שורה אובראוב חוגג יום הולדת
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
אחד הסמלים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי, שוער ואישיות מכביסטית עולמית חוגג יום הולדת.
שורה אובראוב, אחד מהאנשים שאולי שינו את פני הכדורגל בישראל ובעצם הגעתם של אובראוב ופלוקארוב, בתחילת שנות ה-90 סימלו את הזרים הגדולים שהגיעו לפה, בתחילת הדרך.
היום כולנו בדעה ״ אין זרים כאלה יותר״, ובטח שוערים.
שורה שחוגג 58, התחיל את הקריירה שלו בדינמו מוסקבה, והיה השוער של נבחרת ברית המועצות. באותה תקופה הגיעו לישראל הזרים הגדולים של שנות ה-90 רובם מברית המועצות שהתחילה להתפרק. אובראוב הגיע בגיל 30, גיל אדיר לשוער, בדיוק עם הניסיון, ולשוער כמו שידוע לכולם אפשר לשחק עם אין פציעוצת טורדניות עד גיל 40.
ואובראוב אכן שיחק 9 שנים במכבי ת"א, לקח 3 אליפיות, ושותף לשנים הגדולות של מכבי ת"א ולאליפות שכל אוהד מכבי ת"א יזכור בטוח, שנת 91/92 עם אברהם גרנט. עונה בה מכבי ת"א שיחקה באיצטדיון רמת-גן הנוסטלגי ופירקה את כל הליגה, בדרך לדאבל, אבל נעצרה רק בגמר להפועל פ"ת. בהפתעת ענק,3-1. בימים האלה התחלתי לאהוב כדורגל, אמנם את לא מכבי ת"א, אלא את הירוקים מחיפה- ובאותם שנים התסכלנו עליהם בפחד. מכבי ת"א הוסיפה איתו עוד שתי אליפיות בשנות ה-90, בעונות הכדורגל הגדולות ביותר שאולי חווינו בכחול-לבן, בטח מבחינת השחקנים הישראלים, והזרים הטובים ביותר שהיו אי פעם.
אובראוב, חד משמעי אחד מהטובים ביותר.
כולם זוכרים את הסוף של אובארוב ואת התקופה ככללי שהייתה טובה, אבל האם מישהו זוכר מה קרה לו בתחילת הדרך ?
משחק ראשון בית"ר ת"א מול מכבי ת"א, באשדוד, 6,000 צופים (נו, בערך) והפסד מביך 3-2, עם שערים מצחיקים בחום הלוהט של ישראל.
אחרי המשחקים האלה, הוא חטף עוד 6 שערים בעוד שני משחקים ומכבי ת"א נראתה לא טוב. התקשורת לחצה להחליף את השוער הותיק, גרנט שידוע כמאמן ענק שנתן ביטחון לשחקנים סביבו לא התרגש- והתוצאה ידועה. קבוצה דורסת ואליפות קלילה, גם בשנים שלאחר מכן מכבי ת"א הייתה פקטור קבוע בצמרת בכל שנה. והגנה חזקה בראשות אובראוב.
השיא היה בעונת 1995-1996, כעונת הדאבל שמכבי ת"א גברה על קבוצת החלומות שלמכבי חיפה, ובזכות אובראוב שחטף רק 16 שערים, מכבי ת"א לקחה אליפות בעונה סופר קשה, עם יריבות לצמרת לא פחות טובות כמו מכבי חיפה, הפועל חיפה ובית"ר ירושלים.
בכל השנים שלו אובראוב בישראל כמעט ולא נפצע, והיה מודל למקצעונות.
כמובן שהוא היה האהוב על האוהדים והפך לסמל ישראלי מובהק, הוא אולי לא עושה דאחקות כמו רוסו, או מגדל כרס ישראלית של גיל 40 כמו אמיל וולב, אבל שורה הוא ישראל וזו גאווה לכולנו.
הרבה זוכרים באותם שנים את הדרבים הגדולים של העיר תל-אביב, שזה היה אחד המשחקים החמים בארץ, המקרה הראשון אולי שבו מעורבים אוהדי הפועל ת"א, באחד הרגעים המכוערים ביותר בתרבות הספורט הישראלי.
אותו מקרה בדרבי היה, שאוהדי הפועל הכינו בובה של תינוק, וזרקו אותה למגרש.
מעשה לא אנושי, במטרה לצחוק או ללעוג לשוער הותיק.
הסיפור המקורי היה שאובראוב, לו יש שתי בנות, איבד תינוק שנפל לאשתו מהחלון. חלק מהגירסאות מדברים על דיכאון אחרי לידה, וחלק אומרים תאונה.
ככה או ככה- הטרגדיה היא קשה. וזה לא משנה עצוב.
בכל מקרה, לשורה שיהיה בריא, יש ילדה, שהתגיירה והתחתנה עם בחור ישראלי לפני כמה שנים, והבן הצעיר גם שירת בצבא ועבר תהליך גיור. וכ"כ כיף לרשום את זה, ששוער עבר המשיך את מושבו פה, כמו ג'אובני רוסו, מגמדוב, דראסיליה ועוד ועוד.
מבחינת היכולות של אובראוב הוא היה גבוה, חזק ואני בטוח שהוא שיפר את ריאקוביץ בכמה רמות מאז שהוא כאן.
אם נבחן היום את ראיקוביץ הוא שווה לפחות 8 מיליון יורו בערך, חלק לא מבוטל מכבי ת"א תקבל בזכות העבודה של שורה.
אז זהו סיפור על זר שהגיע לכאן, השתלב גם בחברה, לטעמי נראה צנוע, והיה השוער הגדול ביותר לכל הדעות ששיחק בישראל, יותר ומיקטור צ'אנוב, שגם היה שוער ענק, אבל רק שני לאובראוב.
שנשמיך להוקיר את גדולי הזרים שהיו פה, כי הם נתנו לנו הרבה.
מספרים : ארון הגביעים
אליפות: 1991/92, 1994/95, 1995/96
גביע המדינה: 1993/94, 1995/96
גביע הטוטו 1992/93, 1998/99
הופעות: 36
