יום ראשון הראשון: קרב הגנות בקרוליינה, מהומס להט באל. איי

השבוע הנפלא ביותר בעונת הפוטבול הוא השבוע הראשון. ההתרגשות בשיאה, ההמתנה נגמרה. אף אחד עדיין לא הפסיד משחק, כולם אופטימיים במידה כזו או אחרת. כל קבוצה יכולה ללכת עד הסוף.

לפני המשחקים, הכל פתוח. אחרי המשחקים, הכל כבר סגור. אלופות מוכתרות, באסטים נקברים, סדר הדראפט נקבע. אין ספק שמדובר בשבוע קסום של פוטבול.

לאחר שהסתיימו משחקי 1 בצהריים שעון ארה"ב (למעט אחד), עלו לשחק שמונה קבוצות נוספות, כל אחת והאופטימיות שלה לפתיחת העונה החדשה.

 

קרוליינה – דאלאס 8:16

את דרייב הבכורה שלה קרוליינה סיימה ליד האנדזון אך ללא נקודות, כאשר מקאפרי איבד את הכדור על קו חמשת היארד. מכאן המשחק הפך לקרב פאנטים אימתני, כשבין לבין פינו שני הפאנטרים את הבמה לקאם ניוטון. מספר 1 של הפאנת'רס נכנס לט"ד ראשון ברבע השני, והוביל דרייב שהסתיים בשער שדה לפני המחצית. ההגנות שלטו במשחק הזה, והחטאת בעיטה אחרי ט"ד של גרהאם גאנו איפשרה לדאלאס ניסיון קאמבק אחרון. טאצ'דאון של אליוט ושתי נקודות של פרסקוט צמצמו למרחק 8 נקודות בלבד, אך הדרייב האחרון של דאלאס נגמר בסאק-פאמבל וחגיגות של הפנתרים.

 

אריזונה – וושינגטון 24:6

אף אחת מהקבוצות כנראה לא ציפתה לפתיחה כזו, אך איש אחד דווקא היה בטוח שהוא יפתח את העונה בדיוק בדרך הזו. מדובר כמובן באדריאן פיטרסון, שהגיע להציל את משחק הריצה של וושינגטון אך אולי בעיקר את הקריירה שלו. המשחק המצויין שלו איפשר לאלכס סמית' להריץ את ההתקפה שלו ביתר קלות. ההגנה, בצד השני, לא איפשרה לסם בראדפורד ו\או דייוויד ג'ונסון להיכנס לקצב, והרדסקינס פתחו את העונה עם ניצחון משכנע.

 

ל.א צ'ארג'רס – קנזס סיטי 38:28

משחק מסקרן במיוחד באצטדיון הקטן של אינגלווד, כשההתקפה הצעירה והרעננה של קנזס סיטי ואנדי ריד פגשה את אחד הסגלים הטובים ביותר בליגה. אך הצ'ארג'רס, כמו הצ'ארג'רס, המשיכו למצוא דרכים לבזבז את הפוטנציאל הטמון בהם. פאנט בדרייב הפתיחה של המשחק הוחזר לט"ד, וארבע השמטות של הרסיברים רק במחצית הקשו על ריברס לעמוד בקצב של ארבעת הט"ד של מאהומס מאהומס ו-169 היארד ושלושת הט"ד הכוללים של היל. איבודי כדור במקומות קריטיים, ואפילו החטאת שער שדה במאמץ החזרה. שום דבר לא הלך לצ'ארג'רס, עובדה שלא ממש משתקפת בתוצאה הסופית.

 

דנבר – סיאטל 24:27

גם במייל היי התרחש משחק מרתק, בין שתי קבוצות שמקוות לחשב את מסלולן מחדש, עם הקווטרבק החדש של דנבר וההגנה החדשה של סיאטל. פעם ניתן היה לקרוא למשחק שכזה "קרב הגנתי", אך דווקא הפעם המשחק נראה כמעט כמו שוטאאוט לשמו בין קייס קינאם לראסל ווילסון. ההתקפה של סיאטל נאלצה להסתדר ללא הנשק המוביל שלה בהתקפה, דאג בולדווין הפצוע. בסופו של דבר הייתה זו הגנת דנבר שהחזיקה אחרונה, בין היתר בזכות שישה סאקים (שלושה מהם של וון מילר) על ראדל ווילסון, שלמרות שורה סטטיסטית מרשימה נראה רע מאוד. משחק הריצה של דנבר תיקתק גם הוא ואיפשר לה לגרום גם לשעון לתקתק לסיום המשחק.

 

מיאמי – טנסי 20:27

יום ארוך עבר על הקהל בפלורידה. המשחק הופסק בשל סופת ברקים עם פחות משתי דקות למחצית, ולאחר כשעתיים חודש. עם שש דקות לסיום הרבע השלישי, שוב הופסק המשחק, אך לא לפני שמלקולם באטלר חטף את טאנהיל באנדזון של טנסי, ומנע ממיאמי להגדיל את היתרון 7:3 שהחזיקה אז. כעבור שעתיים נוספות, המשחק חודש, כשכבר הפך לארוך ביותר בהיסטוריית הליגה. ואם זה לא הספיק, טנסי איבדה את מאריוטה ונאלצה להעלות למגרש את בליין גאברט. נגמר? לא ממש. טיילור לוואן נפצע גם הוא, ודילייני ווקר שבר את הקרסול בצורה לא נעימה לצפייה. מיאמי המשיכה הלאה וניצחה את מה שנשאר מהציפיות הגדולות בטנסי.