מיסטר וומבלי
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
איצטדיון וומבלי חוגג יום הולדת, ניסיתי למנות את המשחקים הגדולים ביותר ששוחקו בהיכל הכדורגל באנגליה. את המשחקים לא סידרתי לפי גדולתם, כי יש לא מעט משחקים שהתקיימו הרבה לפני שהגעתי לעולם וכמעט כולם בכלל לא היו משחקי כדורגל
כדורגל: פלה פעם אמר: "וומבלי הוא קתדרלת הכדורגל, הבירה והלב של הכדורגל" איצטדיון המופת הוא אחד הוותיקים בעולם וסיפק לא מעט משחקים גדולים, אך היו גם אירועים בספורט שונה, גדולים לא פחות. נתחיל דווקא במשחק הכדורגל שלדעתי היה הגדול ביותר שם: ה- 30 ביולי 1966, תאריך שעד היום באנגליה מפנטזים שיחזור. בו נקבע שאלופת העולם לשנת 1966 היא נבחרת אנגליה, שניצחה את נבחרת גרמניה המערבית בתוצאה 2-4 לאחר הארכה.
משחק הגמר היה אחד המשחקים השנויים במחלוקת בהיסטוריה של גביע העולם. השער השלישי שכבשה אנגליה מרגליו של הרסט, ושזכה לכינוי "שער הרפאים", נכבש לאחר שהכדור שבעט פגע במשקוף ובדרכו למטה ספק עבר את השער. שופט המשחק, גוטפריד דיינסט השווייצרי, ושופט הקו תופיק בחראמוב מברית המועצות, אישרו את השער השנוי במחלוקת ובכך עלתה אנגליה ליתרון של 3-2 בזמן הארכה. גם השער הרביעי של אנגליה, אותו כבש הרסט, נחשב לשנוי במחלוקת מאחר שלדעת רבים, כולל הרסט עצמו, השער נכבש לאחר שריקת הסיום למשחק, כאשר אוהדים אנגלים כבר פרצו לכר הדשא.
הלמוט האלר היה הראשון לכבוש, והוביל את גרמניה ליתרון, שהחזיק מעמד שש דקות בלבד עד לשער השוויון של הרסט, שקבע את תוצאת המחצית. מרטין פיטרס העלה את אנגליה ליתרון ראשון במשחק 122 דקות בלבד לסיום, אך וולפגנג ובר השווה את התוצאה דקה לסיום. בתוך ההארכה כבש הרסט את "שער הרפאים" בדקה ה-111, והשלים שלושער בדקות הסיום של ההארכה.
בייסבול: בשנת 1942, חיילים מהצבא האמריקאי והקנדי נפגשו למשחק אל מול עיניהן של 10,000 צופים נלהבים. הקנדים יצאו המנצחים הגדולים, במשחק שהיווה אתנחתא באמצע מלחמת העולם השנייה.
מרוצי מכוניות: בשנת 2007 וומבלי הפך את עורו, הדשא נעלם והפך למסלול מירוצים שעליו נשרפו לא מעט צמיגים. מרוצי נסקאר, פורמולה אחד ומרוצי ראלי היו בין האירועים שהלהיבו את האלפים ביציעים
דרדוויל: איבל קניבל! איש הפעלולים האמריקאי, שמחזיק בשיא גינס למספר העצמות השבורות בחיים (433 למי ששאל את עצמו) הגיע ללונדון בשנת 1976 ולעיני 90,000 איש ניסה לקפוץ מעל סימן ההיכר של לונדון – 13 אוטובוסי קומותיים. הניסיון הוביל ל13 עצמות שבורות, אך קניבל אמר לאחר מכן "נכנסתי בהליכה ויצאתי בהליכה"
מרוצי כלבים: צד פחות נעים, לכן לא נרחיב עליו יותר מדי, אך בין השנים 1927 ועד 1998 נערכו מרוצי כלבים באצטדיון הענק, כשהמרוץ הראשון נערך לעיני 50,000 איש.
אגרוף: מוחמד עלי, או בשמו המקורי, קסיוס קליי הגיע בשנת 1963 להלהיב את הקהל האנגלי בקרב מול הנרי קופר. 40,000 איש נדהמו לראות את השמאלית של קופר מפילה את עלי אל הקרשים, בנוקאאוט שהוגדר על ידו "מכה שהרגישו אבותיי באפריקה".
היאבקות: בשנת 1992 וומבלי אירח את הסאמר סלאם הראשון מחוץ לאמריקה, של ה-WWF. האירוע שתוכננן בכלל להיערך בוושינגטון, הועבר לבירת אנגליה במטרה לחשוף יותר צופים בשאר העולם לעולם ההיאבקות.
משחקים אולימפיים: אצטדיון אולימפי הוא לא, זה נכון, אבל בשנת 1948 כשהעולם עוד מתאושש ממלחמת העולם השנייה, לונדון אירחה את האולימפיאדה. וומבלי אירח את טקסי הפתיחה והסיום של אירוע הספורט העתיק בעולם.
קפיצות סקי: אנגליה, אוגוסט, קיץ 1961, מה הקשר לספורט חורפי?? אז גם זה קרה שם. רמפה בגובה 45 מטרים, 50 טון של קרח שרוסק לשלג ומתחרים מכל המדינות הרלוונטיות וגם מנצח אחד מפינלנד, עם שם מסובך ביותר – וייקו קנקונן, שקפץ למרחק של 34.5 מטר. שלוש שנים לאחר מכן הפיני גם זכה במדליית זהב אולימפית.
