קא-באם! על הכוכב העולה של המיאמי היט, באם אדאביו.
עידו רבינוביץ'
21 בדצמבר 2017
כללי
1 דק׳ קריאה
אדריס "באם" אדאביו נולד ב-18 ליולי, 1999 בניוארק שבניו ג'רזי. רבים מהאנשים חושבים שניתן לו הכינוי "באם" בזכות הדאנקים המהדהדים שלו או הפיזיות המרשימה שלו אך הכינוי שלו ניתן דווקא בגיל צעיר מאוד. כאשר "באם" הצעיר היה בן שנה, הוא הפך שולחן קפה כאשר צפה בסדרה "משפחת פלינסטון" באופן דומה לדמות "באם באם ראבל" מהסדרה. אמו ראתה זאת, והחליטה להדביק לו את הכינוי "באם".
באם גדל ועלה לתיכון. הוא למד בתיכון "נורת'סייד" בפיין-טאון, צפון קרוליינה, שם שיחק בקבוצה הבית ספרית והשליט טרור על יריביו מהרגע שעלה על המגרש. הוא קלע 32.22 נקודות למשחק והוריד 18 ריבאונדים בממוצע למשחק. בשנתו השלישית בתיכון הוא עבר לאקדמיה הנוצרית הקרובה, שם הוביל את קבוצתו, ה"קוגרס", לאליפות התיכונים הארצית. באותה שנה הוא קיבל את התואר "מר. כדורסל" של קרוליינה על הישגיו הרבים. כשסיים את התיכון הוא נחשב לפרוספקט "5 כוכבים" ונחשב לכישרון החמישי בטיבו במחזור שלו.
לאחר סיום לימודיו בתיכון, הוא נאלץ לבצע החלטה: לאיזה קולג' ללכת מכאן? מפני שהיה מבוקש ביותר, הוא קיבל הצעות מקולג'ים רבים, כולל אן.סי סטייט ואוברן אך בסוף החליט לבחור בקאנטאקי של ג'ון קאליפרי. באם הצטרף ל"ויילקאטס" ביחד עם מאליק מונק ודיארון פוקס, שלבסוף נבחרו איתו בלוטורי של הדראפט בו החליט להירשם. אבל אנו מתקדמים מהר מידי, נחזור רגע לזמנו של אדאביו בקולג'. הוא שיחק בקאנטאקי שנה אחת בלבד אך חרף הזמן הקצר שבילה בקאנטאקי, הוא השאיר חותם גדול. לבאם היום כמה משחקים גדולים בעונה הסדירה, כולל הופעה של 22 נקודות ו-15 ריבאונדים מול הנמרים ממיזורי ו-16 נקודות ו-7 ריבאונדים מול ה"אבירים" ממכללת וולפו שבאינדיאנה. קאנטאקי סיימו את העונה הסדירה במקום הראשון בקונפרנס שלהם עם מאזן 16-2 בתוך ה-SEC ונחשבו למועמדים חזקים לאליפות.
אדאביו היה דומיננטי ביותר בטורניר ה-NCAA, כולל הופעות גדולות מול היריבה צפון קאנטאקי, ויצ'יטה סטייט ו-UCLA. ה"ויילדקאטס" הפסידו ב-2 נקודות בלבד ברבע גמר הטורניר לאלופים שבדרך, צפון קרוליינה. באם הכריז לדראפט 2017 ונבחר בבחירה האחרונה של הלוטורי, מספר 14 למיאמי היט. למען האמת, לי ולעוד רבים הבחירה נראתה תמוהה, במיוחד ששחקנים כמו ג'סטין ג'קסון שבא מה"טאר-הילס" האלופים וג'ון קולינס עדיין נשארו על הלוח, שחקני שכביכול הרשימו יותר בזמנם בקולג'.
בתחילת הקריירה שלו, באם קיבל דקות מועטות בשל העומס על העמדה שלו. לפניו ניצבו חסן וייטסייד הכוכב וקלי אוליניק הסולידי, לכן לא הצליח באם להשתחל לחמישייה שעל המגרש פעמים רבות במשחקיו הראשונים. אולם, לאחרונה, וייטסייד נכנע לפציעה המנדנדת שלו והחליט לשבת על הספסל ולתת לה להחלים במקום לשחק עם הפציעה ולסכן החמרה שלה. בנוסף לכך, כשיחק עם הפציעה, ויטסייד היה פחות נפיץ, התקשה לרוץ והגן בצורה רעה ביותר. קלי אוליניק נכנס במקומו, ובאם נכנס בחלל שהשאיר אוליניק על הספסל והתחיל לחולל פלאים. באם היה כמו ארנב האנרג'ייזר מהשנייה שעלה על הפרקט. האתלטיות המטורפת וכוח הרצון שלו הם אטריבוטים שאי אפשר ללמד או להתעלם מהם. בנוסף לכך, הוא מראה תכונות הגנתיות מצוינות, IQ כדורסל גבוה במיוחד, בעיקר בצבע ובמצבי "פיק אנד רול" אך גם בשמירה מחוץ לצבע כפי שנראה כאן:
By popular demand, Bam Adebayo vs. Butler, LeBron and Curry.
More to defense than these isolated events, but they sure are some impressive flashes for a rookie center. pic.twitter.com/3fFSWS8uog
— Couper Moorhead (@CoupNBA) December 4, 2017
באם הוא שחקן שעושה את העבודה השחורה, דברים שלא בהכרח רואים בדף בסטטיסטיקה. הוא עושה "סקרינים" חזקים ביותר, מוסר מסירות חכמות במיוחד לגבוה, רודף אחרי כל גדול ולא מפחד להתקיף או להגן על כל שחקן ושחקן. בנוסף לכך, גם כשבתחילת העונה הייתה לו הזדמנות להתחיל לאחר שגם אוליניק וגם וייטסייד לא שיחקו מסיבות שונות, אריק ספולסטרה החליט להתחיל גם ג'ורדן מיקי במקומו. החלטה מוזרה ביותר, אבל לא נשמע ציוץ מבאם לגבי ההחלטה, הוא רוצה לעשות רק מה שטוב לקבוצה ומקבל על עצמו את התרבות שריילי וספולסטרה מנחילים. לבאם יש פוטנציאל גדול גם בהתקפה חוץ מלתפוס אלי-הופים, מרשימים ככל שיהיו:
זאת ועוד, יש לו צורת זריקה טובה, ואחוזי העונשין הסבירים שלו (65 בקולג', 61 בליגה המקצוענית) הם סימן טוב לעתיד, כאשר יעבוד על הזריקה שלו מספיק זמן הוא בהחלט יכול הוות איום במשחק חצי המרחק, "פיק אנד פופ" ומהלכים מהסוג הזה. באם כבר השנה מייצר 1.44 נק' לכל פוזשן שבה הוא מתגלגל לסל במהלך "פיק אנד רול", הוא יכול להיות קטלני בהרבה עם זריקה קצת יותר טובה.
לסיכום, באם הוא מהזן הנדיר של שחקנים של צעירים עם אגו לא נפוח במיוחד, שמוכן לעשות את העבודה השחורה ולהתאים את עצמו לכל מצב שיצטרך. אם הייתי צריך לעשות השוואה בין באם לשחקן NBA אחר, הייתי בוחר בדוויט הווארד, אולי גם באם בעתיד יוביל את ההיט לסדרת גמר.
