הביג בן שקרס
עידו רבינוביץ'
6 באפריל 2018
כללי
1 דק׳ קריאה
בתחילת הקריירה שלו, בן גורדון נחשב להבטחה של בשיקגו בולס. השחקן שיחזיר אותם לימי הזוהר של שנות ה-90׳. היום נחקור קצת ונראה מה השתבש בדרכו.
בנג׳מין אשנאפי גורדון נולד ברביעי באפריל, 1983 בבירת אנגליה, לונדון. כאשר היה עוד בחיתוליו, הוריו החליטו ללכת ולהגשים את החלום האמריקאי בניו יורק. בנג׳מין הצעיר התאהב בכדור הכתום עוד שהיה צעיר מאוד, הוא ראה את המשחקים על מרקע הטלוויזיה שלו ולא יכל לעזוב. בן גדל ונהפך לנער, אז הוא התקבל לתיכון מאונט ורנון, אותו התיכון בו למדו דיק קלארק ודנזל וושינגטון. תוכנית הכדורסל בתיכון זה הייתה עשירה מאוד, היא כבר הצמיחה כמה שחקני NBA בעבר, אולם הם לא ראו שחקן כמו גורדון אי פעם. הוא היה פשוט עילוי, כל כך דומיננטי בלי להשקיע מאמץ בכלל. זו לא הייתה הפתעה גדולה שכל הקולג׳ים הגדולים רצו לצרף אותו לשורותיהם, גורדון בסוף בחר במכללת קוניטיקט האגדית שהובלה בגאון על ידי הגאון הטקטי ג׳ים קאלהון. בנוסף, זוהי אותה מכללה בה שיחק כזכור דורון שפר.
בשנה הראשונה שלו בליגת המכללות, הוא היה אחד מהסקוררים הטובים ביותר שעלו מהספסל. גורדון התחיל 2 משחקים בלבד אך עדיין הצליח להעמיד ממוצע נאה של 12.6 נקודות למשחק. בעונה העוקבת, הוא קיבל את המושכות להתקפה ולא איכזב. הוא סיים את העונה עם 19.5 נקודות למשחק ו4.7 אסיסטים, שיפור של 1.6 מהשנה שעברה. בשנתו השלישית והאחרונה, הסטטיסטיקה היבשה שלו ירדה במעט, הוא קלע נקודה פחות למשחק ו0.2 אסיסטים. אולם, יש הצדקה לכך. ראשית, צ׳ארלי וילינואבה הגיע ולקח חלק מהנטל ההתקפי ממנו. שנית, גורדון עשה רק מה שטוב לקבוצה, שעברה מ69.7% ניצחונות ואי הגעה לפיינל פור היישר ל84.6% ניצחונות וזכייה באליפות המכללות. זאת ועוד, הרבה ממדדי היעילות שלו השתפרו: אחוזי האיבודים שלו ירדו, יעילות הקליעה מהשדה שלו עלתה באופן בולט ונתון ה-win shares שלו גם עלה.
לאחר 3 שנים פנומינליות בקולג׳, ״ביג בן״ הכריז לדראפט ה-NBA, שם נבחר בבחירה השלישית ע״י השיקגו בולס, שהשלימו צמד בריטי 4 בחירות לאחר מכן עם לואל דנג בבחירה שקיבלו בטרייד עם הפיניקס סאנס.
שנת הרוקי של בן הייתה בדיוק כפי שציפו לה. הוא היה סקורר מהספסל שהשתלט על היחידה השנייה של השוורים. הוא גם נבחר לשחקן השישי של העונה, פעם ראשונה ויחידה בהיסטוריה שדבר כזה קרה, נכון לכתיבת שורות אלו. בן נתן עוד שנתיים סולידיות עם עקומת עלייה נחמדה, כאשר בשנה האחרונה מבין השנתיים, הוא הוביל את קבוצתו לסוויפ בסיבוב הראשון כנגד האלופה היוצאת מסאות׳ ביץ׳. אך אז, הכל השתנה. בעונה העוקבת הבולס לא עמדו בציפיות כלל ואפילו לא הגיעו לפלייאוף, הם סיימו את העונה בלוטורי. אז אלוהים חייך אליהם מלמעלה, ונתן להם את הבחירה הראושנה חרף זה שהיה להם סיכוי זעום של 1.7% בלבד! כידוע, עם הבחירה הזו הם לקחו את הגארד האתלטי מממפיס, דרק רוז.
בהמשך של אותו הקיץ, הבולס ניסו להחתים את גורדון לחוזה טווח ארוך, שיצתוות לרוז לעתיד הנראה לעין. שיקגו הציעו לגורדון יותר מ-10 מיליון דולר לשנה על פני 5 שנים. גורדון היה חמדן מידי ולא הסכים, לבסוף הוא חתם על חוזה לשנה אחת בלבד ללא אופציית קבוצה.
בעזרת עונת הרוקי המרהיבה של רוז, הבולס ניתקו חזרה לפלייאוף מהמקום השביעי, בדרך לפגוש את האלופה היוצאת, בבוסטון סלטיקס. הסדרה הזו זכורה בעיקר בשל ההופעה של דרק רוז במשחק מספר 1 בגארדן, שם תפר 36 נקודות. שוכחים דווקא את הסדרה המעולה שנתן גורדון עצמו, שהוביל את הבולס בנקודות לאורך שבעת המשחקים. לבסוף הבולס הפסידו באופן צורב במשחק השביעי, אך יצאו עם ראש מורם והרבה תקווה לעתיד, או כך הם חשבו. בן גורדון החליט לעזוב לדטרויט כי לטענתו:״.. אני הולך לקבוצה שניצחונות הם בעדיפות ראשונה אצלה, אני מאוד מאושר מהחלטתי״ כך אמר גורדון בראיון שנשמע קצת עוקצני ל״שיקגו טריביון״. משם הקריירה של גורדון צנחה לשפל ענק. הוא נתקע על הספסל של דטרויט מאחורי רודני סטאקי ונכשל בהבאת תועלת מהספסל, ב-2012 הוא הועבר לשארלוט, משם שנתיים לאחר מכן לאורלנדו ואז לגולדן סטייט ב-2015, ושם נחתך לפני תחילת העונה. הוא לא דרך על מגרש NBA מאז, הוא דווקא דרך בבית מעצר לא פעם. גורדון נתפס נוהג בגילופין בפעם אחת, ונוהג עם לוחית רישוי מזויפת בפעם אחרת. לאור כל המקרים הללו הוא גם אושפז במחלקה פסיכיאטרית.
כיום הוא השתחרר ומנסה להימנע מצרות כמה שיותר, ומקווה שבעתיד הוא יקבל צ׳אנס לחזור ל-NBA. אני סבור כי עדיין יש לו דלק במיכל, ואם קבוצה תחתים אותו היא לא תצטער על כך.
בינתיים גורדון חוגג בימים אלו יום הולדת, ועל כך נגיד לו מזל טוב!
