מה השתנה? הפועל ירושלים אז והיום
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
היום (ה') יעברו בדיוק 13 שנים מאז ניצחה הפועל ירושלים את ריאל מדריד בגמר היול"ב קאפ ורשמה את הישגה הגדול ביותר באירופה, השנה רצתה הקבוצה לשחזר את ההישג והגיעה עד לחצי הגמר של יורוקאפ והשאלה היא מה בדיוק היה חסר לה?
13.4.2004 ריאל מדריד נגד הפועל ירושלים, אחד הערבים היותר מדהימים של כדורסל ישראלי איכותי, דורון שפר, משה מזרחי, עידו קוז'יקארו וארץ כץ לצד זרים מדהימים כמו קלי מקארתי, וויל סולומון וטונג'י אוואג'ובי הצליחו לעשות את הבלתי ייאמן ולנצח 83-72 את ריאל מדריד ולהביא להפועל ירושלים את היול"ב קאפ. לעולם לא אשכח את האושר על פני הפועל ירושלים, מן חיוך כזה שאי אפשר למחוק מהפנים. אוהדים אחרים כמעט ולא יוכלו להבין את ההרגשה מן אושר עילאי שקבוצת כדורסל ישראלית לא חווה בחיים. השנה אחרי 13 שנים שברובן הפועל ירושלים היית רק שנייה למכבי, הקבוצה רצתה להוכיח שהיא יכולה לשחזר את ההישג המדהים ותחת אורי אלון ואמארה סטודמאייר הצליחה הקבוצה להגיע עד לחצי הגמר שם הודחה מול ולנסיה ועכשיו נשאלת השאלה מה צריכה הקבוצה כדי להשלים את המשימה בשנה הבאה ולזכות בגביע
הדבר הראשון שבלט לי בעין היה המחסור בדקות לישראלים וגם רמת הישראלים עם כל הכבוד למאמן הנוכחי, סימונה פיאניג'אני, הזלזול שלו בישראלים היה ללא ספק אחת הסיבות לכך שהקבוצה לא הלכה עד הסוף אבל נתחיל קודם עם הישראלים עצמם. הסגל של ירושלים כולל בתוכו ללא ספק שמות מכובדים בכדורסל הישראלי, שמות כמו יותם הלפרין, ליאור אליהו ובר טימור אך מלבד בר טימור שבאמת נמצא ברמה הנכונה, הלפרין ואליהו נמצאים הרבה מעבר לשיא, הלפרין עוד מראה ניצוצות פה ושם בהחלט יכול לשמש כמחליף ראוי אך אליהו נמצא מעבר לשיאו ולאורך כל העונה הזאת הציג יכולת חלשה מאוד שפשוט לא מתאימה לרמה הזו. לכן הצעד הראשון שחייבת הקבוצה לעשות היא לעלות את רמת הישראלים שלה וזה אומר לשחרר את החלשים שבהם כולל את ליאור אליהו ולנסות להחתים את שון דאוסון, כרם משעור ואולי גם את עוז בלייזר כמחליף לליאור אליהו ואותם לצרף לטימור, הלפרין וזליקוביץ' וליצור קבוצה עם ישראלים טובים וחזקים.
הדבר השני שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום הוא סימונה פיאניג'אני, המאמן הרשים ללא ספק כשהגיע עד לחצי גמר היורוקאפ אך מהצד השני הקבוצה נראית לא טוב בליגה וחווה הפסדים מביכים ובנוסף להכל הוא כלל לא מתייחסים לישראלים כאמור, הוא מספסל אותם ובקושי נותן להם דקות משחק גם כאשר הם מעולים והדוגמא הטוב ביותר לכך היא בר טימור שהוא הישראלי הבכיר בסגל הירושלמי אך עדיין כמעט ולא קיבל דקות בשלבי ההכרעה ביורוקאפ. לאורי אלון יש שתי אופציות בקשר למאמן הנוכחי, הראשונה, להסביר לו שזו קבוצה ישראלית קודם כל ושהוא חייב לתת את הכבוד והדקות לישראלים גם באירופה. נכון, כדי לקחת גביע כלשהו באירופה חייב זרים אבל גם ישראלים רק ככה הזהות תישאר. האופציה השנייה של אורי אלון היא להחליף את האיטלקי ולהביא מישהו שייתן לישראלים את הביטחון והמקום שהם צריכים, אני רואה באופצייה השנייה כיותר טובה כי למרות ההישג באירופה לירושלים אין שום סגנון בהתקפה מלבד פיק אנד רול וכדי לנצח צריך יותר מזה.
הדבר האחרון שירושלים צריכה לעשות הוא בחירת נכונה של זרים בהנחה שסטודמאייר, שון ג'ונס וג'נטילה יישארו בקבוצה, שון ג'ונס סנטר טוב וצעיר וסטודמאייר הוא כוח שאסור לתת למישהו אחר. כלומר לירושלים יש בערך עוד 3 זרים להביא, בעונה הנוכחית ג'רלס היה בהחלט בחירה טובה עקב הרקורד הנהדר שלו אלא שפיטרסון, ואפילו קינסי ודייסון הם בהחלט חתול בשק שלא לדבר על הבאתו של רנדל שנפצע מיד שהגיע. העמדות החשובות ביותר שירושלים צריך לחזק אותם בזרים הם רכז ואני מתכוון לרכז אמיתי אחד שיחפש מסירה ואז סל והשני עמדה 4/3 פאוור פוורד שיכול לשחק גם כשלוש כלומר מישהו מספיק חזק בצבע שגם יכול לקלוע מחצי מרחק דבר שיכול להפוך את הקבוצה לקטלנית ביותר. אני מאמין שבמידה וכל זה אכן יקרה ירושלים תראה שהיא שייכת ליורוליג ואף תיקח את היורוקאפ בקלות לנו נשאר רק לאחל בהצלחה ולקוות שנזכה לעוד הצלחות של קבוצות ישראליות.
