סיכום מאנדיי נייט פוטבול-פילדלפיה איגלס מול הוושינגטון רדסקינס.
עידו רבינוביץ'
24 באוקטובר 2017
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
משחק מרתק בין שתי יריבות דיויז׳ן. הרדסקינס, באים למשחק הזה עם המאזן הבינוני של 3-2. המאזן הזה לא משקף את היכולות של הקבוצה בכלל, קירק ״קפטן קירק״ קאזינס (האנדרייטד באופן משווע) מוביל את קבוצתו בגאון מחזור אחרי מחזור, התקפת המסירה הטובה שלהם מחפה על התקפת הריצה הבינונית שלהם והפרונט 7 מטיל אימה על כל יריבותיהם. בנוסף לכך הקבוצה משחקת כיחידה ולא כשחקנים אינדיבידואלים, אספקט מהותי ב-NFL כיום. האיגלס הניצבים מנגדם, מובלים על ידי הסופמור קרסון וונץ, שמראה כשחקן בעל כל המרכיבים להיות ״פרנצ׳ייז קאווטרבק״ לעתיד הרחוק, האיגלס צמאים כבר לאחד כזה מאז זמנו של דונבן מקנאב, שהוביל אותם כמובן להצלחה גדולה ולהגעה לסופרבול. למשחק יש את כל המרכיבים להפוך למשחק מרתק שלא תוכלו להסית ממנו את העיניים, ואכן סופק משחק כזה.
מהלך המשחק
המשחק החל בניצול החולשה המובהקת של האיגלס:הסקנדרי. קבוצה שהיא לרבות הנושא הזה שלמה ביותר, חוץ ממלקולם ג׳נקינס אין שחקן שהאיגלס יכולים להיות מרוצים ממנו. שתי מסירות ל-20+ יארד מקאזינס הובילו לשער שדה ולנקודות הראשונות במשחק. בניגוד לוושינגטון,הדרייב הראשון של פילי לא הלך מוצלח במיוחד כאשר וונץ זרק אינטרספשן ל-דנבאר לאחר כמה מהלכים ו-וושינגטון משתלטת חזרה על הכדור.
הרבע הראשון לא הוביל לעוד נקודות והסתיים ביתרון שלוש לסקינס.
קירק קאזינס בראש הקסדה, לא מוערך מספיק
(washington redskins on facebook)
בתחילת הרבע השני, ג׳ייק אליוט (שהתפרסם לאחרונה לאחר שער השדה מ-61 יארד לנצח את המשחק מול הג׳איינטס) החדיר עוד אחד, הפעם מ-50 יארד בכדי להשוות את התוצאה. הסקינס חזרו במנטליות של ״מה שאתה עושה אני עושה טוב יותר״ וקאזינס מסר לט״ד הראשון במשחק והיתרון חזר לוושינגטון. אולם, משם המומנטום ברבע היה אך ורק של הנשרים. שני מהלכים גדולים של וונץ, שמרסק את כל הסטיגמות על כל שהזרוע שלו לא מספיק חזקה עם מסירה ל64 יארד להולינס לטאצ׳דאון ועוד מסירה של 46 יארד לארץ שהובילה לרד-זון ולבסוף לטאצ׳דאון שניות ספורות לסיום המחצית, שני ט״ד בפחות מ-3 דקות! פילדלפיה מובילים במחצית 17-10.
זה נראה כי וונץ מתאמץ להוכיח את כל ארסנל הכישורים שלו: הוא מסר מסירות ארוכות, השתמש בניידות שלו להשיג יארדים והנהיג את קבוצתו בקור רוח לעוד ט״ד ברד-זון. אזור מאוד מרשים להצטיין בו בשנה השנייה בליגה, מכיוון שבדרך כלל משחק טוב באזור צפוף כזה כמו הרד-זון הוא נרכש במשך שנים רבות, אפילו הגדולים ביותר התקשו באזור הזה בתחילת הקריירה שלהם, אך לא קרסון. וושינגטון השוו את תוצאת הרבע עם טאצ׳דאון משלהם, ולמרות שהם נראים פחות טוב מהקבוצה מעיר ״אחוות האחים״ הם עדיין נשארים עם סיכוי במשך הזה, יכולת הקלאץ׳ של קאזינס גם לא מוערכת (כמו יתר המשחק שלו) והאיגלס חייבים להמשיך ללחוץ על הגז בשביל לגמור את המשחק הזה 24:17 איגלס בסיום השלישי.
קרסון וונץ, born leader
(philadelphia eagles on facebook)
תחילת הרבע הרביעי העמידה את האיגלס במצב קשה: דאון שלישי ו-8, חרף ההצלחה שלהם הנשרים הדאון שלישי השנה, זה מצב מסובך לכל קבוצה. מאמן הצד השני, גרודן החליט לשלוח בליץ שעבד במורה כמעט מושלמת, פיטרסון לא ציפה לזה. למזלו של פיטרסון, וונץ ביצע התחמקות קסמים מהערמה של השחקנים באדום שלא הייתה מביישת את הודיני הגדול בעצמו, הרוויח 17 ודאון ראשון. דהיינו, במקום מצב של דאון רביעי שהיה מחזיר את הכדור לסקינס, וונץ מציל את הדרייב ופילי עושה מה שהם עושים הכי טוב בליגה מאז שנה שעברה, וזה להחזיק את הכדור ולייצור דרייבים ארוכים ואיכותיים, הדרייב הזה הסתיים בטאצ׳דאון לנלסון אגלהור ומשם החבורה של גרודן לא הצליחה לחזור למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של קאמבק.
תוצאה סופית:34-24 לפילידפיה, היא משתפרת ל6-1, הסקינס יורדים ל3-3.
