פריז ועוד 19 – סיכום עונה בצרפת
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
כמו בכל שנה, גם ב-2018 הליגה הצרפתית הגיעה לסיומה, וכמו כמעט כל שנה בשנים האחרונות, פריז שוב לקחה אליפות. בגזרת כל מי שלא הגיעה מהבירה היה מעט יותר חם, כשמונאקו, ליון ומארסיי סיימו במקומות 3,2 ו-4 בהתאמה כשהמרחק בין מונאקו למארסיי עומד על 3 נק' בלבד. אם יורדים מעט יותר למטה בטבלה, מגלים כי הפער בין המקום החמישי (ראן) למקום העשירי (מונפלייה) עומד על 7 נק'. כשמעט יותר למטה הפער כבר גדל בין קבוצה לקבוצה, ולמעט הפער בין המקום ה-15 (שטרסבורג) למקום ה-18 (טולוז) שעומד על נק' אין הרבה מתח.
במסגרות האירופאיות, מונאקו, פריז וליון (ליון תתחיל מסיבוב המוקדמות השלישי) העפילו לליגת האלופות ומארסיי, ראן ובורדו העפילו לליגה האירופית. הקבוצות שירדו לליגה השנייה הן טרואה ומץ, כשטולוז תפגוש את אז'קסיו במסגרת משחקי ההישרדות.
ונעבור לנבחרי העונה:
הקבוצה המצליחה ביותר: פריז סן ז'רמן
אלופת הליגה, מחזיקת הגביע, והקבוצה הצרפתית שהגיעה לשלב הרחוק ביותר בליגת האלופות.
בשנה שעברה, כזכור לכם, שליטתה של פריז נגדעה ע"י מונאקו המפתיעה, ופריז איבדה את האליפות אחרי מאבק עיקש על התואר. ובכן, בעלי הקבוצה דאגו שזה לא יקרה שוב. עם הבאתם של ניימאר ואמבפה בסכומי עתק פריז השתלטה מחדש על הכדורגל הצרפתי. ותהיו בטוחים שה-NEM (ניימאר, קבאני, אמבפה) ישלוט בליגה עוד שנים רבות אם הם ימשיכו לשחק כפי שהם שיחקו העונה.
הקבוצה המאכזבת ביותר: ניס
מהמקום השלישי בעונה שעברה, למקום השמיני העונה. התרסקות טוטאלית של הקבוצה הכל כך מבטיחה הזו, שבסופו של דבר לא יכלה לקיים.
ניס העונה כבשה 53 שערים בלבד לעומת 63 בעונה שעברה, אך האכזבה האמיתי היא ההגנה שלה. אותה הגנה שספגה רק 36 שערים בעונת 2016/17 ספגה העונה לא פחות מ-52 שערים, ממוצע של כמעט 1.4 שערים למשחק. ההגנה הלוקה בחסר של ניס, בתוספת חוסר היכולת לפגוע בהתקפה, הן אלו הסיבות שבגינן הקבוצה נמצאת במקום כל כך נמוך בסוף העונה.
מאמן העונה: אונאי אמרי
נבחר בעיקר כתוצאה מחוסר במאמנים איכותיים בליגה. לאמרי לא באמת מגיע לזכות כמאמן משום שהוא בעיקר הסתמך על היכולות של כוכביו במקום להכתיב סגנון משחק בפריז, אך בגלל שזה הביא לו דאבל, ניתן לו להנות מדלילות היכולת בעמדה.
שחקן העונה: ניימאר
אחרי תחרות עיקשת בינו, בין לואיס גוסטאבו ובין קבאני הנהדר קוטף הברזילאי המוכשר את תואר שחקן העונה בצרפת. הבריזלאי, שסיים את העונה עם תשעה עשר כיבושים ושלושה עשר בישולים למרות שהוא השתתף ב-20 משחקים בלבד. היכולת הפנומנלית של ניימאר לעבור שחקנים ולמסור מסירות עומק מרהיבות פעם אחר פעם תסכלו את יריבותיהן של פריז. והוא ללא ספק נחשב להחתמה המוצלחת ביותר שלהן לטווח קצר העונה.
הרגע הגדול של העונה: פריז מאירה את עיר האורות לכבוד הגעת ניימאר:
אמנם זה היה לפני פתיחת העונה, וזו בחירה מעט מוזרה משום שהרגע לא היה על כר הדשא בכלל, אבל מבחינתי הרגע הגדול ביותר שקרה העונה הוא הרגע הזה.
הרגע הזה הוכיח עד כמה כדורגל הוא חלק מרכזי בחייהם של אנשים מכל רחבי העולם, הרגע הזה הוכיח עד כמה הצלחת הקבוצה חשובה לערים בהן הקבוצות משחקות, כשאפילו עיר כמו פריז שיש לה מקורות הכנסה שאינם קשורים לסן ז'רמן, עדיין עצרה את נשימתה לערב קסום אחד וחגגה עם הקבוצה את ההישג של הבאת שחקן מהטופ העולמי. אז כן, אולי הגעתו של ניימאר סימנה סופית את אובדן הכדורגל לטובת הכסף הגדול (222 מיליון גאד דאם איט), ואולי לי אישית כאוהד ברצלונה מעט קשה עם עזיבה של מי שרבים האמינו שיוכל להיות הסמל הבא של בארסה בתקופה שלאחר מסי-צ'אבי-אינייסטה, אבל לדעתי אין רגע ראוי יותר מזה בכדי להיבחר לרגע העונה בצרפת, ואולי אף בעולם כולו.
משחק העונה: פריז סן ז'רמן – מונאקו 1:7
מחזור 33, משחק ההכתרה של פריז. הקבוצה מהבירה מארחת את האלופה היוצאת מונאקו, במטרה להבטיח את זכייתה באליפות חמישה מחזורים לסיום העונה. התוצאה? 7:1 צורם שייזכר בתודעת אוהדי הליגה לעוד הרבה זמן.
שער העונה: מלקולם, ה-1 בדצמבר 2017 נגד דיז'ון
אין לי הרבה מה להוסיף, פשוט תראו את הביצוע הנפלא הזה.
הרכב העונה:
סטיב מנדאנדה; דני אלבס, תיאגו סילבה, מרקיניוס, פרלאנד מנדי; מרקו וראטי, לואיס גוסטאבו, נביל פקיר; פלוריאן ת'ובאן, אדינסון קבאני, ניימאר.
