סיכום TNF שבוע 10
יאן מלניקוב
10 בנובמבר 2017
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
הסיהוקס יצאו מסיאטל אל המדבר, למשחק הראשון שלהם העונה מול אריזונה חסרת הק"ב הפותח שלה. במאזן 5-3 ואחרי הפסד ביתי מתסכל במיוחד לוושינגטון, בסיאטל חיפשו קצת רוגע וניצחון במשחק מוקש מול אריזונה שנמצאת בפרשת דרכים, אמנם כבר איבדה את קארסון פאלמר, נראתה לא מזהיר גם איתו אך ניצחון כאן מול סיאטל וההתקפה הבעייתית שלה יכול להחיות את העונה של הקארדינלס. הנה כמה נקודות על הניצחון הקשה 22-16 של אלופת הבית המכהנת, שלא הגיע ללא מחיר.
- בתמונה למעלה, מישהו שפשוט לא מצליח לזוז מילימטר מול ההגנה של סיאטל. המפגש האחרון שלו עם ההגנה הזו היה כמובן במשחק הפלייאוף המקפיא לפני שנתיים במינסוטה, בו הוא לא הצליח להשיג יותר משני יארד לנשיאה ואם זה לא הספיק, קאם צ'אנסלור חטף לו את הכדור מהידיים ויצר פאמבל מכריע ברבע הרביעי. הלילה הסיפור היה דומה: פיטרסון סיים עם 29 יארד ב-21 נשיאות, והראשונה שלו הסתיימה בפאמבל אותו הכריח לא אחר ממספר 31. עוד? פיטרסון גם תוקל לסייפטי בפעם הראשונה בקריירה שלו. על ידי מי אתם שואלים? אמממ…
- אם בהגנת הריצה עסקינן, סיאטל ממוקמת רק 17 בליגה ביארדים לניסיון ריצה. רוצים לדעת מה אני חושב על זה? בולשיט. אנחנו אחרי תשעה משחקים, כאשר בששת האחרונים סיאטל איפשרה פחות משלושה יארד לנשיאה. 2.6, אם נדייק. מה המסקנה שלנו מהנתון הזה? שהנתון הכללי, 4 יארד לנשיאה, נופח מאוד על ידי כמה דרייבים מול טנסי ומהלך גדול או שניים של קרלוס הייד. מה עוד אנחנו לומדים מהנתון הזה? שהגנת הריצה באמת הטובה בליגה, או לפחות אחת מהן, נמצאת בצפון מערב המדינה. (אגב, המובילה באופן כללי ביארדים לנשיאה היא קליבלנד שאפישרה סך הכל 2.9)
- ומה פחות טוב בהגנה של סיאטל? המשחק הזה עורר כמה דאגות. הפנלטיז היא הראשונה והמשמעותית ביותר, לפחות בכל הנוגע למשחק הזה. שישה דאונים ראשונים קיבלה אריזונה במתנה משחקני ההגנה של סיאטל והעבירות שלהם, כאשר ארבעה מהם באותו הדרייב המשווה של אריזונה ברבע השני. נכון, חלק מהשריקות היו בלתי מוצדקות בעליל. אפילו בט"ד של גרשאם הייתה לדעתי חסימה על הגב של צ'אנסלור שלא נשרקה. אבל עם כמות כזו של עבירות, אין לאף אחד בסיאטל סיבה להתלונן על שיפוט. הקבוצה עושה מעל 10 עבירות בממוצע למשחק, ככה לא זוכים באליפות. ככה לא משחקים פוטבול, וזה משהו שחייבים לעבוד עליו שם. בטח כשההתקפה שלך לא מספיק טובה כדי לפצות על כל היארדים האבודים.
- הגנת שתי הדקות של סיאטל נראית גם היא רע מאוד. בסוף המחצית הראשונה נעצר דרייב מבטיח מאוד של אריזונה על ידי השמטה די מביכה של אנדרה אלינגטון הרץ, וכמובן הט"ד לקראת סוף המשחק שלמרות שהיה די גמור, היה מאוד מיותר מבחינת ההוקס לאפשר אותו ולהשאיר לאריזונה צ'אנס. זה מגיע כהמשך לדרייב 35 השניות של קירק קאזינס בשבוע שעבר, או הדרייב שכמעט הסתיים בט"ד מנצח של ג'ארד גוף לקופר קאפ. העונה לדעתי הסיפור הוא יותר ביצועים של שחקנים שפשוט מפסידים את המאצ'אפים שלהם, ואין הרבה דברים שמאמן יכול לשנות כדי לפתור את זה.
- אריזונה, מבחינתה, פספסה כמה וכמה הזדמנויות ויכלה לצאת מפה בקלות עם ניצחון. כמעט בכל דרייב ראינו כדור של דרו סטנטון שמפספס את המטרה שלו בהרבה, ואם לא זה, אז ראינו רסיבר פנוי לחלוטין משמיט כדור. אז כן, למרות שזו סיאטל, אריזונה יכולה להרגיש כאן פספוס רציני. ואם זה היה קארסון פאלמר? קשה להבטיח, אבל היה כאן הרבה יותר צמוד.
- ההתקפה של סיאטל ממשיכה להיראות רע מאוד. כמובן שמגיע, כתמיד, קרדיט להגנה של אריזונה שעדיין מחזיקה בכמה שחקנים מוכשרים ביותר. אבל ההתקפה של הסיהוקס ממשיכה להיראות רע והבעיות שלה נמשכות הרבה מעבר לאופנסיב ליין. אפילו בסנאפים בהם הייתה הגנה טובה על ווילסון, הוא נאלץ למשוך זמן מחוץ לפוקט כדי למצוא מישהו פנוי בתקווה. קשה לדעת משידור הטלוויזיה מה הגורם העיקרי לכך, אבל הניחוש המושכל הוא קריאת מהלכים ותוכנית משחק רעה של דארל בוול, שלא הצליח ליצור אופציות מסירה פנויות לווילסון, כפי שכבר קרה במהלך העונה כמה וכמה פעמים. קבוצות עם מאמנים יצירתיים מצליחות לייצר נקודות בלי בעיה, בין אם הן מחזיקות בק"ב עילית כמו דרו בריז או ק"בים ממוצעים יותר כמו אלכס סמית' או ג'ארד גוף. קבוצות צפויות כמו סיאטל מתקשות מאוד. להסתמך על ניסים של ראסל ווילסון אמנם יעבוד רוב הזמן, אבל רעיון טוב זה לא.
- משחק הריצה של הסיהוקס הוא בעיה אחת, וההתעקשות שלהם עליו הוא הדאגה האמיתית. כל פירסט דאון הוא ריצה חסרת תקווה או פליי אקשן צפוי שההגנה לא אוכלת. הבעיות בהתקפה של סיאטל יכולות לתפוס כאן סדרה של טורים, אני רק אגיד שהזהות שמנסה להנחיל פיט קארול בקבוצה פשוט לא מתאימה לסגל שלו.
- שחקן נוסף שאפשר לכתוב עליו סדרה שלמה של טורים הוא בובי וואגנר, שהעונה הוא השחקן החשוב בהגנה הזאת. הוא סיפק הופעה נוספת ברמה הגבוהה ביותר, וכשלצידו קיי.ג'יי רייט במשחק הטוב ביותר שלו העונה(בין היתר היה הראשון שהגיע לבקפילד והכריח את הסייפטי), לך תרוץ מול ההגנה הזאת. או תמסור. יהיה קשה באותה מידה.
- ועכשיו הגיע פחות או יותר הסוף של הטור, מה שאומר שנשאר לי הדבר שרציתי לדחות ולדחות את ההתייחסות אליו עד שלא נשארה ברירה יותר. ריצ'רד שרמן לא התאמן כל השבוע עקב בעיה בגיד האכילס. הוא החליט שלמרות הכל הוא ישחק, ואף נראה טוב רוב המשחק. כשזה קרה, הוא ידע באותו רגע. שרמן הוא אולי כבר לא השחקן שהיה ב2013 או 2014, ואולי אפילו קצת אוברייטד בכל מקרה. אבל המנהיגות שלו חשובה לא פחות ללגיון הבום, וכשהבא בתור הוא ג'רמי ליין, פתאום יש הרבה יותר סיבות לדאגה בסיאטל.
