מיסטר ג'אנקי
يوبيل شنايدرمان 20 ביולי 2017
כללי
1 דק׳ קריאה
וויל סולומון לא מכחיש את היותו "בד בוי" של ענף הכדורסל. הפוינט גארד, שחוגג את יום הולדתו ה-39, עוד משחק בליגה בכירה. הוא שיחק בשלוש קדנציות שונות בישראל ולא מסתיר את רצונו לשוב לשחק בארץ הקודש גם בגילו המתקדם.
מעטים הם הכדורסלנים הזרים שהצליחו להשאיר חותם בליגת ווינר ואפילו לשחק בשנים האחרונות של העשור השלישי לחייהם. וויל סולומון הוא מיוחד. כשהוא בן 39, הוא משחק בקבוצת "הכרישים" מהליגה הצרפתית הראשונה, ובאופן יחסי לגילו מעמיד ממוצעים אדירים; כ-9 נקודות, 3 אסיסטים ו-2 ריבאונדים בממוצע למשחק.
סולומון שיחק עונה אחת בלבד ב-NBA לפני קריירה ארוכת שנים בליגות הבכירות באירופה. בעונת 2001/02, כשהוא בן 23, סולומון ערך 62 הופעות במדי ממפיס וקלע 5.2 נקודות למשחק. לאחר עונת הרוקי הבינונית שלו, השחקן, שמאופיין ביכולת התקפית ברמה גבוהה, החליט לצאת מגבולות מולדתו ובחר באריס סלוניקי מהליגה היוונית. בעונתו היחידה באריס הוא זכה עם היוונים בגביע היורוצ'לאנג', המפעל שבזמנו היה השלישי בטיבו בכדורסל האירופי.
הקריירה של וויל סולומון הייתה יציבה כמו ספינה בים סוער. מלבד פנרבחצ'ה (2006-2008) ושארקס (2013-עד היום), הרכז המוכשר לא שיחק יותר מעונה אחת בקבוצות בהן שיחק. חוסר היציבות שלו בא לידי ביטוי גם ב-NBA. בעונת 2008/09 הוא החליט לחזור לליגה הטובה בעולם, ואת אותה העונה הוא התחיל בטורונטו ראפטורס, וחבר לאנתוני פארקר בקבוצה הקנדית. סולומון פתח בחמישייה 9 פעמים בלבד מתוך 53 המשחקים בהם לקח חלק, והעמיד ממוצעי שפל בקריירה שלו, בדמותם של פחות מחמש נקודות במשחק, נתון שבכלל לא מאפיין את השחקן.
נחזור אחורה, אל עונת 2003/04. עונה זו הייתה הראשונה מתוך שלוש של סולומון בליגת העל הישראלית בכדורסל. יחד עם דורון שפר ועידו קוז'יקרו, סולומון הוביל את הפועל ירושלים למקום החמישי בעונה הסדירה בליגה, לסגנות בגביע המדינה, וכמובן הדובדבן שבקצפת – זכייה בגביע יול"ב (היורוקאפ של היום). סולומון הציג יכולת מפלצתית במדי ירושלים בגביע היול"ב וקלע יותר מ-23 נקודות למשחק, תוך כדי שהוא מוסר קצת יותר משלושה אסיסטים לחבריו.
דווקא אחרי עונה מוצלחת בהפועל י-ם, סולומון נפרד מהקבוצה מהבירה ועבר לטורקיה, לאפס פילזן. אך שוב, כבר אחרי עונה אחת, ווילי עזב את טורקיה ועבר לתחנה ההבאה בקריירה – מכבי תל אביב. מכבי ת"א הייתה קבוצתו החמישית של סולומון כשהיה בן 26. הצהובים זכו ביורוליג שנתיים ברציפות לפני הגעתו של סולומון, ועימו הייתה קרובה מאוד לזכייה שלישית רצופה, אך היא הפסידה בגמר לצסק"א מוסקבה בהפרש 4 נקודות בלבד. לאחר ההפסד המאכזב בגמר, הרכז המפלצתי חזר לאיסטנבול וחתם בפנרבחצ'ה אולקר. סולומון שיחק במדים של פנר בין השנים 2006-2008, ואיתה הניף שני גביעי אליפות טורקית. הקהל המקומי התאהב באמריקאי וביציעי האולם הוא כונה "קינג סולומון".
כאמור, בשנת 2009 הוא חזר ל-NBA, אך בעונת 10/11 הוא חזר לליגת העל, לקדנציה שנייה בהפועל ירושלים. ההחלטה של המועדון לצרף אותו הייתה תמוהה בעיני רבים. בסגל האדומים ניתן היה לראות את יובל נעימי ויוגב אוחיון, וסולומון נחת ישירות על עמדותיהם. נעימי דווקא לא נלחץ מהגעתו של האמריקאי ואף שמח על כך, בטענה שסולומון הוא מעין "גורו" עבורו והשילוב ביניהם קטלני. דווקא יוגב אוחיון פחות אהב את הרעיון והתקשה להתבלט תחת סולומון ונעימי. העונה הסתיימה בהגעה למקום השלישי בליגה, סיום בשלב 32 הגדולות של היורוקאפ, הגעה לרבע הגמר בגביע המדינה וסגנות בגביע ווינר.
כיום, כשהוא בן 39, סולומון אמור לפתוח את עונתו החמישית בשארקס הצרפתית והוא לא מתכוון לתת לשום דבר לעצור אותו מהלגשים את החלום: "החלום הגדול הוא בגיל 40 לשחק בליגה בכירה". סולומון גם לא מכחיש את אהבתו לירושלים ואת הרצון שלו לחזור לשחק בקבוצה מהבירה: "הכי נהניתי מהקהל של הפועל ירושלים. אם הפועל תרים לי טלפון, אני אבוא בריצה, בלי קשר לכסף".
מיסטר ג'אנקי אף פעם לא פחד לומר את מה שהוא חושב. השחקן בעל הדם החם והאופי הלוהט היה ווינר בנשמה, אך לפעמים זה גם שיחק לרעתו כשרשם בעיות משמעת בחלק מהקבוצות בהן שיחק. וויל סולומון השפיע על הכדורסל הישראלי בדיוק כמו ששאראס ורבים וטובים אחרים השפיעו. סולומון הכניס דם חדש לכדורסל, הראה ווינריות מה היא וייזכר כאחד הזרים הליצניים אך בו זמנית מהמקצועיים ביותר שדרכו על אדמת הקודש. היכולת ההתקפית המפלצתית שלו הכניסה אותו בקלות לרשימת הזרים האהובים בהיסטוריית הכדורסל הישראלי. מזל טוב מיסטר ג'אנקי!
