טקטיקוס 11 – מצחצחים חרבות לקראת הקרב על אירופה
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
ריאל מדריד מגיעה לישורת האחרונה של העונה במצב מאוד עדין. מחד, הנתונים של זידאן בלה ליגה ביחס למספר המשחקים שהוא מאמן את הקבוצה הם מהטובים בהיסטוריה של המפעל. מאידך, ישנה חוסר יציבות בקבוצה בחודשים האחרונים, והנתונים מראים זאת. כולנו זוכרים שאת העונה הקודמת ריאל סיימה עם הפסד בודד תחת זידאן, בעונה שהתחילה בצורה קטסטרופלית עם רפא בניטס, מאמן ששיעור המידה שלו אינו תואם מועדון בסדר גודל כזה. בנוסף, הקאסטיליאנים השיגו 12 ניצחונות רצופים בסגירת הליגה, כשהם מצמצמים פער שעמד על 12 נקודות לנקודה בודדת, רצף שכלל ניצחון על ברצלונה בקאמפ נואו, שכולו היה הבלחה טקטית של מאמן חד.
גם את העונה הזו ריאל פתחה מצוין, ועד לסיום חודש דצמבר היא נראתה נהדר והובילה את הליגה בצורה בלתי מעורערת. אם כי פה ושם היו לה מעידות שנראו לא טבעיות, ואולי העידו על חוסר היציבות הסורר בקבוצה. ב-50 משחקי ליגה עד כה, זידאן השיג 38 ניצחונות, הפסיד רק 3 ולכך הוסיף 8 משחקי תיקו, אחד מהם היה הדרבי הביתי בו ריאל הייתה עדיפה אך איבדה נקודות בדקות קריטיות, דבר שלא מאפיין את הקבוצה (זה כן קרה מול דורטמונד למשל, ואולי צריך לגרום לכאב ראש לצרפתי, אם כי לרוב ריאל הראתה ווינריות מוחלטת בדקות הסיום במשחקים רבים תחת זידאן).
הנתונים של ריאל תחת זידאן מעט מבלבלים. שניים משלושת הפסדיה של ריאל בליגה הגיעו מאז החזרה מפגרת חג המולד, ואם עד לסוף דצמבר איבדו הבלאנקוס 8 נקודות ב-4 תוצאות תיקו ב-15 משחקים, הרי שבאותם 15 משחקים מאז תחילת ינואר ריאל לא רק איבדה 10 נקודות, אלא אף נראתה לפרקים חסרת כיוון ומעוף. אחת הטענות כלפי זידאן היא ריבוי שערי הנגיחה, שערים שמצביעים יותר על הגבהות טובות ונוגחים מצוינים מאשר על הנעת כדור מתוחכמת ויצירת מצבים מהשדה. בערך שליש משערי הקבוצה בכל המסגרות הגיעו מנגיחה, ולפחות במחצית המשחקים היה שער שהובקע בזכות הגבהה. דוגמה טובה לכך היא מלך הבישולים, טוני קרוס עם 11 בליגה ו-15 בכל המסגרות (נתון שיא בקבוצות הגדולות באירופה), שכידוע הוא מרים הקרנות והמצבים הנייחים הקבוע של הקבוצה. גם המגינים סופרים כמות בישולים נכבדת, ואם לקרבחאל יש 8 כאלה אז למרסלו יש כבר 10 (תלוי איזה אתר סטטיסטיקה אתם בוחנים).
עוד נתון שאמור להיות נהדר אבל הוא לא ממש, הוא כמות השערים שהבקיעו שחקני ההגנה של הקבוצה. חמישה שחקני הגנה כבשו לפחות שני שערים העונה בכל המסגרות. אחד הבולטים הוא ראמוס שכבש כבר עשרה כאלה העונה, שיא קריירה. זה נתון חריג אם נשווה לכך את העובדה שהחלוץ הפותח, קארים בנזמה, כבש רק 9 שערי ליגה העונה, למרות שמספר ההופעות שלו גדול יותר משל כל אחד משחקני ההגנה שהבקיעו שני שערים או יותר. אם נוסיף לכך את בייל שכבש 9 שערים בלבד ב-25 משחקים בכל המסגרות (ועדיין לא ממש חזר לכושר אחרי הפציעה הממושכת), או את מתיאו קובצ'יץ' וטוני קרוס שכבשו רק שניים והבולט ביותר הוא לוקה מודריץ' שכובש שער בודד ב-31 הופעות (שחקן שהממוצע שלו לאורך הקריירה הוא שער לכל 8 משחקים), נקבל תמונת מצב עגומה. אלה הם שחקני ההתקפה שצריכים להנהיג את ההתקפות ושחקני הקישור שאמורים להוסיף שערים ממרכז השדה. והאחרונים אפילו מתקנאים בווראן, שחקן שהחמיץ העונה כבר 9 משחקים בגלל פציעות ועדיין מצליח לכבוש 4 שערים בכל המסגרות.
ביטוי נוסף לחוסר האיזון של ריאל מדריד היא העובדה שבעוד שהחלוץ הפורה ביותר בליגה יושב על הספסל, משחק בהרכב החלוץ שהבקיע שני שערים פחות ממנו במספר רב יותר של דקות. מוראטה הבקיע שלושער במשחק נגד לגאנס. ב-950 דקות ליגה הוא כבש 11 שערים, כשבחלק לא מבוטל של המקרים הוא עלה לדקות הסיום כמחליף. בנזמה, לעומתו, כבש 9 כאלה. הוא שיחק כמעט 700 דקות יותר מהספרדי החינני שנמצא בעונת שיא עם 16 שערים בכל המסגרות. הנתון הזה אבסורדי משום שזידאן לא עושה שיקולי כושר שחקנים. הוא מגיע עם טיוטה מוכנה מהבית ולעתים מתעלם לחלוטין מהמתרחש על המגרש. ניתן היה לראות זאת בהחלטה התמוהה שלו לשחק עם שלושה בלמים נגד סביליה בליגה, מערך שנגנז לאחר הפסד ליגה ראשון מזה שנה, וכן מול סלטה ויגו בגביע, צמד משחקים רך מבחינת ריאל בו היא לא רק הפסידה בבית אלא אף הודחה כבר ברבע הגמר.
עם זאת, אסור לשכוח שזידאן סבל העונה ממכת פציעות שקשה להאמין שקרתה לקבוצה כלשהי בתולדות הליגה הספרדית. כמעט כל שחקני הסגל כולל השוער הראשון היו פצועים בשלב כזה או אחר של העונה, מרביתם אף יותר מפעם אחת. וראן למשל נפצע זו הפעם הרביעית העונה. בל נשכח שהבלם בן ה-23 רק החמיץ את היורו האחרון עם צרפת (שהגיעה לגמר בלעדיו ובלעדי חברו לקבוצה, בנזמה) עקב פציעה קשה. זידאן נאלץ לאלתר עם הסגל כשהוא מנסה תוך כדי מערכים שונים, ומגבה בעזרת שיטת רוטציה רחבה שמביאה את הסגל הרחב שלו לכושר חיובי באופן כללי. אם אצל אנצ'לוטי בלטה העובדה שכשהיה צריך לשלוף שפן מהכובע כשקרוס ומודריץ' היו פצועים בשלבים קריטיים של העונה, כי לא היו לו שחקנים בנמצא כדי למלא את החסר; אז קרוב לוודאי שכיום, עם הציוות של איסקו בתפקיד אחורי יותר בחלק מהמשחקים ועם ריבוי ההזדמנויות לשחקנים כמו קובצ'יץ', הרבה יותר קל לזידאן למצוא פיתרון יצירתי בשעת משבר.
למעשה, זידאן וריאל עדיין עם ידם על העליונה. בניגוד לשלוש השנים הקודמות, ריאל לא מפסידה בדרבי הביתי. היא גם נראית יותר משוות כוחות מול אתלטיקו, לא דבר שהיינו יכולים להגיד בתקופה של אנצ'לוטי. בהנחה שינצח את חיחון בחוץ ביום שבת הקרוב, הוא יכול להפסיד בקלאסיקו הביתי ועדיין לזכות באליפות, אם ישיג לפחות 5 ניצחונות ותיקו בששת המשחקים שייוותרו לריאל עד לסיום הליגה. ובכל זאת, לאנריקה יש מאזן של הפסד ותיקו מול זידאן כמאמן, על כן אין לו סיבה לשער שהוא כבר ניצח את הקלאסיקו. זהו הקלאסיקו, המשחק הגדול ביותר בעולם, וכל תוצאה בו היא אפשרית. בטח ניצחון לריאל, בטח כשמדובר על משחק כל כך חשוב ובטח מול 80 אלף האוהדים שיחכו בברנבאו ביום ראשון, ה-23 באפריל.
גם בליגת האלופות הדברים תלויים מאוד באיך שריאל תיראה במשחק הראשון ביום רביעי הקרוב. באיירן מגיעה בכושר מצוין, אחרי ניצחון משכנע 1-4 על היריבה המושבעת דורטמונד, ונראה כי אחרי פתיחה לא קלה אנצ'לוטי הצליח לעשות "ריסט" לשחקניו מהשיטה הקודמת שהנחיל פפ גווארדיולה ולהסביר לשחקנים שלו איך הוא רוצה שהם ישחקו. האם זו אירוניה שמאמן שזוכה יותר בגביעים מאשר אליפויות עושה זאת בליגה שאין בה הרבה תחרות? זו שאלה אולי לטור אחר. מה שבטוח, ריאל לא יוצאת לטיול בפארק. אז האם ריאל מוכנה למשחק? הכל תלוי בשני דברים: הראשון, שזידאן יגיב למה שקורה על המגרש, ולא יכין סכימות, תיאוריות ורשימות מהבית. אם נרענן את הזיכרון, זה מה שגרם לקודמו על הקווים לעוף ממדריד כמו ליצן בתותח היישר אל הליגה השנייה באנגליה. זידאן צריך לשים את ה-11 הטובים ביותר שיש לו, ולא להתעקש לשים את כל יהבו על חילוף מכאני בדקה 73.
הדבר השני לא קשור כלל לזידאן. ומי שצופה הרבה בכדורגל יודע, לא הכל טמון בידיים של המאמן. הוא לא זה שידחוק את הכדור פנימה, גם לא זה שיגביה כדור לרחבה ובטח לא זה שירד לעשות הגנה כשצריך. בסופו של דבר הכל בידיים של השחקנים, ובעיקר בכוכבי הקבוצה. עליהם תהיה בסופו של דבר האחריות לתת מעצמם משהו אקסטרה, משהו שגורם לקבוצות גדולות לנצח התמודדויות בסדר גודל כזה. ברור הרי כי אי אפשר להגיד שתהיה זו סנסציה אם ריאל או באיירן יודחו בסיום הדו קרב המותח כבר בשלב רבע הגמר. בסופו של דבר, שתיהן מהיריבות החזקות ביותר באירופה בעשור האחרון ורק אחת מהן תעלה לחצי הגמר. מה שצריך לקרות מבחינתו של זידאן הוא לא עוד בישול של רונאלדו, גם לא הרבה תנועה שוב מצידו של בנזמה. אלא רגע של קסם תכליתי ואמיתי מכמה מהשחקנים הגדולים ביותר באירופה, שישיג תוצאה טובה לקראת משחק הגומלין בברנבאו. כל מפגשי העבר נשכחים ברגע כזה, גם העובדה שרונאלדו פחות חד ולא כבש כבר 6 משחקים בליגת האלופות. כעת זהו המאני טיים, ובמאני טיים מי שטובה יותר לוקחת.
