני הזה היה יום מיוחד בספורט הישראלי. עם כל הטלטלות שהוא עובר בזמן האחרון, זהו שיא חיובי המהווה שוב את ניצחון הרוח. שני קאמבקים אדירים שקרו תחת לחץ המשרוקית והזמזם, שמסמלים יותר מכל מהו ניצחון אמיתי.
בזמן שכל העיניים נשואות להכנות למשחק המרכזי בכדורגל בין בית"ר ומכבי, ישבו כמה מאות אנשים וצפו במשחק השלישי של סדרת גמר הפלייאוף כדורסל נשים. בשלבים רבים, המשחק היה נראה כמו תפנית חדה לטובתה של אשדוד הפייבוריטית למול רמת חן הפחות נוצצת, אחרי ששתי הקבוצות הצליחו לשמור על הבית בשני המשחקים הראשונים. לאשדוד סגל שחקניות רחב יותר, עומק עדיף בספסל ואת הישראלית והזרה הטובות בארץ. הראשונה היא שי דורון, הקפטנית המנוסה והמצוינת של אשדוד, והשניה היא אלישע קלארק. אבל ביום של קסם הצליחו הבנות של שירה העליון לספק ניצחון דרמטי ממש ברגעי הסיום.
אם המשחק הראשון סימל את התהפוכות הגדולות בהובלה, השני בוודאי סימל פערים גדולים בין מכבי אשדוד ומכבי רמת חן. במשחק הראשון הייתה זו נחישות ורוח ההקרבה של הבנות מרמת חן, ובראשן צ'לסי הופקינס, שקלעה 20 נקודות והייתה רחוקה שני אסיסטים מטריפל דאבל. בנוסף ל12 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות, החדירה הופקינס תקווה חדשה בשחקניות עם מהלכים מנצחים, ורמת חן הכריעו משחק שהיו בו 15 מהפכים ביתרון בין קבוצה לקבוצה. המשחק הסתיים ב-68-72 לקבוצה המקומית.
במשחק השני, הגנה חזקה של אשדוד הביאה ניצחון גדול לפייבוריטיות. שי דורון ב13 נקודות ו-4 חטיפות הנהיגה את משחק ההגנה של הקבוצה הביתית. רמת חן נראתה כמי שהגיעה למעמד שגדול למידותיה. כל מה שעבד במשחק הראשון היה נראה רחוק שנות אור, כשקיילה טורנטון, אחת משחקניות המפתח של אשדוד, הולכת ושוב ושוב עם הראש בקיר לקליעות בלתי אפשריות. היא סיימה את המשחק עם 7 נקודות בלבד. גם אלישע קלארק ותריסה פלייסאנס סיפקו משחק נהדר, כשהראשונה קולעת 19 נקודות והשנייה 20 ומוסיפה על כך 10 ריבאונדים. השליטה של אשדוד בריבאונד בלטה מאוד, אבל מה שבלט היה חוסר האונים של בנות רמת חן, שפשוט הגיעו לא מכונות מנטלית ונראו מבוהלות בשלבים רבים של המשחק. אשדוד עושות ניצחון משכנע 79:55, ניצחון שהזכיר את גמר הגביע, והעלה שוב את השאלה האם יש תחרות אמיתית על התואר, או שמא המשחק הראשון היה נפילה חד פעמית של מחזיקת הגביע.
את התשובה הפלאית קיבלנו במשחק מספר 3. שוב חזרנו לזיסמן, ושוב רמת חן נלחמת על חייה בבית. אפשר היה לראות את הנחישות על פניה של שירה העליון, והיה אפשר להבין את המשתמע – שירה לא תוותר. המאמנת שהיא גם עו"ד הגיעה מוכנה לתביעה, ובנתה משחק שהסתמך יותר על מהלכים קבוצתיים ומה שהיה נראה כמו הגנה אישית לעתים. בכל פעם שעלתה היכולת בצד של אשדוד, חיפו על כך הבנות של העליון בעזרת נחישות ולחימה. כמו טרובאדוריות אמיתיות, הנמצאות עם הגב אל הקיר, הן לא ויתרו גם כש-11 שניות לסיום הלכה קלארק לקו במצב של 60:58 לאשדוד. קלארק החמיצה את שתי הזריקות, אך את הכדור החוזר שוב איבדו הבנות של רמת חן ועשו עברה 5 דקות לסיום. טנישה רייט קלעה רק את הזריקה השנייה. יתרון שלוש לאשדוד.
הישארו מעודכנים
אז הגיע רגע משונה. בנות אשדוד ביצעו עבירה מהירה כשנשארו רק 4 שניות על השעון. צ'לסי הופקינס קלעה את הראשונה, והביטה מעבר הכתף לעבר שירה העליון כדי לבדוק האים לקלוע או להחטיא. שירה סימנה קליעה ועבירה, אבל הכדור יצא החוצה ומחוץ לתחומי המגרש לטובת רמת חן. שתי שניות לסיום המשחק. הכדור מגיע לתורנטון והיא עושה מהלך ענק ומנצח של סל ועבירה. המשחק מסתיים ב-61:62 לרמת חן ומשאיר את סדרת הגמר פתוחה. ניצחון ענק של קבוצה עם רוח אדירה ואמונה שלא מסתיימת.
אתמול עמדה עוד מכבי למבחן, הפעם בכדורגל. האלופה בשלוש השנים האחרונות, מכבי תל אביב, קיבלה הזדמנות לחזור למקום הראשון במה שהיה נראה כמו תסריט ידוע מראש. המובילה הפועל באר שבע שהייתה כבר עם יתרון של 5 נקודות על פני מכבי איבדה 4 הזדמנויות לשמור על פער ועשתה שוב תיקו, הפעם מול מכבי חיפה. איך תגיב מכבי? ואיך יגיב ערן זהבי?
עוד לפני המשחק היה ידוע שלזהבי יש 29 שערי ליגה, רק שער אחד פחות משיא כל הזמנים של שחקן בעונה אחת. זהבי הוא שחקן קלאץ' טיפוסי, בדומה לסטף קארי, אם נשאל לרגע ביטוי מעולם הכדורסל. תפקידו של שחקן הקלאץ' הוא לתת ניצחון ברגע הקריטי בו הקבוצה עם הגב אל הקיר, וזהבי מגלם את התפקיד הזה עבור קבוצתו במקרים רבים. גם אתמול סיפק השחקן ניצחון מרגש במיוחד. זה החל עם שער של דור מיכה עבור ת"א. בית"ר התעוררה מול הקהל הביתי, ובדקה ה-21 כבש רוקאביצה את השוויון. צריך יתרון? תסמכו על זהבי. וולה שלו מהקפצה של מיכה הביא את היתרון שוב למכבי בדקה ה-42. תמיד זה ברגע דרמטי, ממש כמו רגעים זכורים מהעבר של מכבי ת"א כדורסל. ברגע זה השווה זהבי את שיאו של אלמליח משנת 1955, והוא עם 30 שערים.
במחצית השניה הייתה שוב התעוררות בית"רית, וקבוצת הבית השוותה שוב, כשרוקאביצה משלים צמד נהדר.
אבל גדול הווינרים בתולדות הליגה הישראלית התעורר ממש בדקות הסיום, ושבר את השיא בן ה-61 שנה של אלמליח בדקה ה-90 כדי להביא ניצחון 3-2 ואת המקום הראשון בחזרה לתל אביב. כל מי שרוצה להגיד עד כמה זהבי יותר או פחות גדול, תזכרו רק את העובדה הזו. מאוד יתכן שהשער הדרמאטי יהיה השער שחתום על הזכייה באליפות רביעית ברציפות של קבוצה שהיא בצלמו של שחקן אחד. זהבי עשה ויעשה עוד הרבה ניצחונות עבור מכבי תל אביב. ועכשיו האליפות שוב ברגליים שלה. כל מה שנותר לה לעשות זה להמשיך ולסמוך על צעדיו הבטוחים של ערן זהבי.
