לרקוד עם בועטים
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
משחק רבע הגמר הראשון בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד היה משחק מרתק מבחינת הכדורגל. ב-30 הדקות הראשונות היה זה שוב הקסם של סימאונה, ששלט ביד רמה בקאמפ נואו. שער נפלא של טורס שחזר להיות ילד מאושר, אחרי שחלף כעין הסערה בין הבלמים ההמומים של הסגולים-אדומים. במחצית השנייה הייתה זו עוד רמונטדה למזכרת של צבא סוארס, עם צמד שמראה שוב מיהו החלוץ הטוב בעולם כיום. יש שיגידו שחסרה לאורוגוואי אלגנטיות, שהוא מחוספס. הם כנראה צודקים. אבל מה זה משנה עם מספרים של מעל 40 שערים בעונה, שעוד לא הסתיימה. הבעיה הייתה הדברים שקרו מסביב, כפי שהיה צפוי שיקרה במשחק כל כך טעון, ובאופן מיותר לגמרי.
פרננדו טורס קיבל כרטיס צהוב שני ואדום עוד במהלך המחצית הראשונה. דווקא במשחק שהיה יכול להיות הניצחון הגדול שלו על סוארס וחבריו, התנהג 'אל ניניו' בטיפשות של נער מתבגר וגרר את השופט להחלטה, שאולי במקום מסוים שנויה במחלוקת. כך או כך, כשאתה שופט משחק כל כך טעון, אין ספק שצריך 'גראנדס קוהונס' כדי "לגמור" אותו כבר במחצית הראשונה עם שני צהובים לאותו שחקן. אולי שופט עם מעט יותר אוטוריטה היה יכול לנהל אחרת את הסיטואציה. אבל אלה הן בגדר ספקלציות בלבד.
זה כמובן לא מנער את פרננדו מהאחריות. ההיפך הוא הנכון. כל סופרלטיב שאמרנו אי פעם על ראול, שהיה סמל ומופת להתנהגות ספורטיבית, נראה כמו נזיפה אפשרית ונדרשת לילד ממדריד. טורס לא יקבל עוד הרבה הזדמנויות לגאול את עצמו. בדומה לחלוץ בית"ר איתי שכטר, צריך גם טורס לנצל את ההזדמנות שאינה ברורה מאליה שהוא מקבל בשובו הביתה לאתלטיקו. במקום לרקוד את ריקוד האלימות, תרקוד את ריקוד הניצחון. אבל אלה מים שחצו מתחת לגשר. אתלטיקו יוצאת עם תוצאה טובה, יחסית, של 2-1 מינימלי ושער חוץ מבטיח לקראת הגומלין ברביעי הקרוב בקלדרון.
גם בצד של ברצלונה יש חפים מפשע, כל עוד השופט אינו רואה ואינו מרשיע. עין המצלמה קלטה את הדברים, כשתפסה את לואיס סוארס בעוד התנהגות ברוטאלית אופיינית. משהו במבט של סוארס היה נראה תמוה במהלך המשחק. הוא היה נראה כמי שעשוי למעוד. תמונות הקלוז אפ של אחרי המשחק חושפות שהוא בעט ברגלו של חואנפראן, מגנה של אתלטיקו, ללא כדור וללא סיבה. ההתנהגות הזאת הייתה יכולה להתפרש כילדותית, אילו לא היינו מכירים את העבר הביזארי של החלוץ הטוב בתבל. גם במדי קבוצות אחרות יש כתמי עבר לאורגוואי המוכשר, בעיקר נשיכות שחילק באהבה לעמיתיו למקצוע
סוארס כבר הבטיח במספר הזדמנויות שימי החופזה והפזיזות נמצאים מאחוריו. שהוא בא לברסה כדי לפתוח דף חדש. הוא צריך לזכור שבעידן המודרני והסופר-מתוקשר, כל המצלמות בעולם עוקבות אחרי כל מהלך הכי קטן שלו. אולי כדאי לו שוב לשבת על ספת הפסיכולוג ולבקש עצה. כי אנחנו מעדיפים את זוכה נעל הזהב לעונת 2013/14 עונה על המגרש בשערים, ולא בשערוריות.
