מי שלא קופץ, אדום?
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
ליברפול היא אימפריה ששקעה למול ההצלחות של יריבתה המושבעת ממנצס'טר, אבל ביום חמישי יש לה אפשרות לנקום במשחק הגומלין בשמינית גמר הליגה האירופית ולהשאיר את העבר מאחור
כבר שנים רבות שלא חולמים במרדסיסייד על אליפות. זאת הפכה להיות אפילו סוג של מילה גסה במועדון השני בגודלו באנגליה, שלא זכה בפרימייר ליג מאז 1990, עוד מימי רוזנטל העליזים. הפנטזיה הורודה של כל אוהד אדום היא להחזיר עטרה ליושנה. הם אמנם זכו לעדנה לפני קצת יותר מעשור, אז בניטז הלוזר היה ווינר והביא גביע אירופה חמישי לרדז בניסי ניסים, באותו גמר בלתי נשכח מול מילאן. אבל התחושה היא שיש התפקחות אצל האוהדים, והתשוקה חוזרת אליהם הפעם מכיוון אחר, גם הוא אדום, אבל אדום מט.
פרגוסון הוא האיש שהצליח לעשות מהפך מעמדות בכדורגל האנגלי. ליברפול הייתה במשך שנים רבות המועדון הכי חזק ומעוטר באנגליה, ואז בא פרגי ולקח את המושכות. עם כשרון מנהיגות, חוצפה והרבה סבלנות הוא בנה קבוצת על המושתת על צעירים. את הסקאוטינג הוא ניהל ביד רמה, כדי להשיג את השחקנים המוכשרים ביותר באי הבריטי ולהביאם אל היונייטד. גיגס, באט, סקולס, האחים נוויל, כולם היו בניו. את כולם גילה וטיפח, השקה בעדינות והצמיח שיחי אפונים שהגיעו לשמיים. את דייויד בקהאם החתים המאמן הסקוטי כשהיה בן 12. כבר אז הוא ידע שמדובר בסופרסטאר בהתהוות.
ליברפול, שהייתה המועדון ששלט בזירה המקומית בכל שנות ה-70 וה-80 הפכה לצופה מן הצד בשעה שהמנג'ר הסקוטי גונב ממנה את התהילה. הרדז, שזכו בשיא של 18 אליפויות החזיקו בשיא עד שמנצ'סטר יונייטד, שתחת פרגוסון, זכתה בלא פחות מ-13 אליפויות בתקופה של 20 שנה, העפילו על ההישג והדיחו את מלכת אנגליה מכתרה. אותו רגע תהילה קצר ב2005 הצליח להחזיר לאדומים את הצבע לפנים ואת הכבוד האבוד, לפחות בכל הנוגע לתארים באירופה. מנצ'סטר, שעד אז זכתה בשני גביעים בודדים, חזתה בליברפול לוקחת גביע חמישי ועושה זאת במלוא הדרה. ליברפול חזרה מפיגור 3-0 מול מילאן הגדולה במחצית, לשוויון 3-3 ולניצחון בדו קרב פנדלים. עוף החול חזר שוב לחיים להבלחה קצרה של פאר.
אבל האדומים הבוהקים מליברפול היו צריכים להמשיך לחכות, ולספוג עוד השפלות במשך 8 שנים ארוכות, עד שהגיע הרגע לו פיללו – פרגוסון פרש והשאיר את היונייטד לחסדי מאמנים אחרים, שאיבדו את הדרך והביאו את המועדון לבינוניות אמיתית. האדום המרגיז דהה לפתע, והפך לאדום מט, באופן כזה שפתאום האדום המקורי – הזה שמליברפול – חזר לבהוק. אולי האדומים ממרסיסייד לא זכו באליפות, אבל סוף סוף הם הרגישו שהם יכולים לצעוד בביטחון, וסוף סוף לצעוד לשם לבד.
בעונת 2013-14 ליברפול הגיעה הכי קרוב שאפשר לטעום מצלחת האליפות. עם שני התותחים הכבדים בהתקפה, לואיס סוארז, הידוע כנשכן מליברפול, והכישרון הצעיר ראהים סטרלינג, הרדז נתנו פייט אמיתי לכתר לראשונה מזה שנים. סוארז כבש 31 שערים וזכה בנעל הזהב האירופית, וההתקפה האדומה נראתה בלתי עצירה בחלקים נרחבים של העונה. אחד הרגעים המתוקים היה הדאבל שליברפול השיגה מול היונייטד. בבית ניצחו הרדז 1-0, ובפנתיאון הביתי, הטראפורד הזקן, הספידו מכסחי השדים את יונייטד המושפלת עם שלושה שערים לרשת, ללא כל תגובה מהצד השני. הייתה בליברפול תחושה כמעט מיתית, האים הקללה הוסרה לבסוף? אבל האדומים לא עמדו בלחץ הציפיות. הפסד ביתי לצ'לסי ותיקו במחזור הלפני אחרון הביאו את האליפות שוב למנצ'סטר, והפעם היו אלה התכולים של הסיטי שזכו בתואר.
ליברפול הפכה להיות מועדון בדרג השני באירופה, ולכן לא יכלה למנוע משני הכוכבים של 2014 לעזוב את המרסיסייד, האחד לברצלונה והשני לבלוז ממנצ'סטר. אז איך חוזרים לחזית הבמה? מביאים מאמן. ליברפול פיטרה באוקטובר 2015 את ברנדן רוג'רס, המנג'ר המאכזב, והביאה את הבשורה הבאה היישר מדורטמונד, בדמותו של יורגן קלופ המחונן. קלופ אמור להביא חזרה את השמחה ואת הכדורגל ההתקפי למועדון, ולזכך אותה עם קורטוב זהות. אמנם בליגה הם מדשדשים עדיין בתקווה לסיים את העונה במקום המוביל לאירופה, אבל בליגה האירופית הרדז מסומנים כאחת הפייבוריטיות הגדולות לזכות העונה בעוד תואר אירופי. וכמה יפה הוא שמי שניצבת מולה בדרך לשם היא האדומה השנייה, מנצ'סטר יונייטד. כשאתה ליברפול, ואתה רואה אדום מול העיניים, כבר עדיף ליריבה להיות טרובדור. ליברפול ניצחה את מנצ'סטר 2-0 במשחק הראשון בשמינית הגמר, וביום חמישי היא תגיע לאולד טראפורד לריקוד נוסף עם הטרובדור המדמם. תסמכו על הרדז שאת גוון האדום המתוק הזה הם ירצו להמשיך ולראות גם בסיום המשחק.
