לא בינונית

בעודי רושם שורות אלו ממוקמת לה חולון במקום הרביעי בליגת העל כאשר היא חולקת מאזן זהה של ניצחונות (19) אך פחות הפסדים עם מתחרותיה במקום השני והשלישי, אילת וירושלים.
חולון הצליחה העונה להגיע לחצי גמר גביע המדינה ולמרות שלא התקדמה בליגת האלופות של פיב"א הצליחה להגיע לחצי גמר היורופקאפ. אז כן, העונה פחות זוהרת מהעונה הקודמת בה גלן רייס ג'וניור השיג להם את הגביע הנחשק אולם אי אפשר להגיד בשום צורה שחולון חווה עונה רעה. ברם, מסתבר כי ראשי חולון בעלי יעדים הרבה פחות בינוניים מכתבכם הנאמן ובימים האחרונים פעלו כדי כי להתחזק בשני שחקנים מרכזיים, איגור קולשוב אשר הושאל מראשון לציון וסקוטי הופסון אשר זכור לכולנו מהקדנציות הקודמות שלו בישראל (אילת ונהריה). עולה השאלה מה בדיוק תהיה התרומה של השחקנים החדש למארג שנתווה בחולון? לדעתי לא ניתן לבחון זאת במנותק מהמהלכים שהביאו לבניית הקבוצה הנוכחית בקיץ האחרון.

בכתבה אשר בה ניסיתי לחזות את הצלחת הסגלים שנבנו בתחיל העונה התייחסתי לגזרת הישראלים בחולון, כתבתי כי:

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

"ההפסד של אלכסנדר ובלאט כן פוגע בגזרת הישראלים . אלכסנדר היה הישראלי אשר הוביל את הליגה במדד והיה דומיננטי גם בקטגוריית הנקודות, הריבאונדים והחסימות. בלאט, למרות עונה לא פשוטה דורג בין 30 הישראלים הראשונים בליגה גם הוא כאשר הוא בין 5 המוסרים הטובים בכל הליגה כולל זרים. חנן קולמן שעזב הוסיף אלמנט הגנתי שהיה חסר לחולון אך מבחינת תפוקה אחרת לא דורג במקום ה55 בין הישראלים בליגה, קרוב יותר לתחתית מאשר לפסגה

המחליפים שהגיעו עד עתה הם שמחון (מקום 10 בליגה במדד לישראלי) והובר. הובר גם הגיע אחרי עונה גרועה, אבל להגנתו יאמר שכל מי ששיחק בחיפה שנה שעברה עבר עונה לא פשוטה. לדעתי, חלה התדרדרות בגזרת הישראלים. , הובר ושמחון, אשר כבודם במקומם מונח אינם ברמה של בלאט, אלכסנדר וקולמן. לא מבחינה סטטיסטית ולא מבחינות אחרות על פי דעתי. בנוסף לקבוצה שמשחקת בשתי מסגרות כמו חולון ראוי שיהיה לפחות עוד ישראלי אחד בולט על מנת שתוכל להימנע מלהעמיס על שחקניה ומפציעות (אשר היו מכה קשה בחולון בשנים האחרונות – וולדן, קאליף,דילייני ועוד)."

ניתן לראות כי תחזית זו הייתה מדוייקת ככל הניתן. שמחון אשר היה מקום 10 בליגה בתרומה למדד (בליגת העל) לא הצליח להשתלב בחולון וירד למקום ה34 בין הישראלים בתרומת מדד. האובדן של בלאט (מקום 16 בתרומת מדד השנה) כמו גם אלכסנדר שהוביל את הליגה בתרומה זו השאירה את חולון עם בעיה בגזרת הישראלים. בעיה זו טושטשה על ידי העלייה המטאורית של קליין מעונה שעברה כאשר כעת הוא מדורג במקום החמישי בתרומת מדד על בין הישראלים בליגה ועל ידי הכושר של פניני ששיפר את תרומתו בנקודות ובעיקר באסיסטים כדי למצב את עצמו במקום ה12 בין הישראלים העונה בניגוד למקום ה21 בעונה שעברה. אולם מלבד אלו התרומה של הישראלים דלה עד דלה ביותר, שמחון שלאחרונה נראה טיפה טוב יותר עדיין לא מזכיר את שמחון של שנה שעברה ונשאר בדירוג ה34, הרוש אשר ירד למקום ה38 והובר שמדורג 55 לא הצליחו למלא את החור הגדול שהשאירו שחקנים כמו בלאט, אלכסנדר וקולמן.

על כן, הטרייד הזה מתאים כמו כפפה ליד של חולון, איגור קולשוב מעמיד העונה ממוצעים בליגה של 11.5 נקודות, 5.4 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים ומדד 12.5 מה שממקם אותו בין 10 הראשונים בליגה בתרומה למדד. אמשיך ואומר שאיגור אשר למרות אחוזיו המטעים לשלוש (24%) נהנה מאוד לזרוק יתאים לקבוצה של שמיר אשר חולקת את המקום הרביעי בזריקות לשלוש בליגה יחד עם הפועל ירושלים עם 25.8 זריקות כאלו למשחק.

אך החיזוק לא נוגע לגזרת הישראלים בלבד. בגזרת הזרים הביאה בתחילת הקיץ את ג'ונס, שאני במקור סברתי שיתאים מאוד לשיטה של שמיר. בתחילת העונה כתבתי כי:

"שנה שעברה סבלה חולון קשות מבעיות בריבאונד כאשר אחת ההשפעות המרכזיות של גלן רייס על הקבוצה הייתה היכולת שלו להשתלט על ריבאונד ההגנה ולהוביל את מתקפת העבר ובכך לנצל בצורה אופטימאלית את סוללת הקלעים של הקבוצה. סגנון המשחק של דן שמיר אשר דוגל במשחק מהיר ומרווח מתבסס רבות על עמדה זו ועל השליטה בריבאונד ההגנה ועל כן הבחירה בג’ונס היא אופטימאלית. השחקן הוא אתלט בצורה יוצאת דופן גם ביחס לשחקנים אמריקאים אחרים, מסוגל להוריד כדור לרצפה, להוביל מתפרצת ולסיים אותה ולא בכדי זכה להיות השחקן המשתפר של הG league.  בנוסף לכך, העובדה כי הוא קולע באחוזים נהדרים משלוש (כ43% שנה שעברה בווליום נמוך) תאפשר את ריווח המשחק ששמיר אוהב. ראוי לציין שבדומה להמילטון גם הוא מחזיק ביתרון גובה (2.03) על רוב השחקנים בעמדתו בליגה כאשר הוא בא במטרה למלא את נעליהם הגדולות של מספר שחקנים אחרים אשר עברו בחולון כגון, רייס, המילטון, בל וקלייבורן."

על פניו הממוצעים של דקוואן ג'ונס הם לגיטמיים לחלוטין, השחקן קולע 11 נקודות למשחק וקוטף 3 ריבאונדים, אין אלו מספרים מדהימים אך לגיטמיים. הבעיה הייתה בייעוד אשר היה לג'ונס, ציפו ממנו לקחת את המשחק עליו, להוביל ולהיות ספק הנקודות העיקרי של הקבוצה. ב10 המשחקים הראשונים של הקבוצה נראה כי הוא יכול לעמוד במשימה, כאשר העמיד 14.3 נקודות למשחק. אולם משם החלה התדרדרות איטית של השחקן שב15 המשחקים האחרונים מאז עומד על 9 נקודות בלבד. מעבר לכך, בזמנו על מגרש ג'ונס נראה הרבה פעמים כמתפשר על זריקות לא קלות מחצי מרחק או זריקות מרחוק ולא מנצל את האתלטיות שלו כדי להגיע לטבעת, ממש ההפך מגלן רייס ג'וניור שנה שעברה. אין ספק שלפחות התחזית שלי לג'ונס נראת כשגויה עכשיו אך האם זה רק אני?

לדעתי, ההגעה של הופסון בשלב זה של העונה, במיוחד לאור הבעיות שיש לחולון דווקא בעמדת הרכז לאחר הפציעה של קאליף ואייט, מצביעה על חוסר שביעות רצון מהביצועים של דקוואן ג'ונס. אין בכך כדי לומר כי השחקן ישוחרר אבל על פניו הופסון משחק באותה עמדה ובביקוריו הקודמים בארץ לא רק שהעמיד ממוצעים טובים יותר גם בריבאונד וגם בנקודות ( נקודות 17.3, 4.1 ריבאונדים  בנהריה 2016-2017) אלא גם הדגים יכולת לקחת את הקבוצה עליו ברגעים המכריעים. דוגמא לכך היא הסדרה הבלתי נשכחת מול הפועל ירושלים בה במשחק הראשון בחוץ חזרה נהריה מהפרש מדהים והצליחה לנצח את המשחק עם שלשה ענקית של הופסון על הבאזר.

אני סבור ששתי ההחתמות, הם פרי של אותה בנייה, ג'ונס ושמחון שלא עמדו בציפיות הכריחו ברמה מסויימת את ההנהלה למצוא פיתרון כאשר שני השחקנים הללו הם אלו שכנראה יפסידו את כמות הדקות המרבית מההגעה של קולשוב ואיגור. שני השחקנים מכירים את הליגה וניתן לצפות במידה סבירה מה תהיה התפוקה שלהם בהתאם. ההחתמות מתאימות לחולון עד מאוד ובאו בדיוק למלא את נקודות התורפה של הקבוצה העונה ולדעתי בהחלט ישפרו את יכולתה להתחרות על התואר.