פפ גארדיולה חווגג יום הולדת
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
אפשר לומר הכל על פפ גארדיולה השחקן, ואפשר גם לומר הרבה על פפ כמאמן.
מי טוב יותר משניהם ? המאמן ? או אולי הקפטן והשחקן הגדול ההיא של קבוצת החלומות של בארסה?
אם ננקוט עמדה אני יגיד שלדעתי, פפ טוב יותר בבניית קבוצות, ומה שהוא עשה בבארסה, באיירן ובמנצ'סטר סיטי זה פשוא בניית קבוצות מפלצות. לא רק שהכדורגל של סיטי העונה הוא עם תוצאות, השערים, המהלכים האיישים והציוות על המגרש פעם אחר פעם עושה חשק לראות עוד ועוד משחקים של הסיטי, שחזקה עדיין בכל המפעלים.
אם נחזור לעבר, גארדיולה שיחק בבארסה משנת 1990-2001, שללא ספק הליגה הספרדית הייתה הטובה בעולם, ללא תחרות. היום הליגה האנגלית גדולה על הספרדית בכסף, ועם כמות הזרים והשיטות של המאמנים פלוס הקהל, אין מה להשוות.
הוא היה כדורגלן מחונן, מסירות סרגל, בניית התקפות, הלב הקטלוני בקבוצה קטלונית גאה שרמסה את ריאל מדריד בקרבות שזכורים לנו עד היום. ועדיין, פפ לדעתי טוב יותר בתור מאמון היכולות שהוא לקח מהמגרש הוא כרגע מיישם אותם על שחקניו.
פפ, שלקח בבארסה כל תואר אפשרי, עשה את הדרים הטים השנייה של בארסה, החליט די, שהוא רוצה לחפש לו אתגר אחר, היה לו קל מדי לפרק את ריאל.
אז פפ עבר לגרמניה, לבאיירן. גם שם, זה הלך קל מדי בליגה, אבל שזה הגיע למטרה העיקרית- לליגת האלופות, הקבוצה הגיעה עייפה והפסידה את התואר. היו לו 3 שנים נהדרות בבאיירן, מלבד הגרמנית השוטפת שהוא למד, ההצלחה שלו והגאונות שלו לשים לדוגמא את פיליפ לאם בקישור האחורי כדי לנצל עוד יותר את החזקת הכדור ,זה משהו ששמור רק לגאונים מיוחדים.
מה שאני שם לב שפפ לא מאמין עוד מימיו בבארסה לרוטציה גדולה, ולמרות שיש לו סגל מפלצתי הוא "טוחן" את הסגל שלו .
נקודה זו לדעתי פגעה בבאיירן שבאה עייפה כבר למשחקים הקריטים באירופה, וגם שנה שעברה שחקני סיטי בסוף העונה נראו סחוטים. סיטי הייתה אכזבה בעונה שעברה, למרות שלפרקים היה נתנה כדורגל מדהים. העונה הוא תיקן את זה עם הכסף הגדול ויותר משתמש ברוטציה.
מה שהכי בולט את פפ זה הפילסופיה הייחודית שלו, הכדורגל היפה, המסירות והלחץ הבלת נגמר על השחקנים היריבים.
בכל קבוצה של פפ מה שחשוב הפלא ופלא- זה מה שהוא עשה כשחקן, תפקיד הפליימיקר. פפ היה מיוחד כשחקן שלא נחשב אחורי מדי ולא קידמי מדי, אבל תמיד במקום הנכון עם מסירות הסרגל שלו. אולי רק פירלו היה דומה לו.
פפ כמו שהוא מסדר את השעון ואת הצעיף כמו דוגמן (אגב, הוא דיגמן בעברו) ככה היה הכדורגל שלו על המגרש- מסודר.
כולם מניעים את הכדור מכל העמדות. אין להזניח עמדות, כל עמדה נבחר השחקן שיכול לעשות אותה טוב ביותר.
ואם תשימו לב פפ דואג שגם השוער יידע להניע כדור וחשוב לו להרוויח 11 שחקנים על הדשא, שיודעים להניע כדור ולצאת מלחץ.
שוער אצלו חייב להיות בטכניקה גבוהה מאוד ולא סתם שוער גבוה או חזק. אדרסון, נויר וואלדז היו מעולים באספקט הזה.
התפיסה הזו של ההחזקת הכדור והתשת האויב זה מנת חלקו של גאון.
הצבתו של דה-בריינה עם סילבה באמצע, ולתת לשניהם לשחק 50-50 שכל אחד מהם זו אגדה, ודה בריינה אצל פפ שידרג עוד יותר את יכול המסירה,ההבנה וקבלת ההחלטות. לא תראו את דה בריינה טועה, כעמט תמיד הוא מקבל את ההחלטה הנכונה.
הדבר הכי חשוב אולי שהמאמן שהזיז אותו מהצדדים כדי להיות באמצע, בתפקיד לא קשר מרכזי, אלא בתפקיד דה בריינה- את דויד סילבה, שלמות של מרכז מגרש.זה תפקיד מיוחד אותו עשה גארדיולה, ויש לו את השחקנים הנכונים לשחק אותם.
בנוסף פפ הוא קטלוני גאה, אמנם שיחק בנבחרת ספרד אבל בתקופה שלו זו הייתה נבחרת לוזרית שלא הצליחה להגיע לשום הישג ממשי. פפ לא פחד מעולם להביע את דעותיו, ואני משוכנע שבכל הכסף בעולם הוא לא יסכים לאמן את ריאל מדריד.
פפ הוא קטלוני, וחשוב היה לו תמיד לומר את הדעות שלו. הוא הגיע מעיירה ענייה מאוד, והצליח להשתלב בקבוצה של ברצלונה והכי חשוב היה לו השפה המקומית, וזה שלנבחרת קאטלוניה מגיע לצאת לאוויר העולם.
בשנה האחרונה קיבלנו לזה משנה תוקף, וכמעט קאטלוניה קיבלה את ההעצמאות שלה, ו כמו שנעצר מנהיג המפלגה הקטלונית, ככה בזים לפפ במדריד, הוא נחשב לאויב האומה הספרדית.
אז לסיכום פפ יחגוג כבר 47, ובגיל הזה הוא ללא ספק אחד המאמנים הטובים בעולם, אם לא מספר 1.
אני אוהב את הכדורגל של יורגן קלופ, פפ ושל טוכל.
כדורגל מלהיב, מהיר וחכם. המשחק האחרון בין ליברפול לסיטי היה כל כך מהנה, גם בזכות המאמנים והתשוקה שלהם לכדורגל חיובי. ומיד סיטי גם במצבים קשים נראת חדה שיכולה לעשות מהפך, ואין ספק שיש לזה חלק גם למאמן.
מה שעוד יפה בפפ, שגם הוא התחיל מברצלונה ב', עשה את כל הדרך מהקבוצה השנייה, קידם צעירים (פדרו, לדוגמא)
ושינה לחלוטין את המרקם בחדר ההלבשה מקודמו- רייקארד, שבעצם בנה את בארסה הראשונה הגדולה.
פפ שיפר את הקבוצה של רייקראד עשה אותה כוח עולמי, והיום בעצם קיימים דור האוהדים החדש של בארסה בכל העולם, וגם בישראל, גם בגלל הישגים אבל הרבה בגלל הכדורגל.
אותו משחק שכולנו משוגעים אליו, פפ אחד ממייסדי הכדורגל החדשים של החזקת כדור, מסירות ,שליטה והכי חשוב זה לא הגנתי.
זו דרך חיים, ותן עוד פס.
מזל טוב אמיגו!
