מה יקרה ביום שאחרי
טור דעה על התאבקות בחברת WWE
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
הנה התקופה הזאת של השנה "Wrestlmania" הגיעה ובשבילנו האוהדים/מעריצים זה החג הראשי של התאבקות המקצועית.
אבל עם ההופעה השנה וכל ההכרזות, לא יודע אם שמתם לב אבל תופעה שמתרחשת לה בשנתיים האחרונות וזה הירידה במספר ההופעות של השמות הגדולים (ולא אני לא מדבר על אנדרטייקר שמגיע פעם בשנה) אבל אני מדבר על השמות הגדולים באמת – סינה, אורטון, ביג שואו, הנרי וכד'.
נכון, אף אחד לא חי לנצח אבל גם צריך להבין מתי עידן אחד נגמר ומתי עידן אחר מתחיל וכולנו יודעים שהעידן של דיביזיית הנשים הוא הדבר הבא לפחות ל-5 שנים הקרובות (במידה וישמרו עליו כמו שצריך).
אבל תופעה אחרת תופסת לא פחות את העין והיא שאין ממש את ה'שם הגדול הבא' (ולא, זה לא משנה עם זה גבר או אישה), אין את חילופי המשמר, אין את העברת הלפיד ואין כל תיאור נדוש אחר, וכן, אנחנו צריכים להתחיל להתרגל ליום שאחרי סינה, וכן, אנחנו צריכים להתחיל לתהות מה הולך להיות שאורטון יעזוב (או כפי שההיסטוריה מראה, פציעה עם היעדרות ממושכת אבל משם הדרך לסוף המסלול קצר מאוד, תשאלו את כריסטיאן).
I call it like I see it….
וינס מקמהן לא רוצה יותר שמות כמו: רוק, אוסטין, טייקר או סינה!, מפתיע נכון? אולי זה לא נאמר בגלוי אבל עוד ועוד סימנים עולים ומראים שכן יש שינוי אסטרטגי/תפעולי שלאט לאט משנה את המציאות שלנו (הדור שצופה משנות ה-90 וה-2000 אולי יש גם 80 בקהל) והנה דעתי בנושא למה כן:
- העסק השתנה והשתנה מאוד, כבר אין תמלוגים גבוהים על הופעות של PPV או על הוצאות DVD כי היום הכל נמצא ברשת ואי אפשר לדעת מה ברכישה ומה לא שהמנוי שלך זה "הכל כלול"
- עיקר התשלום הוא הופעות ומרצ'נדייס (חולצות, אביזרים וכו') וכן, יש עדיין ריבים על זמן מסך וקשה מאוד לקבל אותו. לא לשכוח, זמן מסך = יותר כסף
- תשלום עבור הנסיעות שונה גם ובגלל זה גם אופי הטיולים והנסיעות שונה, הוא יותר נוח (אפשר לראות בסדרה Ride along שהכי הרבה זמן נסיעה זה 4 כמעט 5 שעות) ולרוב מתאבקים ביום שאחרי בעיר שליד או בעיר שבמדינה אחרת שליד (ככה זה שהגבולות זה כביש ראשי)
- כל מתאבק שיוצא לו שם גדול מהר מאוד מחפש לעזוב את האירגון, ומשם יש את האפשרות שיעשה יותר כסף וגם לוקח חלק מהזכויות על השם שלו (בין עם זה שם הבמה או השם האמיתי שלו) מה שפוגע למקמהן באופן ישיר בהכנסות, רווחים ותמלוגים מאותו פרפורמר
- מעדיפים להשאיר שמות גדולים עם חוזים מנופחים אבל למעשה לגמור להם את הקריירה, או במונח המקצועי של העולם הזה "הג'ובר הכי יקר שיש". קחו לדוגמה את החוזה המחודש של דולף זיגלר, הוא מקבל 3 מליון דולר ל-3 שנים שבהם הוא שם אובר (אובר – מאדיר מתאבק אחר על חשבונו) איזה מתאבק שהאירגון בוחר ומנגד הוא מקבל טיפה יותר חופש יצירתי (גם בבניה של הפיודים וגם בבחירת היריב במידה וניתן), הוא רשאי לעזוב מיידית את האולם עם תום הקרב ובמידה ואין לו מחוייבות מסויימת להופעה ומתן הודעה מראש הוא יכול להופיע ולהתארח איפה שהוא רוצה = לו"ז גמיש מאוד
אז אני מאמין שבקצב הזה אנחנו מחכים שכל הג'ון סינה, רנדי אורטון, הנרי, זיגלר יעזבו את הארגון ואז נראה באמת איך הספינה מפליגה באותם מים… אבל היי, עדיין יש את מיז שיכול לקבל את הכדור ולרוץ איתו למרחק – אם רק יתנו לו!.
ואצל הנשים, אם זה עידן הבא של הענף, אז הגיע הזמן שנראה איזה מישהי שבונים אותה להיות כמו רוק או כמו ג'ון סינה, יש את סשה בנקס, ביילי, את שרלט פלייר (כן הבת של…), את נטליה (הבת של, האחיינת של, הנכדה של ורוח הקודש) – אם רק יתנו לה!!!
